קרקיר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןקרקיר
Garganey (Anas querquedula) RWD3.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: אווזאים
משפחה: ברווזיים
תת־משפחה: ברווזים מצויים
סוג: ברווז
מין: קרקיר
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Anas querquedula
ליניאוס, 1758

קרקיר (שם מדעי: Anas querquedula) הוא ברווז קטן השייך למשפחת הברווזיים.

מקור השם

משמעות שמו של הקרקיר באנגלית (Garganey) היא ככל הנראה שיבוש של המילה האיטלקית ל"קנה נשימה". הקרקיר קיבל את שמו בזכות קריאות החיזור החזקות של הזכר, שאולי נשמעו כמו נהימה חזקה.[1]

מידע כללי

תפוצה

מקנן בכל אירואסיה - באזורים הממוזגים, ונודד דרומה במהלך החורף לדרום אסיה, אפריקה ואוסטרליה. נוטה לנדוד בלהקות גדולות.

בישראל, הקרקיר נחשב לברווז חולף מצוי הנפוץ בתקופת מסעו והוא חולף בלהקות גדולות בעיקר בחודשים אוגוסט-ספטמבר וממרץ עד תחילת מאי. בחורפים הוא כמעט ולא מגיע לישראל. הקרקירים נראים בעונת הנדידה בבריכות דגים ובמקווי מים גדולים אחרים במרבית אזורי הארץ; מעל הים ובמאגרי הצפון והמרכז - שם לעיתים נצפה בלהקות גדולות. נוטה "להתערבב" עם להקות שרשירים ומריות.

נרשמו עד כה רק 2 עדויות לדגירת קרקירים בישראל, מאחר שהוא נחשב למקנן נדיר ביותר. הוא נצפה דוגר בין השנים 1977-1979, שתיהן באגן החמצון של אשדוד.[2]

מבנה גוף והתנהגות

בתי גידולו האופייניים של הקרקיר הם ביצות, אגמים ושאר גופי מים עשירים בצמחייה. הקרקיר הוא ברווז קטן, שבדומה לברווזים "קטנים-בינוניים" אחרים, יכול להמריא במהירות מפני המים - וכך גם להימלט בשעת סכנה.

ממדי קרקיר הם צנועים למדי. אורכו מגיע ל-39 ס"מ בלבד. אורך מוטת כנפיו הוא 62 ס"מ. משקלו של פריט בוגר מגיע עד ל-500 גרם.[3] לבוגר בתקופת הדגירה יש ראש וחזה חומים כהים, עם גבה לבנה עבה היורדת לכיוון העורף. לנקבה ראש כהה למדי, מפוספס, עם גבה בהירה ופס בהיר היוצא מבסיס מקורה עד אחרי העין. הנקבה בעלת דגם קשקשים כהים על גבה וקשקשים בהירים יותר לצידי גופה. הקרקיר הצעיר דומה מאד לנקבה. לזכר סוככות אפורות בהירות ודגל לא בולט, אבל ניגוד חזק בין הצוואר והחזה לבטן הבהירה. הנקבה בעלת דגם חדגוני בכנף עם פס זרימה לבן רחב יחסית.

הקרקיר דומה לשרשיר אבל גדול ממנו במעט ובעל דגם ראש וכנף שונים. בשעת התעופה, נקבת השרשיר מציגה דגל כנף ירוק ופס כנף לבן ורחב. בשחייה, לנקבת הקרקיר חסר הכתם הבהיר באזור הזנב שמאפיין את נקבות השרשיר.

תזונת קרקיר מבוססת על מאכל צמחים, זרעים, שורשים, חסרי חוליות ואף דגים קטנים (לעיתים נדירות). כאשר הוא שוחה, הוא מסנן את המים או שהוא טובל את כל קדמת גופו לתוכם. הדגירה שלו מתבצעת בתוך גומה מרופדת בקרקע בין צמחי גדות נהר. בהטלה אחת מוטלים לרוב 9-8 ביצים חומות מבריקות. הנקבה דוגרת לבדה במשך 23-21 יום. האפרוחים עפים בגיל 40-35 יום.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרקיר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ קרקיר - Anas querquedula, אתר הצפרות הישראלי
  2. ^ לקסיקון החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 2 - בעלי חיים, קרקיר, משרד הביטחון - ההוצאה לאור
  3. ^ קרקיר, באתר דיסקוס הגליל
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0