רבי ראובן טרופ
רבי ראובן טרופ (תרס"א, 1901 – ו' באייר תשי"א, 12 במאי 1951[1]) היה ראש ישיבת היישוב החדש בתל אביב.
תולדותיו
נולד ביאנישוק שליד שאוול שבליטא, בנו של הרב נפתלי טרופ. בשנת 1911 עברה המשפחה לראדין, שם התמנה אביו על ידי החפץ חיים לכהן כראש ישיבתו. בתחילה למד אצל אביו. במשך תקופה קצרה למד בישיבה בווידז' אצל הרב יוסף שלמה כהנמן. בהיותו כבן שמונה עשרה היה ממלא מקום של מגיד השיעור בישיבה לצעירים בראדין. למד גם בישיבת מיר.
בשנת 1925 עלה לארץ ישראל ולמד בישיבת חברון בעיר חברון[2]. בשנת 1930 נישא ליהודית, בת הרב ישעיהו זאב וינוגרד, ראש ישיבת עץ חיים ומחבר ספר "שערי זיו". לאחר נישואיו המשיך ללמוד בישיבה שעברה לירושלים לאחר פרעות תרפ"ט. כעבור זמן התמנה על ידי הרב יהודה לייב חסמן לשמש כראש ישיבה בישיבת תפארת צבי, שהייתה ישיבה מכינה לישיבת חברון. הוא גם שימש כ'נושא ונותן' בישיבת חברון, ובין תלמידיו היו רבי שמחה זיסל ברוידא והרב אברהם אלקנה כהנא שפירא.
בשנת 1935 עבר לתל אביב, שם התמנה לרב שכונה ב' בבית הכנסת ישורון. באותה שנה הזמינו רבה של תל אביב, הרב משה אביגדור עמיאל, לעמוד בראשות הישיבה שייסד ואשר נקראה על שמו - "ישיבת הרב עמיאל". הישיבה פנתה לבני היישוב החדש והלימודים בה התקיימו בשפה העברית. הוא כיהן בתפקידו שש עשרה שנה.
בשל מחלת כליות קשה נאלץ לנסוע לטיפולים בארצות הברית. בשובו מארצות הברית מצא שהרב יהודה קולודצקי כבר עומד בראשות הישיבה, והרב טרופ נאלץ לפרוש מתפקידו. עזיבת הישיבה דרדרה את בריאותו, והחזון איש הורה לתלמידיו לדבר עמו בדברי תורה כדי לעודד את רוחו.
נפטר בבית החולים בילינסון ביום שבת, ו' באייר תשי"א, בגיל 50, ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק.
לאחר פטירתו הוציאו בניו את חידושיו בסדרת ספרי "בינת ראובן" (שלושה כרכים) על מסכתות בבא מציעא, בבא קמא, בבא בתרא וסדר נשים.
נכדו הוא הרב אהרון טרופ ראש ישיבת בני צבי לשעבר.
קישורים חיצוניים
- 'טרופ, ר' ראובן ב"ר נפתלי־צבי', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 53 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1251).
הערות שוליים
- ^ הרב ר' ראובן טרופ ז"ל, הצופה, 13 במאי 1951.
- ^ הרב דב כהן כותב בספרו האוטוביוגרפי "וילכו שניהם יחדיו" (עמ' 166): "אלו השלושה - יצחק מאיר פצ'ינר, ראובן טרופ ויצחק הוטנר - למדו ביחד. רוב-דרובא של הפלפולים בישיבה הגיעו לפינה זו ושם הוכרעו. הם היו בפועל 'ראשי הישיבה', 'בית הדין הגדול'".