קרלייל (אנגליה)

קרלייל
Carlisle
	מרכז העיר קרלייל
	מרכז העיר קרלייל
מדינה	הממלכה המאוחדת
אומה	אנגליה
מחוז	קאמבריה
אזור זמן	UTC
	(למפת אנגליה רגילה) לונדון ברמינגהאם לידס ברדפורד מנצ'סטר בריסטול לסטר פורטסמות' פלימות' ניוקאסל סקוטלנד צרפת ויילס צ.; אירלנד; איר. תעלת למאנש הים; הצפוני; הים; האירי; קרלייל

קרלייל (באנגלית: Carlisle) היא עיר בצפון-מערב אנגליה, המרכז המנהלי של נפת קרלייל ובירת מחוז קאמבריה.

העיר קרלייל הייתה מרכז עירוני חשוב של שבט קרווטי הקלטי לפני הכיבוש הרומאי של בריטניה, הרומאים הרחיבו את היישוב וקראו לו לוגווליום, הוא שימש את הלגיונות בצפון אנגליה וכמרכז לוגיסטי לחומת אדריאנוס הסמוך. לאחר עזיבת הרומאים במאה ה-5, המשיכה קרלייל לאורך רוב ההיסטוריה שלה לשמש עיר גבול חשובה ומרכז צבאי בשל הסמיכות לגבול הסקוטי. במהלך המאה ה-19 הפכה קרלייל למרכז של תעשיית הטקסטיל והיא גדלה באופן ניכר והפכה למרכז תרבותי ומנהלי חשוב בצפון אנגליה.

קרלייל כוללת אוכלוסייה של 75,306 תושבים בעיר עצמה ו-107,524 במרחב האורבני כולו.^[1]

היסטוריה

היסטוריה מוקדמת

קרלייל הייתה אתר התיישבות חשוב בתקופת הברזל ומרכז של שבט הקרווטי הקלטי ששטחיו התפרסו ברוב שטחי מחוז קמבריה של ימינו. שם היישוב בתקופה הברטונית היה לוגוולוס (Luguwalos). בשנת 73 הגיעו הרומאים לאזור כחלק מכיבוש בריטניה והקימו ביצורי עץ באתר טירת קרלייל של ימינו, בתקופה הרומאית שם היישוב, לוגווליום ("העיר של לוגוולוס"), היה לטיניזציה של השם הקלטי המקורי. בשנים הראשונות לשלטון הרומאי, לוגווליום הייתה מרכז צבאי חשוב בו עברו הלגיונות בדרכם למערכות בצפון (סקוטלנד) ובנוסף הוצב רגימנט של כ-500 פרשים דרך קבע בלוגווליום עצמה.

בשנת 122 ביקר הקיסר אדריאנוס את לוגווליום ואישר את הקמת חומת אדריאנוס לאורך הגבול אל מול השבטים הפיקטים מצפון, בשלב זה הייתה לוגווליום עיר מבוצרת מרכזית בצפון-מערב הפרובינציה הבריטית. במהלך המאה ה-5 עזבו הרומאים בהדרגה את האי הבריטי, בלוגווליום נמצאו מטבעות רומאיות המעידות על נוכחות רומאית לפחות עד תקופת שלטונו של ולנטיניאנוס השני (375 - 392). לאחר העזיבה הרומאית אזור קאמבריה התבסס תחת ממלכת רגאד כשבירתה ומרכז השלטון שלה היה קר ליגווליד, השם הברטוני של העיר (קר: Cear; מבצר) מה שהתפתח בהמשך לשם קרלייל כיום. סביב שנת 730 רגאד עברה לשליטת ממלכת נורת'מבריה ובמשך השנים עברה קרלייל מספר פעמים בין נורת'מבריה לממלכת סטרת'קלייד.

בתקופת הפלישה הנורמנית לבריטניה שהחלה ב-1066 הייתה קרלייל חלק מממלכת סקוטלנד. ויליאם השני, מלך אנגליה, בנו של ויליאם הכובש, פלש לאזור ב-1092 וכבש את קרלייל כמבצר חשוב בצפון הממלכה האנגלית. עם כיבוש העיר החלו האנגלים לבנות את טירת קרלייל על גבי המבצר הרומאי ההיסטורי, ב-1112 הטירה הורחבה וביצורי העץ הוחלפו בחומות אבן, בנוסף נבנו חומות עיר שכללו שלושה שערים מרכזיים. עשור לאחר מכן ב-1122 נבנתה קטדרלת קרלייל בתור מנזר אוגוסטיני, ב-1133 הפכה לקטדרלה וב-1157 הפכה העיר לבירת מחוז קרליול ("בישוף קרלייל") עד שב-1177 שונה שם המחוז לקמברלנד.

