רבה בר שמואל
| שם מלא | רבה או רבא או אבא בר שמואל |
|---|---|
| מדינה | בבל |
| רבותיו | יתכן רב חסדא ורבי חייא בר אבא |
| בני דורו | רב חסדא, רב ששת, רב נחמן |
| אב | שמואל, יתכן שמואל האמורא |
רבה בר שמואל (או רבא בר שמואל או אבא בר שמואל) היה אמורא בבלי בדור השלישי, יתכן שהיה בנו של שמואל.
שמו וביוגרפיה
בתלמוד הבבלי הוא מוזכר על פי רוב בשם רבה ולעיתים בשם רבא, בתלמוד הירושלמי הוא נקרא בשם 'אבא'[1] בשם זה הוא מופיע פעמיים גם בתלמוד הבבלי[2]. בספר יוחסין מובא שאביו הוא שמואל (ולפי זה היה כהן), רבי אהרן הימן מפקפק בכך משום שלא מצא לכך מקור. היה בקי בשפה הארמית[3].
רבותיו תלמידיו וחבריו
היה בקיא בברייתות ושימש כתנא (שונה ברייתות), ורב ששת ורב חסדא הסתייעו בידיעותיו.
אמר בשם רב חסדא. רב ששת כינהו 'מר'. מוזכר במסכת ברכות ששאל את רבי חייא, אך הדיקדוקי סופרים גורס רבי חייא בר אבא; ככל הנראה היה שואל את רבי חייא בר אבא בעת ביקריו בבבל (לאחר שעלה לארץ ישראל). במסכת ברכות מוזכר שאמר דין בשם רב אף שלא היה תלמידו.[3]
מאמרותיו
מותר בשבת לקרוא (רק) ראשי פרקים בשבת ואין חשש שמא יטה[4].
הפסוק ”והיתה יד ה' בכם ובאבותיכם”, נאמר על אנשים שמוציאים מתים מקבריהם[5].
נאמר בפסוק שאיוב היה סר מרע, וביאר רבה בר שמואל שמנהג העם היה שאם שכרו פועל למלאכה קטנה בשווי חצי פרוטה, היו אומרים לפועל נלך לחנווני נקנה מאכל בפרוטה ונתחלק במאכל חצי חצי, ואילו איוב היה נותן לפועל פרוטה שלמה כי לא רצה לדקדק בדבר מועט כל כך (ובכך נחשב סר מרע)[6][3].
קישורים חיצוניים
- הערך רבה בר שמואל בספר תולדות תנאים ואמוראים באתר ויקיטקסט.