קרל זייץ

קרל זייץ
Karl Seitz
לידה	4 בספטמבר 1869; וינה, אוסטריה
פטירה	3 בפברואר 1950 (בגיל 80)
מדינה	אוסטריה
מפלגה	המפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית
	5 במרץ 1919 – 9 בדצמבר 1920; (שנה ו־40 שבועות)
	→ אין מיכאל הייניש ←

קרל יוזף זייץ (בגרמנית: Karl Josef Seitz;‏ 4 בספטמבר 1869 – 3 בפברואר 1950) היה פוליטיקאי אוסטרי מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית, חבר המועצה הקיסרית של האימפריה האוסטרית, נשיא המועצה הלאומית (אוסטריה), ראש עיריית וינה ונשיא אוסטריה הראשון.

חייו

קרל זיץ נולד בווינה, אז בירתה של האימפריה האוסטרו-הונגרית, כבנו של סוחר פחם קשה יום. לאחר מותו בטרם עת של אביו ב-1875 נקלעה המשפחה למצב של עוני קשה וקרל בן השש נשלח לבית יתומים. עם זאת זייץ זכה לקבל חינוך הולם וזכה במלגה שאפשרה לו להתקבל לקולג' להכשרת מורים בעיר סנקט פלטן שבאוסטריה תחתית. ב-1888, הוא החל להיות מועסק כמורה בבית ספר יסודי ציבורי בווינה. כבר אז, בהיותו בגלוי סוציאל-דמוקרט, הוא ננזף לא פעם על פעילותו הפוליטית. חלקו בהקמת איחוד המורים הסוציאל-דמוקרטים ב-1869, גרם לו להיות חבר במועצת החינוך המחוזית של אוסטריה תחתית ב-1897, מינוי שבעקבותיו הפסיק מאוחר יותר באותה שנה לעסוק בהוראה. משלב זה פנה זייץ לעיסוק מלא בפוליטיקה וקנה לעצמו שם של אחד המומחים הבולטים ביותר בחוגים הסוציאל-דמוקרטים באוסטריה בנוגע למדיניות החינוך. ב-1901 נבחר זייץ להיות חבר במועצה הקיסרית וב-1902 כחבר בפרלמנט המחוזי של אוסטריה תחתית. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914, פיתח זייץ נטיות פציפיסטיות מובהקות והשתתף בקונגרס הסוציאליסטי שהתקיים בסטוקהולם ב-1917.

זייץ קנה לעצמו מקום חשוב בהיסטוריה של אוסטריה כאשר ב-1918, כאשר קרסה האימפריה האוסטרו-הונגרית והתפרקה למדינות לאום עצמאיות קטנות. ב-21 באוקטובר, ייסדו הנציגים של המועצה הקיסרית, שייצגו את המחוזות דוברי הגרמנית באימפריה, את האספה הלאומית הזמנית. באספת הייסוד שלה, מינתה האספה הלאומית הזמנית את זייץ כאחד משלושת יושבי הראש שלה. פחות משבוע לאחר מכן, ב-30 באוקטובר, הפך זייץ להיות באופן בלתי רשמי כראש המדינה בפועל. ב-12 בנובמבר התפטר מתפקידו קרל הראשון, קיסר אוסטריה, הוכרז על הקמתה של הרפובליקה אוסטריה הגרמנית וזייץ הפך להיות מראש מדינה בפועל לנשיא זמני. כמעט באותה עת, מונה זייץ להיות גם כיושב ראש הזמני של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית, בעקבות מותו של מי שהיה ממייסדי המפלגה, ויקטור אדלר. ב-1919 זכו הן מעמדו כנשיא אוסטריה והן כיושב ראש המפלגה, למעמד רשמי.

בעקבות יישומו של הנוסח הסופי של חוקת אוסטריה ב-1 באוקטובר 1920, דחה זייץ הצעה להיבחר לתפקידו מחדש והוא סיים את תפקידו ב-9 בדצמבר. עם זאת, הוא לא פרש לחלוטין מהחיים הפוליטיים והוא עדיין החזיק בתפקיד יושב ראש המפלגה ובמושבו במועצה הלאומית שאך זה קמה. כעת הקדיש זייץ את מרב תשומת לבו לעניינים המקומיים של העיר וינה. ב-13 בנובמבר 1923 הוא נבחר לתפקיד ראש עיריית וינה. תוכניות הרווחה והחינוך המקיפות והיעילות של העיר יושמו במהלך תקופת כהונתו, במיוחד התוכנית שלו לקידום מפעל הבנייה לדיור, שבזכותו קנה זייץ לעצמו אהדה ציבורית רחבה אפילו בקרב מתנגדיו הפוליטיים. הוא ייזכר באופן חיובי בעיר במשך עשורים רבים. ב-1934, כאשר עבר אוסטריה למשטר הדיקטטורי אוסטרופשיסטי וההתקוממות של הסוציאל-דמוקרטים כנגד הממשלה הפדרלית נחלה כישלון, הוצאה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית מחוץ לחוק. עקב כך איבד זייץ את תפקידו כיושב ראש המפלגה, הודח מתפקידו כראש העיר ונלקח למעצר, למרות שהוא שוחרר ללא שהוגשו נגדו האשמות כל שהן לאחר שבועות ספורים. למרות זאת, ראו וינאים רבים בהעברתו מתפקידו כפעולה בלתי חוקית. הקריירה הפוליטית של זייץ הגיעה בשלב זה לקיצה.

זייץ המשיך להתגורר בווינה והיה עד לאנשלוס, הסיפוח של אוסטריה לגרמניה הנאצית ב-1938 ולפריצתה של מלחמת העולם השנייה ב-1939. ב-1944 הוא הושם תחת מעצר בפעם השנייה, אז הוא נאסר במחנה הריכוז ראוונסבריק והוא שוחרר ושב לווינה כאשר התמוטט שם השלטון הנאצי במאי 1945. למרות שבריאותו החלה אז להתרופף, שירת זייץ במפלגה הסוציאל-דמוקרטית שהוקמה מחדש כיושב ראש הכבוד שלה וכחבר במועצה הלאומית עד למותו בגיל 80.