קרב אגם טנגניקה
| מערכה: המערכה במזרח אפריקה במלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||||||
| תאריכים | 22 באוגוסט 1914 – 28 ביולי 1916 (שנתיים) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | אגם טנגנייקה | |||||||||||||||||
| תוצאה | שליטה אנגלו-בלגית באגם. | |||||||||||||||||
| שינויים בטריטוריות | קונגו הבלגית ומזרח אפריקה הגרמנית | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
קרב אגם טנגנייקה היה סדרת עימותים ימיים בין הצי המלכותי הבריטי, כוחות הצבא הבלגי בקונגו, והצי הקיסרי הגרמני בין החודשים דצמבר 1915 לפברואר 1916 במהלך מלחמת העולם הראשונה. מטרת הלחימה הייתה להשיג שליטה באגם טנגנייקה שהיווה ערך אסטרטגי לכוחות הלוחמים.
הכוחות הבריטיים מנו שתי ספינות ממונעות תחת פיקודו של סגן ג'פרי ספייסר-סימסון שתפקידם היה להתנגד לשליטה הגרמנית באגם. הספינות הבריטיות, סה"מ "מימי" וסה"מ "טוטו", שטו בתחילה לדרום אפריקה ומשם הועברו על רכבת, הושטו בנהר ולאחר מכן הועברו דרך הג'ונגל האפריקאי אל האגם.
בשני מגעים קצרים, הביסו שתי הספינות הבריטיות שתי ספינות אויב גרמניות. במהלך המגע הראשון, ב-26 בדצמבר 1915, ניזוקה ה"קינגני" הגרמנית. היא נשבתה והוסבה לסה"מ פיפי. במגע השני הוטבעה הספינה הגרמנית "הדוויג פון ויסמן". הספינה הגרמנית השלישית, "גראף פון גצן", הותקפה ונפגעה על ידי מטוס בלגי.
ההתפתחויות בקרבות היבשתיים הובילו לנטישה גרמנית של הקרב על האגם והשליטה עליו הועברה לבריטים ולבלגים.
רקע
המצב האסטרטגי
אגם טנגנייקה שכן בין קונגו הבלגית במערב לבין מזרח אפריקה הגרמנית במזרח. בפרוץ המלחמה, שלטו שתי ספינות מלחמה גרמניות באגם - "הדוויג פון ויסמן" שמשקלה 60 טון ו"קינגני" שמשקלה 45 טון.[1][2] "הדוויג פון ויסמן" חומשה בארבעה תותחי פום-פום ושטה לנמלה של לוקגה בצידו הבלגי של האגם. ב-22 באוגוסט 1914 תקפה הספינה את ספינת הקיטור הבלגית "אלכסנדר דל קומון", ולאחר שני מגעים הטביעה אותה.[1] תקיפות אלו קנו לגרמנים שליטה על האגם. שליטה זו התחזקה עם הטבעתה של ספינת הקיטור הבריטית "ססיל רודס" בתקיפה בנובמבר 1914.[3] באמצעות שליטתם באגם, תקפו הגרמנים את רודזיה הצפונית תחת פיקודו של קורט ואלה. ואלה נסוג במהרה, אך תקיפות ימיות ויבשתיות נוספות על שטחים בלגיים הביאו להצטרפות הבלגית לצד הבריטי הלוחם.[4] למרות שיתוף הפעולה, לבלגים ולבריטים לא היה מרווח תמרון מול הגרמנים. לבלגים היו כל הרכיבים לבניית ספינת הקיטור "הברון דניס", שהייתה יכולה להיות גדולה משתי הספינות הגרמניות, והבריטים שלחו שני תותחים לחמש את הספינה. הבלגים חששו שהספינות הגרמניות המשייטות על האגם יפגעו בספינה לפני שהרכבתה תושלם והשתמשו בתותחים מהקרקע כדי להגן על לוקוגה.[5][6]
השליטה גרמנית על האגם נמשכה במהלך כל המערכה במרכז אפריקה. בעוד שהבריטים החזיקו כוחות בחלקו הדרומי של האגם והבלגים החזיקו כוחות בחלקו הצפוני, הם לא הצליחו לחדור למזרח אפריקה הגרמנית מחשש שהספינות הגרמניות יחתכו את קווי האספקה שלהן.[2]
תוכניתו של לי
