ראס אל-ביאדה
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר
פרמטרי חובה [ סוג יישוב ] חסרים שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית עיר ריקה.
.jpg)
רָאס אֶל-בֶּיָאדַה (בערבית: رأس البياضة, בתעתיק מדויק: ראס אלביאצ'ה) הוא לשון יבשה על חוף הים התיכון, הממוקמת כ-10 ק"מ צפונית לראש הנקרה בנפת צור בדרום לבנון. מצוק של ראס אל-ביאדה הוא קצהו הצפוני של רכס סולמה של צור.
מקור השם
צבעו הלבן הייחודי של הסלעי הכף הקנו למקום את השם "ראס אל-ביאדה" – "ראש לבן" בערבית.
תיאור
הכֵּף ראס אל-ביאדה מתאפיין בקו חוף מפורץ, וסלעיו מכילים מרבצי מאובנים. בכף נמצאת גם מערה בשם "כַּהְף אל-חמאם" (בערבית: كهف الحمام) – "מערת היונים". המערה קיבלה את שמה מיוני סלע שמאכלסות אותה. בנוסף, שוכנים בה מגוון זוחלים וחרקים.
מיקומו הגיאוגרפי היחודי הפך את ראס ביאדה לנקודת תצפית שממנה ניתן לראות גם את חוף מנסורי (בערבית: شاطئ المنصوري), המוכר כאתר הקינון האחרון של שני מיני צבים בסכנת הכחדה בלבנון, וגם את הפסגות המושלגות של הר החרמון, למרות שהן נמצאות במרחק כ-70 קילומטרים.
ראס ביאדה הוא אתר תיירות פופולרי בלבנון.
היסטוריה
מספר חוקרים מזהים את המקום ראס אל-ביאדה עם לבנבן, המוזכר במקומות שונים בספרות חז"ל(לדוגמא גיטין ז:) כקצה הצפוני של "הרצועה היוצאת" מעכו צפונה.[1]
”אמר ר"ש יכול אני להאכיל את הכהנים טהרות בבורסקי שבצדן ושבעירות שבלבנות מפני שסמוכין לים או לנהר” (תוספתא אהלות).
בשנת 1941, כחלק בבניית מסילת הרכבת חיפה–ביירות–טריפולי על ידי הצבא הבריטי, נחצבה מנהרה באורך 1.27 ק"מ בתוך הצוק. מסילת הרכבת הפסיקה להיות פעילה בסוף שנות ה-40 עם פרוץ מלחמת העצמאות וניתוק רשת מסילות הברזל הארץ-ישראליות שבא בעקבותיה.
בלילה שבין 13 ל-14 במאי 1948, במסגרת מבצע בן-עמי, בוצעה פעולת נחיתה של כח פלי"ם במטרה לפוצץ את גשר הרכבת ואת גשר הכביש בראס אל-ביאדה, כדי למנוע העברת אספקה ותגבורת לכוחות הערביים בגליל המערבי. הכוח, שכלל 13 לוחמים, בפיקוד עמוס בן-צבי, הועבר בגוררת שהגיעה עד מרחק של כ-31 מטר מהחוף. במהלך הירידה לחוף, הכוח התגלה וכוחות לבנוניים פתחו לעברו באש. הלוחמים נסוגו בשחייה ובסירת גומי, הלוחם פנחס סובול, נעדר.[2]
בראס אל-ביאדה פעל מוצב רותם, שהיה המוצב הצפוני ביותר של חיל הים עד הנסיגה מלבנון בשנת 2000. המוצב שימש כנקודה אסטרטגית משום שהשקיף מראש הצוק על אזור מפרץ העיר צור, ואפשר לצה"ל לעקוב אחר תנועת כלי שיט המתקרבים למים הטריטוריאליים של ישראל. מהמוצב גם ניתן היה לעקוב אחר הפעילות הקרקעית של חזבאללה בבסיסיו שמצפון לרצועת הביטחון, ולאתר יציאות של נשק תלול מסלול. מוצב רותם פונה והועבר לאחריות גדוד 81 של צד"ל ב-16 במאי 2000 וב-24 במאי, בעקבות התמוטטות צד"ל, ניטש המוצב.
ב-19 בנובמבר 2024, במסגרת התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל, כוחות צה"ל הגיעו לראס אל-ביאדה וכבשו מחדש את מוצב רותם.[3]
גלריה
הערות שוליים
- ^ ההר הטוב והלבנון: סודות דרום לבנון, פרוייקט ההר הטוב והלבנון של אתר הקול היהודי, 1 באוקטובר 2024
- ^ הפעולה בראס אל-ביידה ב"אתר ההעפלה והרכש"
- ^
ציוץ של אור פיאלקוב ברשת החברתית אקס (טוויטר), "עדכון נוסף על הלחימה בגזרה המערבית בלבנון", 19 בנובמבר 2024
40008429ראס אל-ביאדה