קרפף יותר מבית סאתיים שלא הוקף לדירה
| תלמוד בבלי | מסכת ערובין, דף כ"ג עמוד א' |
|---|---|
| שולחן ערוך | אורח חיים, סימן שנ"ח |
קרפף שלא הוקף לדירה הוא כלל שטבעו חז"ל אודות מקום הנחשב מהתורה לרשות היחיד, שמחיצותיו לא הוקפו לשם דירה (מגורים). להלכה נפסק שאם הוא יותר מבית סאתים דינו ככרמלית ואסור לטלטל בו יותר מד' אמות וכן להכניס ולהוציא ממנו לבית.
הכלל
מותר לטלטל בכל שטח רשות היחיד המשמשת למגורים כגון בית, חצר ומבוי (רחוב) אפילו הם גדולים ביותר. אולם רשות היחיד שאינה משמשת למגורים ("קרפף שלא הוקף לדירה"), כגון שדה זרוע ששטחו גדול מבית סאתים היא ככרמלית לחומרא, ואסור מדרבנן לטלטל בתוכו יותר מד' אמות.[1] אף כי לעניין הוצאה והכנסה לרשות הרבים השטח נשאר כרשות היחיד, והאיסור לטלטל בין שתי הרשויות הוא איסור מהתורה.[2], והגם שמהתורה זה רשות היחיד ותקנת חכמים שאסור לטלטל מרשות היחיד לכרמלית, במקרה של קרפף התירו לטלטל לכרמלית וביטלו תקנת חכמים כדי שלא יחשוב שזה רשות היחיד גמורה ויבוא לטלטל בה, ויעבור על תקנת חכמים אחרת שלא לטלטל בקרפף יותר מד' אמות שיותר שכיחה[3].
סיבת האיסור הוא מחשש שאנשים יראו שמטלטלין במקום כה גדול ויבואו משום כך להתיר טלטול גם ברה"ר ויעברו על איסור דאורייתא. משום כך גזרו חכמים שאין לטלטל יותר מד' אמות.
איסור זה הוא דווקא על חצר הגדולה מבית סאתים, מכיוון שכל איסורי שבת נלמדים ממלאכת המשכן, וגודל המשכן היה בית סאתים ונחשב היה לרשות היחיד, ולכן לא רצו חכמים לקבוע שלבית שגודלו כבית סאתים אין דין "רשות היחיד".[4]
שטח בית סאתיים הוא 5,000 אמות מרובעות (100 על 50 אמה), שהוא שיעור שטח חצר המשכן במדבר סיני, ושטח השדה הנדרש על מנת לגדל נפח של שתי סאות גרעיני חיטה.[5] ובמידות זמנינו: כ-1,150 מ"ר (גודל של בערך שני בנייני מגורים) לשיטת ר"ח נאה ו - 1,600 מ"ר (בערך שלושה בניינים) לחזו"א. מכיוון שבשטח זה היה מותר לטלטל במדבר סיני, אף שלא הוקף במחיצות לצורך מגורים, שהרי המשכן לא שימש למגורים, לא אסרו חכמים לטלטל בתוך כל שטח במידה זהה או קטנה מחצר המשכן.[6] אולם שטח של בית סאתים שאורכו גדול ביותר מפי שניים מרוחבו (לפחות באמה) – אסור לטלטל בתוכו עד שיהיה מוקף לדירה. טעם דין זה, שכיוון שבשטח זה יחסי השטחים גדולים מאשר היה בחצר המשכן, שבו היחס היה כפליים אורך על רוחב, ולכן אין השטח דומה לחצר המשכן.[7].
ניתן להפקיע שם קרפף על ידי שימעט אותו משיעור בית סאתים, על ידי עמודים או בורות שלא משמשים את הקרפף, שאורכם עשרה טפחים ורחבים שלשה, או על ידי שטח טיט על המחיצות בעובי שלשה טפחים בגובה עשרה, והטיט יכול לעמוד בפני עצמו, ובשעת הצורך אפשר גם שלא עומד בפני עצמו[8].
'קרפף' - הגדרה
לפי הסוגיות התלמודיות, מדובר על אזור בתוך העיר, שבין חצרות הבתים, כאשר "חצר" הייתה שטח שתוּחם בבתי מגורים, נועד לשימוש הדיירים והיה בבעלותם המשותפת. לעומת זאת הקרפף (מנוקד[9] בצירה - קַרְפֵּף) הוא השטח בין החצרות או מעבר להן, שאינו לשימוש הדיירים, אך אינו דרך (לא רחוב קטן המוביל לחצרות – המכונה 'מבוי', ולא דרך ראשית המכונה 'רשות הרבים').
האחרונים התחבטו לגבי הגדרת 'הקרפף ההלכתי', שכן בתלמוד אנו מוצאים רשימה של מבנים או אזורים שנחשבים "מוקפים לדירה":
- דיר - היקף לבהמות שמתניידות ממקום למקום [10].
- "סהר" – היקף לדיר בהמות הקבוע בעיר [11].
- "מוקצה" – רחבה שמאחורי הבתים ובה מניחים דברים שאין להם מקום בבית – לצורך אחסון (ויש המסבירים שמדובר במבנה קטן של מחסן[12]),
- חצר – מקום שפתוחים אליו כמה בתים.
- פסי ביראות – עמודים היוצרים היקף הלכתי לשטח שמסביב לבאר או בור מים.