ב-21 באפריל 1915, הגיע ג'ון לי, צייד חובב וותיק מלחמת הבורים השנייה לאדמירליות לפגישה עם הנרי ג'קסון.[7] לי ביקר במזרח אפריקה ותצפת על הספינות הגרמניות. הוא הביא עמו ידיעה לפיה הגרמנים מתכוונים להשיט ספינה נוספת מהנמל של קיגומה.[8] ה"גראף פון גצן" הורכבה בפפנבורג, פורקה ונשלחה לדאר א-סלאם. משם, היא הובלה ברכבת לקיגומה והורכבה בחשאי.[8] הספינה יכלה להשיט בין 800 ל-900 חיילים מצדו האחד של האגם לצדו השני במהירות גבוהה.[9]
כדי לתת מענה לאיום, הציע לי לשלוח ספינות ירי ממונעות לאפריקה ולהוביל אותן לאגם דרך היבשה.[7] הספינות יהיו קטנות וניידות, ובמקרה שיהיו מצוידות בתותחים ארוכי טווח הן יוכלו לפגוע בספינות הגרמניות בטווח גדול מספיק.[10] שימוש בכלי שיט קטנים שניתן להובילם ביבשה בחתיכה אחת אפשר את השטת הספינות באגם עם הגעתן אליו מבלי לחשוף אותן לפגיעה גרמנית במהלך הרכבתן.[11] הנרי שקל את הצעתו ואישר אותה במשפט "זוהי חובתו ומסורתו של הצי המלכותי לפגוש את האויב בכל מקום בו ישנם מספיק מים להשיט בהם סירה.""[5][12] ג'קסון העביר את אחריות הביצוע לפקודו, האדמירל דייוויד גמבל. גמבל הציב את לי כמפקד משנה במשלחת ומינה את סגן ג'פרי ספייסר-סימסון כמפקדה. לי יצא לארגן את המסלול באפריקה בעוד שספייסר-סימסון הרכיב צוות של 27 חיילים ושל שתי הספינות שנבנו על ידי חברת ת'ורניקרופט כהזמנה לממשלת יוון לפני המלחמה.
סה"מ מימי וטוטו
הכוח הימי הבריטי הורכב משתי ספינות ממונעות באורך 13 מטרים. ספייסר-סימסון הציעו לקרוא להם "כלב" ו"חתול" אבל השמות נדחו על ידי האדמירליות. לאחר מכן הציע ספייסר-סימסון את השמות "מימי" ו"טוטו" והצעה זו התקבלה. מאוחר יותר הסביר כי משמעות השמות הם קולות החתול והכלב באופן כינויים בצרפתית.[12][13] אנשי הצוות היו מכרים של ספייסר-סימסון או אנשי מילואים של הצי המלכותי. ספייסר-סימסון הציע מספר שיפורים לדגמים המקוריים של הספינות. חלקים מהן נחתכו על מנת להגביר את מהירותן; מקלע מקסים ותותח QF3 הותקנו עליהם; ועל מכלי הדלק הוצבו מרבדי פלדה להגנה נוספת.
הספינות נבחנו על נהר התמזה ב-8 ביוני. במהלך המבחן ירתה "מימי" פגז מתותח ה-QF3. הפגז פגע במטרה אך התותח והיורה בו עפו מתוך הספינה אל מי הנהר כיוון שזה לא היה מוברג היטב לספינה. באותו יום הושטה ה"גראף פון גצן" על אגם טנגנייקה. הספינות הועמסו על גבי ס.ס. לאנסטיבן קאסל ב-15 ביוני יחד עם ציוד שאפשר את הובלתן על גבי רכבת ובדרך היבשה. הן יצאו לדרכן לדרום אפריקה, משם היו צריכות להינשא 3,000 מיילים ביבשה.
כעבור 17 ימי מסע הגיעה ס.ס. לאנסטפן קאסל לכף התקווה הטובה. מקייפטאון הובלו הסירות ואנשיהן צפונה על גבי רכבת דרך בולאוואיו לאליזבתוויל שאליה הגיעו ב-26 ביולי. הן הובלו על גבי רכבת לפונגורמה, ומשם נגררו 235 קילומטרים על ידי שוורים וטרקטורים מסנקיסיה לבוקמה. מבוקמה הושטו הסירות במורד נהר לואלבה דרך אגם קיסלה. ב-22 באוקטובר הגיעו הסירות לקבלו, משם הן הובלו על גבי רכבת לנמל לוקוגה הבלגי שלחופי אגם טנגנייקה. כאן נפגש ספייסר-סימסון עם מפקד הכוח הבלגי, קומנדנט סטינגלמבר, ומפקד הכוח הימי, קומנדנט גור. יחדיו הם נערכו להשקת "מימי" ו"טוטו" לחפש את הגרמנים.
