קרל אוברג
קרל אלברכט אוברג (בגרמנית: Carl Albrecht Oberg; 27 בינואר 1897 - 3 ביוני 1965) היה מפקד אס אס גרמני שהיה אחראי, במסגרת תפקידו, להשמדתם ולגירושם של עשרות אלפי יהודים למחנות ההשמדה שבפולין.
ביוגרפיה
אוברג נולד בהמבורג ב-27 בינואר 1897. במלחמת העולם הראשונה לחם וזכה בכמה עיטורים. ב-1920 השתתף בנסיון ההפיכה הלאומני של קאפ ("Kapp Putsch").
בראשית שנות ה-20 היה אוברג איש הקשר בשלזוויג (Schleswig) בין ארגונים לאומניים לבין הצבא הגרמני (הרייכסווהר). ב-1926 עבד כמה חודשים בחברה לממכר פירות טרופיים, אחר-כך היה מובטל עד 1930, אז רכש קיוסק לממכר טבק בהמבורג.
ב-1932 לקח אותו ריינהרד היידריך אליו למינכן ואחר כך לברלין, ואוברג היה ליד ימינו של היידריך בארגון האס דה. הוא עלה מהר בשורות האס אס, וב-1935 היה לשטנדרטנפיהרר (אלוף משנה). ב-1938 פיקד על גדוד של האס אס במקלנבורג (Mecklenburg), ומינואר 1939 היה מפקד משטרת צוויקאו (Zwickau).
בספטמבר 1941 מונה למפקד האס אס והמשטרה במחוז רדום שבגנרלגוברנמן, ושם היה אחראי להשמדת היהודים ולמשלוח פולנים לעבודת כפייה. במרץ 1942 הועלה לדרגת אס אס בריגדפיהרר (תת-אלוף), וב-12 במאי 1942 נשלח לפריז כמפקד הבכיר של האס אס והמשטרה של צרפת הכבושה.
אוברג היה אחראי לפרסום הצו לנשיאת הטלאי הצהוב, לאמצעים חריפים נגד המחתרת הצרפתית, ובעיקר - למימוש "הפתרון הסופי" של יהודי צרפת. לפי הוראותיו גורשו כ-75,000 יהודים מצרפת למחנות ההשמדה שבפולין. רק כמה אלפים מהם שרדו. באוגוסט 1944 הועלה לדרגת אס אס אוברגרופנפיהרר (אלוף) וגנרל במשטרה.
בדצמבר 1944 נשלח לפקד על יחידת צבא במסגרת גיס שמפקדו היה ראש האס אס היינריך הימלר.
אחרי מלחמת העולם השנייה
ביוני 1945 נאסר אוברג בידי האמריקנים ונידון למיתה. ב-10 באוקטובר 1946 הוסגר לצרפתים, וב-9 באוקטובר 1954 שוב נידון למיתה, אך ב-10 באפריל 1958 הומתק העונש למאסר עולם, וב-31 באוקטובר 1959 הומתק בצו חנינה נשיאותי ל-20 שנות מאסר ועבודות פרך.
ב-1965 קיבל אוברג חנינה מידי נשיא צרפת שארל דה גול, הוחזר לגרמניה, ובאותה השנה נפטר.
