רבי אברהם צבי הלוי (סגל)
| לידה |
תקפ"ו רומניה |
|---|---|
| פטירה |
ה' בכסלו תרנ"ד (בגיל 67 בערך) טבריה |
| מקום קבורה | בית הקברות העתיק בטבריה |
| תאריך עלייה | תרט"ו |
| תחומי עיסוק | רבנות, דיינות |
| תפקידים נוספים | ממונה בכולל רומניה |
| תלמידיו | רבי נחום אתרוג |
| בת זוג | נעסיה פערל |
| אב | מנחם מנדל |
רבי אברהם צבי הלוי (סגל, תקפ"ו - ה' בכסלו תרנ"ד) היה רבה של ניאמץ ברומניה, ראב"ד לעדת האשכנזים בטבריה וממונה בכולל רומניה בעיר.
ביוגרפיה
נולד בה'תקפ"ו ברומניה לרבי מנחם מנדל הלוי. נישא למרת נעסיה פערל בתו של רבי מנחם שמואל סגל מניאמץ. בשנת תרט"ו. עלה לארץ ישראל והתיישב בטבריה[1].
חידושיו מפוזרים בין ספרי השו"ת של חכמי דורו, עם זאת ישנה עדות על כתבי חידושי תורה רבים ותשובות בהלכה שהשיב בד' חלקי השולחן ערוך, כתבים אלו מסר לפני פטירתו לתלמידו רבי נחום אתרוג וביקש ממנו שישתדל להדפיסם, אך רבי נחום לא הספיק למלא את מבוקשו ומסר את כל הכתבים לידי בנו רבי יצחק דוד אתרוג רבה של אגודת הקהילות בעיר יוטיקה שבניו יורק[2].
היה מעורב בפסק הדין אודות נשיאות כולל ווהלין לאחר פטירתו של האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה ששימש כנשיא הכולל, לאחר פטירתו התגלעו סכסוך בין כולל ווהלין לרבי חיים מנחם השיל מזינקוב שטען כי נשיאות הכולל שייכת לו בהיותו נכדו של רבי אברהם יהושע השיל מאפטא ששימש אף הוא כנשיא כולל ווהלין. לאחר דין ודברים ממושך הוציא רבי אברהם צבי הלוי פסק דין כי על פי ההלכה נשיאות הכולל שייכת באופן בלעדי לרבי יצחק מבאיאן, אל פסק הדין הצטרפו גם רבני עדת הספרדים בארץ ישראל ביניהם הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר, ועוד. לאחר פרסום פסק הדין שקטו הרוחות, כך גם פורסם מכתב על ידי אחיו הצעיר האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מסדיגורה, התומך חד-משמעית בבלעדיותו של אחיו בנשיאות הכולל[3].
בשנת תרל"ט בעקבות סכסוך על חלוקת כספי החלוקה, וכן בשנת תר"מ בעקבות פסק דין תורה אשר הוציא בסכסוך שבין אלמנה ליורשי בעלה, אחד הצדדים השמיצו אותו ברבים[4], כתגובה להשמצה זו התפרסם אז ברבים כרוז בחתימתם של עשרה רבנים התומכים בו ומשבחים אותו בכל לשון. הדברים התפרסמו במאמר שנקרא "להצדיק צדיק"[5], ובו מתייחסים אליו כאל ”האדם הגדול בענקים, מי כמוהו מורה חוקים ומשפטים צדיקים, מו"ץ דק"ק אשכנזים הי"ו, הרב הגאון כמהר"ר אברהם צבי הלוי נר"ו, אשר כל ימיו שימש בקודש לטובת ולעזרת אנשי קהלו”.