העת המודרנית

במהלך המאה ה-16 קרלייל שימשה מקור כוח צבאי אזורי אל מול פעולות פשיעה ותקיפות שהגיעו מעבר לגבול הסקוטי, באמצע המאה ה-16 בהוראת הנרי השמיני, מלך אנגליה, שופצו ושופרו ביצורי העיר משום עליית חשיבותה הצבאית. בשנת 1603 אוחדו הכתרים של סקוטלנד ואנגליה עם עליית ג'יימס הראשון לכס הממלכות המאוחד, מה שהוריד מקרלייל את מעמדה כעיר גבול, אך חשיבותה הצבאית עלתה משמעותית עם פרוץ מלחמת האזרחים האנגלית ב-1642 אז היא אויישה על ידי חיל מצב נאמן למלך. ביוני 1645 העיר נפלה לידי הכוחות הפרלמנטריים לאחר מצור ממושך של כשמונה חודשים ולאחר מכן הועברה לידי כוחות סקוטים בעלי ברית של הפרמנטריים ששיפצו את ביצורי העיר לאחר שנפגעו מהלחימה הממושכת.

קרלייל המשיכה לשמש מרכז צבאי עם חיל מצב קבוע גם לאחר חוקי האיחוד של 1707, במהלך המרד היעקוביטי של 1745 קרלייל נכבשה על ידי היעקוביטים שהשאירו 400 חיילים בעיר, עשרה ימים לאחר מכן הנסיך ויליאם שחרר את העיר והוציא להורג 31 מהיעקוביטים. טירת העיר הייתה בסיס אם ומפקדה למספר רגימנטים של הצבא הבריטי, בהם רגימנט הרגלים ה-34 ורגימנט הרגלים ה-55 שאוחדו ב-1881 לכדי רגימנט הגבול (הוצב אף הוא בטירה) אשר אוחד לתוך רגימנט הגבול המלכותי של המלך ב-1959 ששכן בטירה עד 2006 כאשר אוחד לתוך רגימנט דוכס לנקסטר (השוכן בפרסטון).

בתחילת המאה ה-19 בשיא פריחת המהפכה התעשייתית, הוקמו בעיר מספר מפעלים עם מספר מפעלי טקסטיל (טחנות כותנה) שהוקמו בעיקר מדרום למרכז העיר בשכונת דנטון הום. בתקופה זו קרלייל הפכה להיות מזוהה במיוחד עם תעשיית הטקסטיל כאשר אחד ממפעלי הטקסטיל המוכרים והגדולים ביותר היה טחנת שדון, שבזמנו היה מפעל הטקסטיל הגדול באנגליה וכלל את הערובה השמינית בגובהה בעולם. התפתחות התעשייה בעיר הביאה לגידול משמעותי באוכלוסייה ובנייה נרחבת של מבני מגורים מסביב למרכז העיר ההיסטורית בעיקר ממערב. ב-1823 נפתחה תעלת מים שחיברה את קרלייל לרשת התעלות של בריטניה ואיפשרה העברה מהירה של סחורות לנמלים ומרכזי תעשייה אחרים כגון ליברפול, אך זו נסגרה אחרי כמה שנים והוחלפה בחיבור לרשת מסילות הברזל. במהרה הפכה קרלייל לתחנת רכבת חשובה על מספר נתיבים שעברו לאורך מערב האי הבריטי, כאשר בשיאה תחנת הרכב של קרלייל שירתה שבע חברות רכבת שונות.

בתחילת המאה ה-20 אוכלוסיית העיר מנתה כ-45,000 תושבים, אך בתקופה זו העיר סבלה מדעיכה של תעשיית הטקסטיל וקשיי תעסוקה שזו הביאה איתה (בדומה לערים תעשתיות אחרות בצפון אנגליה). בשנת 1974 נוסדה נפת "העיר קרלייל" שכלל את כל המרחב האורבני סביבה ובמרכזה קרלייל עצמה, בנוסף משמשת העיר כמרכז האדימניסטרטיבי של מחוז קמבריה.

אקלים

אקלים בקרלייל
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר	שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	7.2	7.8	9.7	12.5	15.6	18.1	19.8	19.3	17.2	13.6	10.0	7.4	13.2
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	1.9	1.9	3.0	4.7	7.1	10.0	11.9	11.7	9.8	7.0	4.1	1.8	6.3
משקעים ממוצעים (מ"מ)	81.3	69.4	62.3	49.2	57.4	70.5	80.6	89.0	77.8	97.9	85.3	98.1	918.8
מקור: השירות המטאורולוגי הבריטי (תקופת נתונים: 1991-2020)