רבי אהרן בוטבול (פאס)
 | |
| לידה |
כ"ב באדר ב' ה'תרכ"ז פאס, מרוקו |
|---|---|
| פטירה | ה' בתשרי ה'תש"ז (בגיל 79) |
| תחומי עיסוק | ראב"ד, מראשי הקהל |
| רבותיו | רבי שלמה אבן דנאן |
רבי אהרן בוטבול (כ"ב אדר ב' תרכ"ז - ה' תשרי תש"ז, 1946–1867), היה ראב"ד העיר פאס, ממנהיגי הקהילה היהודית, חזן ופייטן, מסדר הגיטין, ושוחט ובודק.
ביוגרפיה
נולד בשנת תרכ"ז לאביו רבי אברהם, ונקרא על שם סבו כמוהר"ר אהרן בוטבול ('הראשון') בן ר' משה, מחכמי העיר. כבר בגיל 30 נמנה בין חכמי העיר[1]. מסופר כי בלידתו נדבק במגפה קשה ששרתה בעיר, ובזכות ברכה שנטלה אמו מהצדיק רבי יעקב אבוחצירא ששהה בפאס, ניצלו חייו[2].
נטה לעסוק באמונות ודתות, והחזיק ברשותו קוראן בתרגום עברי לקיים 'ודע מה שתשיב'[3]. היה חותם בספריו או בפסקיו, אהב"א (=אהרן בר אברהם). או בחרוז: אהרן בוטבול, עליהו לא יבול.
בשנת תרע"ט נתמנה לדיין בבית הדין, יחד עם רבי וידאל הצרפתי ורבי שלמה אבן דנאן. את עיקר שימושו עשה אצל רבי שלמה אבן דנאן, ומחשיבו למורו ורבו. כמו כן מונה בשנה זו לאחד מעשרת טובי העיר, הנקראים 'ועד הקהילה'. שימש גם כחזן ובעל תפילה נודע.
שימש כמסדר הגיטין, והיה ירא וחרד על כל תג בגט. רבי יוסף בן נאים שימש אצלו בתפקיד זה, ומעיד עליו:
”בחודש אלול תרצ"ה בא גט מעיר מקנס למחז"ק פאס יע"א, ליד הרב המסדר מר ניהו רבה מוהר"ר אהרן בוטבול הי"ו והייתי יושב עמו כשהיה בודק הגט כדרכו בקודש כל היד המרבה לבדוק בחורין ובסדקים... והרב הנזכר זה דרכו לעולם שסדורו הגיטין ירא וחרד בכל דבר ודבר לבדוק ביותר עד שידו מגעת...”
נודע כעשיר, וקיבל פניות רבות מרחבי מרוקו לצדקה וחסד. ספר שטרות ועסקים שלו קיים בכת"י[4]. היה בידידות עם רבני משפחת אביחצירא והבבא סאלי. האחרון אף מכנהו[5]:
”לגביר אשר דרכו נבחרה, בחכמה מפוארה, בכלי מפואר יפה מראה וצורה, פרי עץ הדר בקומה הדורה, עם יפה עינים וטוב רואי, בנפש מטוהרה ועל שכמו המשרה, מעלת החכם השלם גברא דכוחיה אלים, הדו"מ (הדיין ומו"ץ) כמהר"ר אהרן בוטבול נר"ו יאיר ועלהו לא יבול ברב עוז ושלום...”
בשנת תש"א נתמנה לאב בית הדין אחר רבי משה בן סמחון. כשנה לאחר מכן, בתש"ב, פרש מן הדיינות ע"פ חוק הפרישה הצרפתי[6].
אודות ירושתו נתעורר ויכוח בין אלמנתו לבניו, ורבי ידידיה מונסונייגו בספרו 'פרחי שושנים' השיב תשובה בעניין.
רבי אהרן נשא שלשה נשים במהלך חייו, האחרונה בת למשפחת הנגידים רמוך. נולדו לו שמונה ילדים, מהם היה מוכר עורך הדין אברהם בוטבול.
בימיו נתחדש הדפוס בפאס, וספרים רבים שיצאו לאור קיבלו את הסכמתו. ביניהם: מלכי רבנן, מנחת יהודה, נימוקי שמואל, נתיבות שלום.
נפטר בה' תשרי תש"ז, ונטמן בבית החיים שבפאס. נוסח מצבתו:
הוצק חן בשפתותיך ע"כ ברכך אלוקים לעולם, פה רופד המצע הנצחי, לגויית האר"י, מרגניתא טבא, דגול מרבבה, זקן בא בימים, ולו שכל זך ותמים, חכו ממתקים כליל יופי, ענו ושפל ברך אין לו ערך רבא דעמיה הרב המופלא ראב"ד כמוהר"ר אהרן בוטבול זלה"ה זרעו לעולם יהיה ועלהו לא יבול, וי לשופרא דבלי בעפרא, וי לערבות קול שחסרה, וידום אהרן בן פ"א שנה ה' תשרי שנת תש"ז לפ"ק.
פרסומים וחיבורים
- רשם לעצמו חידושי דינים ממנו ומרבותיו בדיני הגיטין וקראם מזכרת הגיטין[7]. רבי יוסף בן נאים העתיק רשימות אלו לספרו יבין לאחריתו שנשלח להדפסה בירושלים. הספר נדפס, אך לא שרד במאורעות מלחמת השחרור, ולא נותר ממנו אף עותק בודד[8].
- בשנת תרצ"ג הדפיס חוברת פזמונים, אוסף פיוטים ופסוקים, הנהוגים בבית הכנסת של רבי אליהו הצרפתי. פזמונים, באתר היברובוקס.
- פסקי הדין שנכתבו על ידו יחד עם חברי בית דינו במשך כ-23 שנות דיינותו, מסודרים בפנקסים הנמצאים באוספים פרטיים, ובאוספים הממשלתיים של הטריבונאל שבמרוקו.
לקריאה נוספת
- רשימות רבי יוסף בן נאים על חכמי דורו שבסוף ספר תקנות חכמי מקנאס ח"ב - ושאר ספרי רבי יוסף בן נאים,
- ירחון 'אור המערב' גיליון כ"ב, מאמר אודותיו מאת הרב נתנאל אביטל.
הערות שוליים
- ^ (ברשימת החכמים ששמחו בביקורו של רבי אליהו אילוז רבה של טבריה. 'ילקוט יוסף', יומן מסע, ירושלים תרצ"ד).
- ^ 'גאוני משפחת אבוחצירה' ח"ב, בשם עמיתו רבי ידידיה מונסונייגו.
- ^ כך כתב בעצמו בשער הספר, והוסיף דברי מבוא אודות מתרגם הספר. כתה"י של קוראן זה קיים בספה"ל, ומס' 8=6453. ייתכן שר' אהרן נטה גם לעיסוק בפילוסופיה בעקבות סבו ר' אהרן בוטבול הראשון, כמתואר אודותיו בספר מלכי רבנן.
- ^ כת"י בניהו צ 391.
- ^ בתוך פניה לתמיכה בהוצאה לאור של ספרי אחיו, רבי דוד אבוחצירא הי"ד. המכתב נדפס בספר גאוני משפחת אבוחצירה, ח"ב.
- ^ שחייב יציאה לפנסיה לאחר גיל 70.
- ^ מצוטט בספר פרחי שושנים לרבי ידידיה מונסונייגו, ובמזכרת הגיטין לרבי יוסף בן נאים.
- ^ מבוא לספר נמכר יוסף, עמ' י"ג, בהוצאת הרב פרופ' משה עמאר.