נפטר בה' בכסלו תרנ"ד, ונקבר בבית הקברות העתיק בטבריה בחלקת תלמידי הבעל שם טוב, סמוך מאוד לקברו של רבי מנחם מנדל מויטבסק ורבי חיים אבולעפיה (השני), וזה נוסח המצבה שעל קברו ”פ"נ הרב הגאון ר' אברהם צבי הלוי ראב"ד ומו"ץ דפה עיה"ק, ב"ר מנחם מענדיל ז"ל, נפטר ה' כסלו תרנ"ד תנצב"ה”. בידיעה על פטירתו שהופיעה בעיתונות נכתב ”בטבריה גוע וימת הרב ר' אברהם צבי הלוי ז"ל אשר היה דומ"צ לעדת האשכנזים בעיר ההיא יותר מארבעים שנה[6]. העדה מבקשת עתה רב אחר למלא מקומו. יתן ה' ותמצא את אשר היא מבקשת, רב ראוי והגון לעמוד בראש עדה ולנהלה בצדק ובמישרים”[7]
בשנת תרמ"ח הוציא לאור את ספרו 'מנות הלוי" על הלכות עירובין, הספר נדפס בכלכותה שבהודו[8]. בשנת תשס"א נדפס הספר שוב בברוקלין שבניו יורק במהדורה מחודשת בשם "חידושי הלכות על מסכת עירובין".
אשתו מרת נעסיה פערל נפטרה בי"ח בניסן תרמ"ט, ונקברה אף היא בבית הקברות העתיק בטבריה.
צאצאיו
- הרב יהודה הלוי, נפטר בב' בטבת תרע"ד.
- הרב פנחס הלוי, נפטר בצעירותו בחיי אביו ביום ה' באלול תרמ"א.
- הרב בן ציון הלוי, נפטר בכ"ב באדר תרע"ח, אשתו מרת לאה בת ר' לייב, נפטרה בכ"ב באב תש"ד.
- הרב חיים משה הלוי, אשתו מרת דאבריש בת ר' ניסן, נפטרה בט' בטבת תש"ב.
- בתו מרת מלכה, אשת ר' אלטר שור, נפטרה בכ"ו באדר תרס"ז.
כולם קבורים בבית הקברות העתיק בטבריה.
קישורים חיצוניים
- בנימין פנטליאט, חכמים ורבנים בקהילה האשכנזית בטבריה, קובץ תורני חצי גיבורים (ט) ניסן תשע"ו, עמוד תתפ"ד - תתפ"ו, באתר היברובוקס.
- רבי אברהם צבי הלוי סגל, באתר ויקיגניה.
- מאמר עליו ותולדותיו בעלון באר בשדה שטפנשט, פרשת תולדות תשפ"א.
לקריאה נוספת
- עודד אבישר, ספר טבריה, עיר הכינרות בראי הדורות, הוצאת כתר, תשל"ג.
הערות שוליים
- ^ בנימין פנטליאט, חכמים ורבנים בקהילה האשכנזית בטבריה, קובץ תורני חצי גיבורים (ט) ניסן תשע"ו, עמוד תתפ"ד.
- ^ ר' יצחק דוד אתרוג, קורות חיי ותולדות משפחתי, בראש ספרו פרי עץ הדר, ניו יורק תשי"ב, עמוד יא.
- ^ חק עולם, ירושלים תרנ"ב, עמוד 26.
- ^ בין היתר על ידי ידיעה שהופיעה בעיתון החבצלת ביום כ"ט באייר תרל"ט בו נכתב כי הוא הורד מכהונתו כראב"ד טבריה.
- ^ נדפס בעיתון החבצלת, ט"ז בתמוז תר"מ.
- ^ מספר השנים תמוה קצת לפי הידוע כי רק בשנת תרט"ו עלה מרומניה, כך שגם אם מונה לשמש ברבנות העיר טבריה מיד עם עלייתו לארץ ישראל, אין כאן אלא שלושים ותשע שנים.
- ^ החבצלת 8 בדצמבר 1893.
- ^ הנסיבות שגרמו להדפיס את ספרו בהודו הרחוקה, אינם ברורים.