קריינדל שטיינהארט

הרבנית קריינדל שטיינהארט לבית פיק, (נפטרה בה'תקל"א) הייתה אשת רבי יוסף שטיינהארט, ואחותו של רבי ישעיה פיק. מספר חידושי תורה בשמה הובאו בספרי אחיה ובעלה.

נוסח מצבתה
אשה יקרה וחשובה ספונה, מלומדת בתורת ה' נאמנה, בדעת ותבונה, מפורסמת לשבח, במדינה בכל עבר ופינה, בחכמה ונבונה בצדקתה המשונה במידה טובה ונכונה, מוכתרת בנמוסין ושבעת קילוסין

ביוגרפיה

לא ידועים פרטים על תולדותיה בכלל, למעט מספר פרטים וחידושים תורניים. נולדה בתחילת המאה השמונה עשרה, לרב לייב מוכיח ברלין, ונישאה לרבי יוסף שטיינהארט. בשער ספרו "זיכרון יוסף", רבי יוסף משבח את אשתו, ”וגם זוגתי, היקרה אשת חיל עטרת בעלה הישרה, המושכלת ומלומדת מרת קרינדל תחיה, בת איש חי, הגאון המפורסם תורתו זכה, מוהר"ר ליב ברלין זכרונו לברכה, היא מאוד הפצירה בי, להעלות על מזבח הדפוס תורתי בקרבי, החקוקה על לוח לבבי”.

בתשובה יג (דף טז:) לפני שמביא חידוש בשמה כותב כך, ”וכאשר אמרתי דבר זה, בפני זוגתי המושכלת והמלומדת, הרבנית הגבירה היקרה מרת קרינדל תחיה לאי"ט, בת הגאון המפורסם בכל קצוי ארץ המוכיח מוהר"ר ליב זצ"ל, והיה נקרא בפי העולם מו"ה ליבא אייזן-שטאט, בן החסיד המפורסם המוכיח מו"ה מרדכי זצ"ל, שזכה להיות כל צאצאי מעיו כמותו, הן אותם שכבר מתו והן אשר חיים עודנו לאי"ט כידוע, אמרה לישב זה יש לפרש מה שייסד הפייטן בסילוק דיוצר ליום שני דראש השנה... ודו"ק כי נכון הוא, והנאני דבריה מאוד, וה' יאריך ימיה לאורך ימים טובים אמן סלה.”

חידושים שנכתבו בשמה

בחומש בראשית (לב ה) שלח יעקב לעשו ”עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה”, רש"י מפרש במקום, "לא נעשיתי שר וחשוב, אלא גר, אינך כדאי לשנוא אותי על ברכות אביך שברכני הוה גביר לאחיך, שהרי לא נתקיימה בי", אריכות לשונו של רש"י תמוהה והמפרשים אכן עמדו בשאלה זו.

אחיה הרב ישעיה פיק בבאורו לתורה כתב בשם אחותו כך:

לאשר רגיל על לשונו לשון הזהב של רש"י ז"ל אשר שנה לתלמידיו בלשון קצרה, ולא על מגן האריך כאן במקום שהיה לו לקצר, ימצא הקורא נחת רוח ויאמר לחכמה אחותי את, הלא היא אחותי ידיה בכל קדושה ויודעת ספרי חכמניות ודורשניות כבנות צלפחד בן חפר – מרת קריינדל ז"ל, היא האשה אשר הוכיחה בשכלה הזך במופת החותך: אם תטול אותיות "בי" מן תיבת "גביר" אזי תשאר בידך מילת "גר", זה כיוון רש"י באומרו: לא נעשיתי כו' אלא "גר" וכו' לא נתקיימה "בי"

— הרב ישעיהו פיק, מיני תרגימא, ברסלוי תקצ"א, פרשת וישלח

ההחתם סופר מביא חידוש זה בשמה.

בעלה הביא בשמה את החידוש הבא:

כתב במדרש ילקוט (ויגש קנא) עשרה פעמים אמרו לפני יוסף עבדך אבינו ולא מיחה לכך נגרעו משנותיו עשר שנים, לכאורה צ"ע והרי לא מצינו רק חמשה פעמים עבדך אבי בקרא וזוגתי הרבנית תי' השיבה דכיון שאע"פ שיוסף היה יודע לשון הקודש, עשה עצמו בפני אחיו כלא יודע והעמיד מליץ בינו לבינותם כדכתיב בקרא בהדיא אם כן אע"ג שלא אמרו האחים רק ה' פעמים מכל מקום הוא שמע כן עשרה פעמים ה' מהם וה' ע"י המתורגמן ונ"ה

— הרב יוסף שטיינהארט, זכרון יוסף, חדושים ודרשות ז, צט:

האדר"ת כותב ששמע מחידושיה בילדותה, ”אף גם שמעתי הלצה שיחת חולין שהיתה בינה ובין אחיה הג"ר ישעיה ברלין זצ"ל, בעודם ילדים קטנים, אך אין פה מקומו”.

רבי גרשון שטרן כתב בשמה את החידוש הבא, נאמר בפסוק (משלי לא כו) ”פִּ֭יהָ פָּתְחָ֣ה בְחׇכְמָ֑ה וְת֥וֹרַת חֶ֝֗סֶד עַל־לְשׁוֹנָֽהּ”, וביארה הכתוב, שנאמר בגמרא (שבת ל) שהאמורא רבה פתח את שעורו בבדיחה וביאור המפרשים שעשה כן כדי לתת משהו לשטן בכדי שלא יפריע, אך כל זה בגבר שמחויב בלימוד תורה, אך אישה הפטורה מלימוד אינה צריכה לפתוח את לימודה בבדיחה ועל כן נאמר פיה פתחה בחכמה ולא בבדיחה...

אחיה רבי ישעיה פיק בהגהותיו לספר התשבי כתב בשמה את החידוש הבא, ”ואודיע חכמת אישה בפלא, ששמעתי מאחותי הרבנית מופלגת בתורה ויראה מרת קרינדל תחיה אשת מהר"י שטייינהארט אב"ד דק"ק פיורדה ואמרו לאחותי חכמה את, בזמן שהשיבה רחל כי דרך נשים לי הכוונה על התרפים שיש בהם כשפים, ואמרו בסנהדרין מכשפה אחד האיש ואחד האישה א"כ מאי ת"ל מכשפה, מפני שרוב נשים מצויות בכשפים, ולזאת הגידה האמת אודות התרפים דרך נשים – שמצויות בכשפים – לי.”

קישורים חיצוניים

• הרב ישראל דנדרוביץ, הרבנית שפירקה את האותיות של הגביר (להורדה), קובץ פעמי יעקב, שבט התשע"ג, עמ' קיט-קכד.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32413760קריינדל שטיינהארט