הכנות בקרב הבלגים והגרמנים
הגרמנים ניצלו את כוח האדם הנוסף שהיה ברשותם מספינות המסחר של החברה הגרמנית המזרח-אפריקאית על ספינות הצבא. אובדנה של הספינה "קניגסברג" בקרב רופיג'י סייעה לביצור כוחם באגם. תותחי הספינה הועברו לבסיס הגרמני בקיגומה ואחד מהם הוצב על סיפון ה"גצן". חברי הצוות של ה"קניגסברג" חברו לכוחות הגרמניים באגם ושולבו במערך הלוחם.
בידי הבלגים הייתה ארבה מונעת דלק, חמושה בשני תותחים בשם דיקס-טון, סירת מנוע בשם "נטה" ולווייתנית. גור קיווה לבנות את "ברון דאניז" ואת אלכסנדר דל קומון שהוטבעה בשלב מוקדם יותר במלחמה.
ייתכן שצימר הגרמני ידע כי הבריטים מתכננים להשיט ספינות באגם, אך הוא חשש יותר מבנייתה והשטתה של "ברון דאניז". הוא שלח כוח תחת פיקודו של יוב רוזנטל לאסוף מודיעין בלוקוגה.
רוזנטל זיהה בניית נמל חדשה בקלמי שליד לוקוגה, שם תכנן ספייסר-סימסון להקים את בסיסו. לאחר שני ניסיונות כושלים לאסוף מידע נוסף על הנמל, בחר רוזנטל לשחות אל החוף בלילה שבין 2 ל-3 בדצמבר. הוא גילה את המחנות הבריטיים החדשים, את המספנות החדשות, ובעת הליכתו לאורך פסי הרכבת, מצא את "מימי", "טוטו" ואת חלקיה של "ברון דאניז". רוזנטל ניסה לשוב לקינגני אך התגלה על ידי פטרול בלגי ונלקח בשבי. במהלך היותו בשבי הצליח להעביר הודעה למפקדו שהכילה הודעה מוצפנת על הספינות הבריטיות. הודעתו של רוזנטל הגיעה לידיים גרמניות רק לאחר מספר חודשים.
מהלך הקרב
הקינגני נשבית
באמצע דצמבר סיימו הכוחות הבריטיים והבלגיים את בניית המספנות בקלמי. ב-22 בדצמבר הושקה "טוטו" על אגם טנגנייקה ויום לאחר מכן הושקה גם "מימי". למחרת תודלקו הספינות והותאמו עליהן התותחים. יומיים לאחר מכן, בשעה 6:00 בבוקר, התקרבה ה"קינגני" לקלמי במשימת איסוף מודיעין. הספינה שטה בסמוך לנמל ועברה אותו. לאחר שעברה הספינה את הנמל יצאו אחריה "מימי" ו"טוטו".
יונג, מחליפו של רוזנטל על סיפון ה"קינגני", הורה להגביר את המהירות כאשר ראה את סירות המנוע דולקות אחרי ספינתו. תותחי ה"קינגני" יכלו לירות רק מעבר לחרטום הספינה. לעומתה סגרו סירות המנוע את המרחק ופתחו בירי תותחים לעברה. 11 דקות לתוך ההיתקלות נהרגו יונג ושני קצינים נוספים מאש הסירות הבריטיות. לאחר מספר פגיעות נוספות בספינה, הוריד הטכנאי הראשי שלה את דגל גרמניה מהתורן והספינה הועברה לידי הבריטים. יונג וארבעה חברי צוות נוספים נקברו.
