קרשניק
דגל קרשניק | |
בית כנסת בקרשניק | |
מדינה | פולין |
---|---|
פרובינציה | לובלין |
מחוז | קרשניק |
אוכלוסייה | |
‑ בעיר | 35,642 (2008) |
קואורדינטות | 50°55′N 22°13′E / 50.917°N 22.217°E |
http://www.krasnik.pl | |
קרשניק (ביידיש: קראשניק, בפולנית: Kraśnik) היא עיר מחוז בפרובינציית לובלין שבפולין, על גדות נהר סטרוז'נקה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
תולדות היישוב
לקרשניק הוענקו זכויות עיר בשנת 1377, ונקבעו בה ימי שוק שבועיים וירידים שנתיים. משנת 1604 הייתה העיר בבעלות משפחת האצולה הפולנית זמויסקי, ובאמצע המאה ה-17 נהרסה בידי הקוזקים.
בחלוקת פולין הראשונה בשנת 1772 נכללה העיר בתחום אוסטריה, ובשנת 1815 נכללה בתחום פולין הקונגרסאית. עם חיבור העיר לרשת מסילות הברזל בסוף המאה ה-19, הואץ פיתוחה.
יהודי קרשניק
עד שנת 1580 נאסרה ישיבת יהודים בקרשניק. לאחר מכן, החלו יהודים לשבת בה, אך קהילה זו הוחרבה לחלוטין במהלך פרעות ת"ח ות"ט. כעבור מספר שנים התחדשה הקהילה בעיר, וזו תרמה לפיתוחו הכלכלי של היישוב. בשנת 1885 נשרף בית הכנסת בעיר שנוסד עוד במאה ה-17, ובשנת 1887 נחנך בה בית כנסת חדש.
עם כיבוש העיר בידי הרוסים בשנת 1915, במהלך מלחמת העולם הראשונה, נמלטו ממנה רוב יהודיה, ואלו שבו אליה עם חזרת האוסטרים ליישוב, ומצאו כי בתיהם נבזזו.
בין מלחמות העולם נמנו בעיר כ-4,200 יהודים, רוב תושביה, והתקיימה בה פעילות של המפלגות הציוניות, של אגודת ישראל ושל הבונד. בשנות השלושים של המאה ה-20 סבלו יהודי העיר מהתנכלויות אנטישמיות גובורת והולכות מצד שכניהם הפולנים.
מרבני העיר
בין רבני העיר ידועים:
- רבי עזריאל הורוויץ, נודע בכינויו "ראש הברזל".
- רבי מרדכי אליהו מנדלזון, נכד החמדת שלמה. נהרג בתחילת מלחמת העולם השנייה בידי הרוסים.[1]
- רבי דוד יוסף ווייסברויט[2]. מילא את מקום אביו רבי יעקב אריה ליב. שימש ברבנות עד שנהרג בשואה.
בשואה
ב-15 בספטמבר 1939 נכבשה קרשניק בידי הגרמנים, ואלו חיללו מיד את בתי הכנסת ואת בית העלמין בה, החרימו רכוש רב מיהודיה, הטילו על היהודים תשלומי כופר גבוהים, וחטפו אותם לעבודות כפייה. בד בבד, הובאו לעיר מאות פליטים יהודים ממערב פולין. באוקטובר 1939 מונה בעיר יודנרט, שנצטווה לספק לגרמנים עובדי כפייה יהודים, והוטל על היהודים לענוד סרט זרוע.
באוגוסט 1940 רוכזו כ-5,500 היהודים ששהו בעיר בגטו שהוקם בה, בו הועסקו בעבודות כפייה, חלקן במחנות עבודה, ורבים מיושבי הגטו מתו ממגיפות שפרצו בו.
ב-11 עד ה-12 באפריל 1942 פשטו על הגטו שבעיר אנשי ס"ס וכוחות עזר אוקראיניים, ושילחו כ-2,000 מיושביו למחנה ההשמדה בלז'ץ. לאחר מכן, העבירו הגרמנים יהודים מהגטו למחנה העבודה בודזין, ובד בבד, הובאו לגטו מאות יהודים נוספים מיישובי הסביבה, עד שמספר יושביו הגיע לכ-3,000 איש.
ב-1 בנובמבר 1942 חוסל גטו קרשניק, עם שילוח רוב יושביו לבלז'ץ. כ-300 יהודים מהעיר, שעברו סלקציה, הורשו להישאר בשני מחנות עבודה שהוקמו בה, אליהם הובאו גם כ-300 יהודים נוספים. עד יוני 1944 חוסלו שני מחנות אלו.
ערים תאומות
- קורוסטן, אוקראינה
- היידובסרמני (Hajdúböszörmény), הונגריה
קישורים חיצוניים
- ספר יזכור לקהילת קראשניק, בספריית העיר ניו יורק
- קרשניק באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- קרשניק (Kraśnik), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- קרשניק באתר השטעטל הווירטואלי (באנגלית)