רבי אורי אורנשטיין
לידה |
תקס"ו ליטא זטיל |
---|---|
פטירה | י"ד באדר תרל"ט (בגיל 73 בערך) |
בת זוג | זיסל בת רבי יצחק מינקובסקי |
אב | רבי משה ב"ר מרדכי ולברינקי |
רבי אורי אורנשטיין (תקס"ו – י"ז באדר ה'תרל"ט), תלמיד חכם ירושלמי, ראש כולל חב"ד בירושלים, אבי משפחת אורנשטיין הירושלמית.
ביוגרפיה
נולד בזטיל שבליטא בשנת תקס"ו לרבי משה ב"ר מרדכי ולברינקי. בילדותו נודע כ'עילוי מסלונים', ונישא בגיל 13 לזיסל, בתו של רבי יצחק מינקובסקי מקרלין, מחבר הספר "קרן אורה".
סירב להצעות רבות של משרת רבנות, ועסק בבנקאות בעיר מגוריו סלונים, ולאחר תקופה מונה לסגן מנהל בבנק.
בתקופה זו התקרב לתנועת החסידות ולחסידות חב"ד והיה מחסידי הצמח צדק. אביו שנמנה על המתנגדים לחסידות, שלח מכתב למחותנו בעל הקרן אורה, בו קבל על הצטרפות בנו-חתנו ל"כת" החסידים. במכתב תשובתו ענהו כי בדק היטב אחר התנהגותו של בנו, ואם כל אנשי ה"כת" הם כמוהו – אין אלא להתפלל כי ירבו כמותם בישראל[1].
בשנת תקצ"ב עלה לארץ ישראל יחד עם אביו רבי משה, על אף התנגדותו של חמיו ומשפחתו. כאשר שהה בברדיטשוב הגיע אליו מכתבו של חותנו הגוזר עליו לשוב לביתו שבסלונים. אך רבי אורי החליט להמשיך במסעו. מאידך, זיסל אשתו, מיאנה להמרות את פי אביה, ורק לאחר שכנועים רבים ותוך כדי הליכי גירושין בבית דין הסכימה להצטרף עליו לארץ ישראל.
בהגיעו ארצה התיישב בצפת, בה למד מפי רבי אברהם דוב מאבריטש, מחבר הספר "בת עין".
במהלך הביזה הגדולה בצפת בשנת תקצ"ד נרצחו אביו רבי משה, ושנים מילדיו.
מאוחר יותר, ברעידת האדמה בצפת שאירעה בשנת תקצ"ז, נספתה גם בתו צפורה לאה. בנו ישעיה שהיה אז בן חמשה חדשים ניצל בנס, לאחר שהיה בחיק אמו שהחלה לברוח בעת הרעש. רבי אורי עצמו שהה אז בירושלים.
בשנת תר"א עבר לחברון, בתקופה זו נסע כשד"ר מטעם כולל חב"ד. בשנת תר"ו חזר לארץ ישראל והתיישב בירושלים, בה מונה לעמוד בראשות כולל חב"ד.
נמנה על קנאי ירושלים, עוד קודם בואו של רבי יהושע לייב דיסקין. היה בין הלוחמים נגד רבי עקיבא יוסף שלזינגר בשל דעתו להתיר את החרם דרבנו גרשום על נישואי שתי נשים.
נפטר בי"ז באדר ה'תרל"ט.
השאיר אחריו את בנו רבי ישעיה, ממשיכו בהנהלת כולל חב"ד, ובתו אלטע, נישאה לרבי אהרן לוי, בנו של רבי יעקב לייב לוי, ראב"ד ירושלים.
לקריאה נוספת
- יעקב גליס, מדמויות ירושלים, ירושלים תשכ"ב, עמודים קע"ג – ק"פ.
הערות שוליים
- ^ מדמויות ירושלים, עמוד קע"ג.