פגיעותיה של ה"קינגני" תוקנו והיא הושקה בשנית כ"סה"מ פיפי". משמעות השם פיפי הוא "צוויץ צוויץ", והשם הוצע על ידי אשתו של קצין בלגי שהייתה בעלת ציפור מחמד. תותחי הספינה הועברו לירכתיים בעוד שאחד התותחים שהוצבו על החוף הועתק לחרטום הספינה. קציני האדמירליות התרשמו מהישג המשלחת והעלו את ספייסר-סימסון בדרגה באותו יום. בהודעה שנשלחה אליו נכתב: "הוד מלכותו רוצה להביע את הערכתו לעבודה הנפלאה שמבצעת משלחתו הרחוקה". משרד המושבות הבריטי הביע גם הוא את תמיכתו בפעולה.[14][15]
ההתקלות עם הדוויג
צימר לא מיהר לשלוח את ה"הדוויג" לחקור את נסיבות היעלמותה של "קינגני", ככל הנראה בגלל עונת הסופות של חודש ינואר. רק באמצע חודש ינואר הגיעה ה"הדוויג" ללוקוגה לבחון את היעלמות הספינה. בשלב זה הייתה בידיו של ספייסר-סימסון גם הספינה ההולנדית המשופצת "דל קומון", ששמה הוסב ל"וונגר". מפקד ה"הדוויג", אודברכט, סקר את חופי האזור אך לא מצא דבר לדווח עליו. ב-8 בפברואר הוא נקרא חזרה ללוקוגה ונקבעה לו פגישה עם צימר ליום המחרת.
בבוקר 8 בפברואר נצפתה ההדוויג על ידי הבריטים, והכוח הימי יצא להתקיל את הספינה. אודברכט זיהה את הספינות אך המשיך את התקדמותו לעבר החוף. ב-9:30 בבוקר הוא ביצע פנייה חדה, ככל הנראה בניסיון למשוך את הכוח הבריטי לכיוון ה"גצן". "פיפי" פתחה באש אל עבר ה"הדוויג", אך הרתע של התותח החדש עצר את התקדמותה. אודברכט ניצל זאת כדי לצבור מרחק בינו לבין "פיפי". אולם, "מימי", המהירה יותר, השיגה את ה"הדוויג" ופתחה באש, תוך שהיא מנצלת את הטווח הארוך של תותחיה, אך לא הצליחה לפגוע ב"הדוויג". שתי הספינות נעו זו סביב זו במעגלים בניסיון לפגוע אחת בשנייה. "פיפי" סגרה את המרחק פעם נוספת, אך הפגז נתקע בלוע תותחה וה"הדוויג" פתחה מחדש את הפער בחיפושה אחר ה"גצן". עם שני פגזים אחרונים, "פיפי" ירתה פעם נוספת. הפגז פגע בשלד ה"ההדוויג" והוביל לחדירת מים לגוף הספינה. הפגז השני פגע בחדר המנועים של הספינה והוביל לפיצוץ של דוד הספינה. במהלך הפיצוץ נהרגו שבעה מלחים, מתוכם חמישה ממוצא אפריקאי ושני גרמנים.
אודברכט פקד להתקין מטעני נפץ על הספינה הטובעת והורה לנטוש את הספינה. הבריטים אספו את הניצולים, ובהם אודברכט, אחד מהדרגות הבכירות הראשונות של חיל הים הגרמני שנתפסו במלחמה. לאחר ההיתקלות חזרו הספינות הבריטיות אל החוף.
סופה של גצן
יום לאחר ההתקלות הגיעה "גצן" לחוף בלוקוגה בחיפוש אחר ה"הדוויג". הבריטים איישו את הספינות אך ספייסר-סימסון אסר על מגע עם ה"גצן" והוא יצא לחפש ספינה שתוכל להתמודד עם גודלה של ה"גצן". הוא הגיע לסטנליוויל, שם מצא את "סנט ג'ורג'" - אוניית פלדה של הקונסול הבריטי בבננה. ספייסר-סימסון הורה לפרק את הספינה ולהעבירה לאגם טנגנייקה.
עם חזרתו במאי גילה כי אחיזתם של הגרמנים באגם נחלשה עוד יותר. הכוחות הבלגיים היו בדרכם לכבוש את קיגומה וכוח בריטי נע צפונה לכיוון ביסמרקבורג. המשלחת הבריטית הייתה אמורה לנחות מכיוון האגם וב-5 ביוני מצאו "מימי", "טוטו", "פיפי" ו"ונגר" את ביסמרקבורג מבוצרת היטב. ספייסר-סימסון בחר שלא להתקיף את העיר ונסוג לקיטוטה. החלטה זו איפשרה לכוחות הגרמניים לנטוש את העיר באמצעות סירות דאו. כאשר התקיף ספייסר-סימסון את העיר לבסוף, הוא מצא כי תותחי הגרמנים היו למעשה פתיונות מעץ.
