רבי אבינא
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| השתייכות | הדור השלישי לאמוראי בבל ואמוראי ארץ ישראל |
|---|---|
| רבותיו | רב הונא, רב ירמיה בר אבא, רב חסדא, רב ששת, גניבא |
| תלמידיו | רבי אילא, רבי יונה, רבי יוסה, רבי יוסי ברבי בון, רבי זריקן |
רבי אבינא היה אמורא בבלי ואחר כך אמורא ארץ-ישראלי בדור השלישי.
קורות חייו
רבותיו בבבל היו רב הונא, רב ירמיה בר אבא, רב חסדא, ורב ששת, מסר גם בשם החכם גניבא שציווה לפני הוצאתו להורג על ידי השלטונות הסאסאנים לתת מרכושו לרבי אבינא סך 400 זוז[1], הורה הלכות לבני פקתא דערבות[2].
עלה לארץ ישראל ושם נמנה בין גדולי הדור, נשא ונתן בהלכה עם אמוראי ארץ ישראל, מהם: רבי אימי[3], רבי זעירא, רבי יעקב בר אחא, ורבי ירמיה[4], ומסר שם הלכות בשם רב[5].
בשמו אמרו רבי אילא[6], רבי יונה[7], רבי יוסה[8], רבי יוסי ברבי בון[9], רבי זריקן[10].
מאמרותיו
- אדם שנמצא במזרח ירושלים מתפלל לכיוון מערב, במערב מחזיר פניו למזרח, בדרום מחזיר פניו לצפון, בצפון מחזיר פניו לדרום, נמצאו כל ישראל מכוונים את לבם למקום אחד, אמר רבי אבין ויש אומרים רבי אבינא מהיכן לומדים הלכה זו שנאמר[11] ”כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות” תל שכל פיות פונים אליו.[12].
- רבי אבינא הקשה: כתוב[13] זה שמי וכתוב זה זכרי? אמר הקב"ה לא כשאני נכתב אני נקרא, נכתב אני ביו"ד ה"י ונקרא באל"ף דל"ת[14].
- אמר רבי אבינא: הכל מודים שאם כתוב בשטר "הוזקקנו לעדותן של עדים" ונמצאת עדותן מזוייפת שהשטר פסול[15].
- שאל אפיקורס את רבי אבינא: מהו מעלתם של ישראל שנכתב עליהם[16] "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ", והלא כתוב[17] "כל הגוים כאין נגדו"? ענה לו: הנביא שיצא מכם העיד עלינו שאין אנו באותו כלל שנאמר[18] ובגוים לא יתחשב[19].
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "רבי אבינא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א', עמוד 97, באתר היברובוקס
- הרב יהודה אדרי, "רבי אבינא", בנתיב האמוראים, ירושלים תש"מ, עמ' 37, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ס"ו עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ק"ז עמוד א'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק ד', הלכה ב'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק ה', הלכה ה'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת כתובות, פרק י"ג, הלכה ד', ומסכת סנהדרין, פרק ג', הלכה ז'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק ג', הלכה א'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק ב', הלכה ג'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת חלה, פרק א', הלכה א'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת חלה, פרק א', הלכה ג'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת כלאים, פרק ט', הלכה ב'.
- ^ מגילת שיר השירים, פרק ד', פסוק ד'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל' עמוד א'.
- ^ ספר שמות, פרק ג', פסוק ט"ו.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קדושין, דף ע"א עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ק"ע עמוד א'.
- ^ ספר שמואל ב', פרק ז', פסוק כ"ג.
- ^ ספר ישעיה, פרק מ', פסוק י"ז.
- ^ ספר במדבר, פרק כ"ג, פסוק ט'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ט עמוד א'.