קרב טרנטון
 | ||||||||||||||||||
| מערכה: מערכת ניו יורק וניו ג'רזי | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העצמאות של ארצות הברית | ||||||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 26 בדצמבר 1776 | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום |
טרנטון, ניו ג'רזי  | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון אמריקאי מכריע | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
קרב טרנטון היה קרב קטן אך חשוב ביותר מבחינה מוראלית במהלך מלחמת העצמאות האמריקאית, בין חיילים הסיאנים שכירי חרב של בריטניה הגדולה, לבין הצבא הקונטיננטלי תחת פיקודו של ג'ורג' וושינגטון. הקרב התנהל בבוקר ה-26 בדצמבר 1776, בטרנטון, ניו ג'רזי. אחרי חציית הצבא הקונטיננטלי בהנהגת גנרל ג'ורג' וושינגטון את נהר הדלאוור בלילה שלפני כן, מצפון לטרנטון, הוביל וושינגטון את הכוח העיקרי של הצבא הקונטיננטלי נגד חיל המצב ההסיאני בטרנטון. לאחר קרב קצר, נלכד כמעט כל הכוח ההסיאני, עם אבידות זניחות לכוחות האמריקניים. הקרב שיפר באופן משמעותי את המורל של הצבא הקונטיננטלי, וגרם לעלייה בגיוס המתנדבים לצבא.
הצבא הקונטיננטלי סבל במהלך שנת 1776 תבוסות רבות בניו יורק ונאלץ לסגת דרך ניו ג'רזי לפנסילבניה. המורל בצבא היה נמוך, ועל מנת לסיים את השנה בנימה חיובית, תכנן גנרל ג'ורג' וושינגטון, המפקד העליון של הצבא הקונטיננטלי, תוכנית לחצות את נהר דלאוור בלילה שבין ה-25 ל-26 בדצמבר ולהקיף את חיל המצב ההסיאני בטרנטון.
מכיוון שהנהר היה קפוא ומזג אוויר נעשה חמור, הייתה חציית נהר הדלאוור פעולה מסוכנת במיוחד. שני גדודים לא הצליחו לחצות את הנהר, ונשארו בגדה המערבית שלו, משאירים את וושינגטון עם כ-2,400 אנשים בלבד תחת פיקודו. הצבא צעד 14 קילומטרים דרומה, לטרנטון. מכיוון שהצבא הקונטיננטלי היה במגמת נסיגה מתמשכת במשך החודשים שקדמו לקרב, לא חשש חיל המצב ההסיאני מפעולת פתע מאחוריהם, והוריד את רמת השמירה על המקום. בנוסף, לא היו להם מוצבים או סיורים על פני שטחים נרחבים באזור. כוחותיו של וושינגטון הפתיעו אותם, ולאחר התנגדות קצרה אך עזה, נכנעו רוב ההסיאנים. כמעט שני שלישים מתוך 1,500 חיילי המצב ששהו שם נפלו בשבי, ורק מעטים הצליחו לברוח.
למרות קוטנו של הקרב מבחינה מספרית הייתה לו השפעה רבה בקרב אנשי המושבות המורדות, שהניצחון האמריקני עודד אותם להמשיך במרד. הניצחון היה דרמטי במיוחד על רקע המצב הקשה בו היה נתון הצבא הקונטיננטלי, שעמד לפני קריסה מוחלטת. בנוסף, הניצחון נתן כוח לוושינגטון, אשר אף על פי שיכולתו לעמוד במצב הנתון הייתה מדהימה - הוא לא היה חתום אף לא על ניצחון אחד משמעותי. על רקע הפקפוקים ההולכים וגוברים במנהיגותו של וושינגטון כמפקד הצבא, ואף ביכולתו של הצבא הקונטיננטלי עצמו לנצח את הכוחות הבריטיים, היה הניצחון הזה קריטי ביותר. הניצחון גם עודד את המתנדבים לצבא להאריך את משך גיוסם, ומשך מתנדבים נוספים.
לקריאה נוספת
- דייוויד מקאלו, "1776 - המלחמה ששינתה את ההיסטוריה של העולם המערבי", הוצאת אריה ניר, 2006.
קישורים חיצוניים