במקביל, ציידו הבריטים את הכוחות הבלגיים בארבעה מטוסי ים. אלו שלחו את הכוח האווירי להפציץ את ה"גצן" מן האוויר. ב-28 ביולי נפלה קיגומה לידי כוחותיו של הגנרל צ'ארלס טומבר. ה"גצן" כבר לא הייתה בנמל. צימר השיט את ה"גצן", אשר מרבית נשקה ומיגונה הופשט ממנה לצורך תמיכה בלחימה היבשתית, לפתח נהר מלגרסי. צימר הורה לשמן היטב את מנועי ה"גצן" למקרה ויעשה בה שימוש עתידי. לאחר מכן הורה על מילוייה בבטון והטבעתה.
תוצאות הקרב
במחצית 1916 הושגה שליטה בריטית-בלגית באגם טנגנייקה. מרבית כוחות הצי המלכותי הבריטי שבו לבריטניה. ספייסר-סימסון זכה לעיטור DSO, אך ננזף על יחסו לכוחות הבלגיים ולא הוצב בתפקיד פיקודי נוסף. הבלגים העניקו לספייסר-סימסון את צלב המלחמה הבלגי.
ה"פון גצן" הועלתה על ידי הכוחות הבלגיים ונגררה לקיגומה שם טבעה בשנית בסערה. הבריטים הציפו את הספינה פעם נוספת בשנת 1921 במסגרת המנדט הבריטי בטנגנייקה. הבריטים גילו כי הגצן שומנה באופן כה יסודי עד כי נדרשה עבודה קלה בלבד כדי להשמישה. היא שבה לפעילות ב-16 במאי 1927 תחת השם ליאמבה (Liemba) והיא פעילה ככל הנראה עד היום (2012).
מורשת הקרב
זכר הקרב הונצח על ידי ס.ס. פורסטר בספרו מלכה אפריקאית. ספר זה עובד לסרט מלכה אפריקאית בבימויו של ג'ון יוסטון.
ב-2007 יצא לאור הספר "שאלה של זמן" מאת אלכס קאפי. הספר מבוסס על סיפור הקרב ומזכיר מקומות, אנשים ואירועים שהיו במציאות. תורגם לעברית ב-2010.
מקורות
- Campbell, Gordon (2008). Sailormen All. READ BOOKS. ISBN 1443781533.
- Foden, Giles (2005). Mimi and Toutou Go Forth: The Bizarre Battle for Lake Tanganyika. Penguin. מסת"ב 1-141-00984-5.
- Kiester, Edwin (2007). An Incomplete History of World War I. Murdoch Books. ISBN 1740459709.
- Paice, Edward (2008). Tip & Run: The Untold Tragedy of the Great War in Africa. Phoenix. ISBN 978-0-7538-2349-1.
- Tucker, Spencer; Roberts, Priscilla Mary (2005). Volume 3 of The Encyclopedia of World War I: A Political, Social, and Military History. ABC-CLIO. ISBN 1851094202.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Paice. Tip & Run. p. 22.
- ^ 2.0 2.1 Spencer. Encyclopedia of World War I. p. 668.
- ^ Paice. Tip & Run. p. 98.
- ^ Paice. Tip & Run. pp. 32–3.
- ^ 5.0 5.1 Foden. Mimi & Toutou Go Forth. p. 22.
- ^ Foden. Mimi & Toutou Go Forth. p. 151.
- ^ 7.0 7.1 Kiester. An Incomplete History. p. 80.
- ^ 8.0 8.1 Paice. Tip & Run. p. 99.
- ^ Paice. Tip & Run. pp. 99–100.
- ^ Paice. Tip & Run. p. 100.
- ^ Foden. Mimi & Toutou Go Forth. p. 21.
- ^ 12.0 12.1 Kiester. An Incomplete History. p. 81.
- ^ Foden. Mimi & Toutou Go Forth. p. 37.
- ^ London Gazette, January 4th, 1916, Page 181, issue 29427
- ^ "RN Officer's Service Records—Simson, Geoffrey Basil Spicer". DocumentsOnline. The National Archives.
24137108קרב אגם טנגנייקה