קע

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קע
אצטלת הקבורה המשוחזרת של קע כפי שמוצגת במוזיאון לארכאולוגיה ואנתרופולוגיה של אוניברסיטת פנסילבניה.
אצטלת הקבורה המשוחזרת של קע כפי שמוצגת במוזיאון לארכאולוגיה ואנתרופולוגיה של אוניברסיטת פנסילבניה.
אצטלת הקבורה המשוחזרת של קע כפי שמוצגת במוזיאון לארכאולוגיה ואנתרופולוגיה של אוניברסיטת פנסילבניה.
מקום קבורה תא Q, אום אל-געאב (אנ') (באתר אבידוס), מצרים
השושלת ה-1 של מצרים
אב סמרחת (משוער)
פרעה מצרים
2910 לפנה"ס (לערך) – ?
סמרחת או אצ'יב (אדג'יב)

קע (או: כאע. תרגום: "זרועו נטויה", "זרועו מונפת". ידוע גם בשמו היווני ויבנתיס) היה פרעה מצרים, המלך האחרון של השושלת ה-1. הוא מלך בשלהי המאה ה-30 לפנה"ס במשך 33 שנים לערך.

זיהויו

אצל ההיסטוריון ההלניסטי מנתון, מוכר פרעה זה בשמו היווני ויבנתיס, ושם זה מופיע בכמה צורות מלוטנות בעותקים מכתביו ששרדו. בגרסה שהשתמרה אצל סקסטוס יוליוס אפריקנוס מופיע השם בכתיב Biénechês, שם גם נטען כי הוא מלך במשך 26 שנים.[1] מספר גרסאות אחרות מתעתקות את שמו בצורות כמו Óubiênthis (אויבנתיס) כפי שהופיע אצל אוסביוס מקיסריה או כ־Víbenthis כפי שהופיע בתרגומים הארמניים של אוסביוס.[2][3]

משפחתו

לא ידוע מי היו הוריו של קע, אך החוקרים משערים כי אביו עשוי להיות או סמרח'ת, קודמו בתפקיד, או אצ'יב (אדג'יב) כיוון שהמסורת הייתה להוריש את כס השלטון לבן הבכור. בהנחה ומנתון ניחש נכונה את המשכיות המסורת בכתביו, הרי שאביו מוכרח להיות סמרח'ת.[3]

שלטונו

לא ידוע הרבה על שלטונו של קע, אך נראה שמלך במשך תקופת זמן ארוכה יחסית. ממצאים ארכאולוגיים, הכוללים חריתות על כלי אבן הנושאות את שמו, מציינים כי נחגג בעבורו חג סד שני: במסורת המצרית הקדומה, חג הסד הראשון נחגג במלאת 30 שנה למלכות, והמלך היה רשאי לחדש את החגיגות כל 3 שנים, דבר שעשוי להעיד כי תקופת שלטונו נמשכה לפחות 33 שנים, בניגוד לכתוב אצל מנתון. באבן פלרמו מצוינת שנת הכתרתו וכן מצוינים מספר טקסים דתיים שנערכו לרגל המאורע, כמקובל אצל יתר מלכי השושלת. רבים מתגי השנהב שמתוארכים לתקופת שלטונו אינם מציינים אירועים מיוחדים פרט לסדרי הקבורה, לרבות קבורת חפצים אישיים, שנערכו לפני מותו. מספר מצטבות של בכירי ממשל תוארכו לתקופתו של קע: מר-קע, שקברו מצוי באתר S3505 שבסקארה; ח'נו-קע ונפערף, שקבריהם נחשבים לאבודים; וסעבף, שמקום קבורתו נמצא בנקרופוליס המלכותי של קע, באתר הארכאולוגי אום אל-געב שנמצא בתחומי העיר העתיקה אבידוס.[4][5]

סוף שלטונו

למרות תקופת שלטונו הפורייה, ממצאים מאותה תקופה מעידים כי לאחר מותו שררה אי-יציבות שלטונית שהפכה למאבק ירושה בין מספר בתי אצולה שהיו כפופים לו. במצטבת הקבורה של השר מר-קע נמצא כלי אבן הנושא את השם סנפרקע, ולא ברור האם זה היה אחד משמותיו של קע או שמו של אחד מהטוענים לכתר שקמו לאחר מותו. אגיפטולוגים כוולפגנג הלק וטובי וילקינסון מצביעים על טוען נוסף לכתר, שלדעתם אף שלט במשך תקופה קצרה, שכינויו היה "הורוס הציפור" (הורוס-בע, או חר-בע) אשר שמו נמצא על שברי חרסים המתוארכים לתקופת המעבר שבין השושלת הראשונה לשנייה. משערים כי סנפרקע והורוס-בע נלחמו זה בזה על מנת לרשת את תואר המלוכה, וטוען שלישי בשם חותפ סח'מוי (שפירוש שמו הוא "רגיעת שני הכוחות") סיים את המלחמה, עלה לכס השלטון, ובכך ייסד את השושלת השנייה של פרעוני מצרים. רמזים לנכונותה של תיאוריה זו מצויים בדמות עקבות של שוד קברים והצתות שנמצאו באתר הקבורה באבידוס. כמו כן, חותמים המיוחסים לחותפ סח'מוי שנמצאו על קברו של קע מעידים כי המלך החדש שיפץ את קברו של קע, כנראה מתוך רצון לזכות בלגיטימציה לשלטונו.[3][5]

מקום קבורתו

קע "זכה" לאתר קבורה גדול יחסית, בגודל של 30 על 23 מטרים, אות לתקופת שלטונו הארוכה. הקבר נמצא על ידי ארכאולוגים גרמניים שחקרו את אתר הקבורה באבידוס ב-1993. האסטלה המרהיבה ביופיה שנמצאה על מצבתו של קע, שוחזרה ונמצאת כיום במוזיאון לארכאולוגיה ואנתרופולוגיה של אוניברסיטת פנסילבניה.

בתרבות הפופולרית

קע (בשם "המלך קה") מוזכר בעונה השנייה של סדרת הנוער "השמיניה" ששודרה בערוץ הילדים ב-2006. במסגרת העלילה, שניים מגיבורי הסדרה (אדם וניני) נסחטים על ידי חבר בכת "סקורפיו" הדורש מהם לפרוץ לקברו של קע, שנמצא בתצוגה במוזיאון בתל אביב, ולגנוב מהמומיה שלו יהלום יקר ערך.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קע בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. LacusCurtius • Manetho's History of Egypt — Book I, penelope.uchicago.edu, הפסקה " Dynasty I - According to Africanus "
  2. פיטר א. קלייטון, Chronicle of the Pharaohs, Thames & Hudson Ltd, 1994, עמ' 25
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 וולפגנג הלק, Untersuchungen zur Thinitenzeit. In: Ägyptologische Abhandlungen, וייסבאדן: Harrassowitz, 1987, עמ' 124, מסת"ב 3-447-02677-4
  4. פ. לקאו וג'. פ. לאוור, La Pyramide a Degeres IV, Inscriptions Gravees sur les Vases, 1959, עמ' 12
  5. ^ 5.0 5.1 טובי א. ה. וילקינסון, Early Dynastic Egypt, לונדון/ניו יורק: Routledge, 1999, עמ' 81-83, מסת"ב 0-415-18633-1
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

קע40304119Q151819