לעומתם השומרה – מקום המיועד לשמירה – אינו נחשב לבית דירה. כך גם ה"קרפף" – לפי המסורת הפרשנית – מקום שבו אוצרים עצים לימות החורף, וממוקם בדר"כ מחוץ לעיר.[13]
הביאור הלכה מסביר, כי מקום שאליו אדם נכנס ויוצא תמיד כמו דיר – שאליו נכנס האדם תמיד לחלוב ולטפל בצאן, או "סהר" – מקום שעשויים לצאת אליו להתאווררות, נחשב לדירה ראויה. כך גם פסי ביראות – מכיוון שיש ביניהם מים שראויים לשתיית אדם מקומם נחשב ל"דירה".[14]
לעומת זאת הקרפף, שלהבנתו הוא מקום מחוץ לעיר שבו אוצרים עצים לזמן ארוך, ואין מבקרים בו באופן תמידי, אין בו מים או דבר אחר שיגדיר את המקום כדירה. כך גם ה"שומרה" אינה נחשבת לבית דירה, שכן אין לה חשיבות דירה, שכל מטרת שהיית השומר במקום היא רק לצורך דירה אחרת שעליה הוא שומר.[15]
קרפף יותר מבית סאתים שהוקף לדירה
כדי שקרפף יותר מבית סאתים יחשב כ'מוקף לדירה' מבחינה הלכתית, על מנת שיהיה אפשר לטלטל בו, וכן להכניס ולהוציא ממנו אל הבית - יש צורך שיהיה בית דירה בתוכו או פתוח לו, ויש אומרים שדי בבית או בעיר סמוכים לו.[16]. בנוסף צריך שהבית יקדם להקמת המחיצות[17]. אולם ניתן להכשיר שטח שהוקף קודם, ורק אחר כך נתיישב, על ידי פריצת המחיצה המקיפה במשך יותר מעשר אמות, דבר הפוסל את המחיצה, ובנייתה מחדש לשם דירה, וכן ניתן לבנות מחיצה חדשה באורך יותר מעשר אמות לפני המחיצה הראשונה במרחק שלושה טפחים, ויש שהתירו לעשות ביטול המחיצה לשבת אחת בנתינת מדרון עפר שרחבו ארבעה טפחים וראוי להילוך משני צידי המחיצה באורך יותר מעשר אמות, כשבכך יתמעט גובה הכותל מעשרה טפחים.[18]
'דירה' לעניין זה משמעה מקום מגורים 'גמור' של אדם, ובכלל זה מקום שאדם רגיל להיכנס ולצאת אליו.[19]
לעומת זאת, ביתן בפרדס המיועד לשומר המתחלף תדיר, וכדומה – אינו נחשב כ'דירה' לעניין זה.[20]
ביטול שם דירה
קרפף יותר מבית סאתים שהוקף לשם דירה (ולהלכה גם חצר), אף שדינו כרשות היחיד גמורה, אם נזרע רובו של הקרפף, מבטלים הזרעים את השם דירה, כיון ששטח זרוע אינו ראוי למגורים, וכן אם נזרע רק מיעוט הקרפף, אם השטח הזרוע גדול מבית סאתים, אסור לטלטל בכל הקרפף, כיון שרוב הקרפף פרוץ לשטח הזרעים שהוא מקום האסור בטלטול. וכן מקווה מים שאינם ראויים לשתיה שעומקו עשרה טפחים ורחבו יותר מבית סאתים, מבטל שם דירה.[21][22] ניתן לתקן על ידי הקפת המקום הזרוע במחיצות או הקטנתו משיעור בית סאתים.
הערות שוליים
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שנח סעיף א
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שמה סעיף לז
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שמ"ו, סעיף ג'
- ^ שולחן ערוך הרב סימן שנ"ח.
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שנח סעיף ב. ארבעים סאה מים (אף על פי שבדרך כלל משמש למידת נפח של חומר יבש) אמורים להספיק לכסות את ראשו ורוב גופו של אדם, ובימינו הם כ-85 ליטר, ולפיכך מדובר במעט יותר משני ליטר. אך לפי תיאורי הסאה על פי מידות אורך (של אמות או אצבעות) נקבע שמדובר ב-7.5 ליטר ויותר לדעת הפוסקים.
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שנח סעיף ג
- ^ משנה ברורה, סימן שנ"ח, סעיף קטן י"ב, ערוך השולחן אורח חיים שנח סעיף ד
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שנ"ח, סעיפים ד'–ז', משנ"ב ושערי ציון שם
- ^ במהדורות הרב עדין אבן ישראל ופנחס קהתי
- ^ רש"י, עירובין יח.
- ^ רש"י שם
- ^ ביאור הלכה סימן שנ"ח, בשם הריטב"א בפרק בתרא – בשם רש"י
- ^ הובא בפירוש רש"י
- ^ רש"י, על פי הסוגיה בגמרא
- ^ "ביאור הלכה" סימן שנ"ח, ד"ה 'לדירה'. לפי פירוש זה 'שומרה' בסוגיות התלמודיות הללו היא ביתן שמירה בכניסה לבית מגורים או לחצר מגורים, וכפירוש המסורת המובא ברש"י, ולא כפירושו המקראי – מבנה שמירה בשדות ובעיקר בכרמים.
- ^ משנה ברורה, סימן שנ"ח, סעיף קטן ט"ז
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שנ"ח, סעיף ב', רמ"א סעיף א, ויש שהתירו גם אם ההיקף קדם לבית אם הוקף מתוך מחשבה לבנותו, משנ"ב ס"ק יט
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שנ"ח, סעיף ב'
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שנח סעיף ז
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שנח סעיף ו
- ^ ומדובר שאין עומק עשרה בשפתו, שאינו נחשב למחיצה
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שנ"ח. פרחי נוי נחלקו בפוסקים אם מבטלים שם דירה (אורחות שבת חלק ג' פרק 28 אות מ"ב), אך נטיעת עצים לא מבטלת שם דירה.
30090114קרפף יותר מבית סאתיים שלא הוקף לדירה