רבי אהרן מנדל כהן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אהרן מנדל הכהן
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

הרב אהרן מנחם מנדל הכהן בהר"ן (י"א בניסן תרכ"ו, 1866 - ח' בחשוון תרפ"ח) היה רבה של הקהילה היהודית בקהיר, מחבר פורה שהתפרסם בשלל יוזמות שביניהן ניסיון לחידוש הסמיכה ומיזמי חינוך.

ביוגרפיה

נולד בטבריה בי"א בניסן ה'תרכ"ו לר' נתן ב"ר בנימין מקוסוב. למד בישיבות טבריה, בין היתר בבית כנסת הסניור, והוסמך לרבנות.

בשנת תרנ"ז נענה להזמנת העדה האשכנזית בקהיר שהייתה אז בראשית התלכדותה, וקיבל בה את כהונת הרב הראשי שהתמיד בה כשלשים שנה. ארגן את הקהלה ויסד בה מוסדות חינוך וחסד שנותרו קיימים למשך שנים.

לצד פעילותו הרבה חיבר ופרסם מספר ספרים בכמה תחומים. ביניהם כלילת חתנים - ריכוז דינים ומנהגים בחיי הנישואין; אבל מצרים - אוסף הספדים על גדולי ישראל; הנשמה והקדיש - מחקר על עניין הישארות הנפש ברוח הקבלה; חוברת הקדיש - על מקור הקדיש דיניו ומנהגיו והניח בכתב יד ספר תרוכין - שלשים שאלות מסובכות בדיני גיטין.

ספרו העיקרי הוא סמיכת חכמים שבו הביע את הדרישה לחידוש הסנהדרין בישראל, כדי לחזק את סמכות הרבנות. לרעיונו זה התמסר במרץ רב. דרש לכונן מועצה בשם "כנסת הגדולה", ויסד אגודת רבנים שמנתה למעלה מ-500 חברים בכל תפוצות ישראל. כתוצאה מפעולה זו, התכנס בחודש אב תרס"ג קונגרס עולמי של רבנים בקרקוב בהשתתפותו של הרב בהר"ן, ”לטכס עצה להרמת דגל התורה ולבקש אופן נאות ורצוי לגדור הפרצות ולבנות הנדחות”. בין משתתפי הכינוס היו גם הרב אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבה, והאדמו"ר רבי מנחם מנדל חיים לנדאו מזוויירצ'ה.

אורח נוסף שיצא לאירופה יחד עם בהר"ן היה הרב הראשי לאלכסנדריה רבי אליהו בכור חזן שתמך בו בכל מיזמיו ועל פי השתדלותו החליטו ראשי הקהילה באלכסנדריה והברון ז'אק די מנשה, לממן את הוצאת הקונגרס.

פרטי הקונגרס וקורותיו תוארו בהרחבה בעיתוני התקופה, בעיקר על ידי הרב מפולטובה בירחונו "הפלס", ועל ידי בהר"ן עצמו בספר כנסת הגדולה - מחברת אגודת הרבנים ובנימה ביקורתית יותר על ידי האדמו"ר מזוויירצ'ה בספר מקיץ נרדמים. הדברים גם תועדו בפרוטרוט בקונטרס ארוכת בת עמי של אפרים דיינארד בארצות הברית, באנציקלופדיה אוצר ישראל ועוד.

ברבות השנים אף ארגן בהר"ן קבוצת רוכשים לשטחי מגורים בארץ ישראל, בין אדמות בית הכרם ובין בית וגן ליד ירושלים, בזמן שעוד לא היה שם יישוב. ביוזמתו נעשו הצעדים הראשונים ליסוד שכונת 'כנסת ישראל'. בדעתו היה להקים בתוכה את בית המוסד הדתי העליון של הסנהדרין המחודשת.

נפטר בחיפה בח' חשוון תרפ"ח ונקבר בבית העלמין היהודי הישן של חיפה "כנסת ישראל".

חיבוריו

  • כלילת חתנים - ריכוז דינים ומנהגים בחיי הנישואין. קהיר תר"ע
  • אבל מצרים ב' חלקים - אוסף הספדים. קהיר תרס"ח
  • סמיכת חכמים - על רעיון חידוש הסמיכה ועל הרבנים התומכים בו
  • כנסת הגדולה ב' חלקים - על רעיון יסוד קונגרס רבני עולמי. אלכסנדריה תרס"ג- תרס"ד
  • הנשמה והקדיש - מחקר על הישארות הנפש ברוח הקבלה. ירושלים תרפ"א. (מהדורה מחודשת: ירושלים, תשנ"ז)
  • חוברת הקדיש - על מקור הקדיש דיניו ומנהגיו
  • ספר האגודה - אגודת הרבנים הכללי - התוכנית ושמות החברים, קהיר תרע"ג
  • קונטרס עגונות - הסכמות רבני הדור להתיר גט על ידי כתבו של הבעל, קהיר תרפ"ד
  • יד רא"ם - כינוס של כל כתביו - דרשות למועדים, שו"ת ומוסר. תל אביב תש"כ

לקריאה נוספת

  • ח.נ. וייסבלום - תולדות המחבר - בראש הספר יד רא"ם, תל אביב תש"כ
  • יעקב גליס - אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ-ישראל חלק א' קנ"ג
  • יצחק אלפסי דורשי ציון בפועל עמ' 450
  • גאולה בת יהודה, ראשונים לציון הנה הינם, עמ' רעח-רפ.

קישורים חיצוניים


תקופת חייו של רבי אהרן מנדל כהן על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0