קמפוס IL

קמפוס IL
סוג	לימוד מקוון
מייסדים	המשרד לשוויון חברתי המועצה להשכלה גבוהה
הרשמה	חובה

קמפוס IL הוא מיזם ללמידה דיגיטלית בחינם, שהוקם ביוזמה משותפת של המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי והמועצה להשכלה גבוהה^[1] בשנת 2015^[2] בסיוע חברת edX העולמית. עם הקמת משרד הדיגיטל הלאומי בשנת 2020 הועבר המיזם אליו. ביולי 2021, עם סגירת משרד הדיגיטל הלאומי, הועבר המיזם למשרד הכלכלה. הפלטפורמה מציעה קורסים במגוון רחב של נושאים ותכנים בעברית, ערבית ואנגלית. בראש המיזם עומד ערן רביב^[3], ששימש בתפקידו הקודם כסמנכ"ל בעמותת תפוח.

מטרות

חזון קמפוס IL הוא "לאפשר לכל אדם בישראל לרכוש השכלה ולפתח מיומנויות לקידומו האקדמי, המקצועי והאישי"^[4], לאפשר הזדמנות ללמידה לאורך החיים ולתרום לצמצום פערים חברתיים והגברת שוויון הזדמנויות למגוון אוכלוסיות ומתן פתרונות הכשרה גמישים לשוק העבודה המתחדש. הגברת שוויון ההזדמנויות באה לידי ביטוי גם בתלת לשוניות של חלק מהקורסים: עברית-ערבית-אנגלית.

מלבד הנגשת השכלה כללית לציבור הרחב המיזם נותן מענה לארבע אוכלוסיות לומדים ספציפיות:

סטודנטים ומועמדים להשכלה גבוהה
אוכלוסיות מודרות - בדגש על הקניית מיומנויות לאוריינות דיגיטלית ולקידום לתעסוקה
תלמידי תיכון - בדגש על הכנה לבחינות הבגרות
עובדי המגזר הציבורי

פעילויות

הפלטפורמה כוללת כ-318 קורסים דיגיטליים פתוחים וחינמיים ואליה רשומים מעל חצי מיליון^[5] לומדים^[6]. הקורסים הם של מוסדות אקדמיים, בהם אוניברסיטת ת"א, האוניברסיטה העברית והטכניון; משרדי ממשלה, כמו משרד החינוך, זרוע העבודה ומשרד הבריאות, וגופים ציבוריים נוספים בישראל, כמו יד ושם, עמותת SpaceIL^[7] והג'וינט. הקורסים מכילים סרטונים, כלים אינטראקטיביים (שאלות רב ברירה, ענן מילים, סקר ועוד) ופורומים. הקורסים מעודכנים ומשופרים באמצעות מאגר הנתונים שמתקבל מהאתר^[8]. בפלטפורמה סוגים שונים של קורסים:
- קורסים של מוסדות אקדמיים בנושאים ספציפיים המקנים נקודות זכות לסטודנטים הרשומים ללימודים במוסד האחראי על הקורס וכן מאפשרים קבלה ללימודים למועמדים למוסדות אקדמיים (תיכון אקדמי מקוון^[9])
- קורסי מיקרו-קרדיטציה - מיועדים בעיקר למורים ומקנים נקודות זכות^[10]
- קורסים מחליפי בגרות וקורסי הכנה לבגרות במגוון תחומי דעת כגון מתמטיקה, מדעים והיסטוריה.
- קורסי "בית הספר לקריירה" הכוליים קורסים תעסוקתיים המקנים מיומנויות נדרשות בעולם העבודה: כמו אנגלית עסקית, מיומנויות עבודה במחשב (בתוכנות word, powerpoint ועוד)
- קורס הכנה לבחינה הפסיכומטרית^[11] שפותח בתמיכת המרכז הארצי לבחינות ולהערכה. זהו הקורס הפופולרי ביותר באתר עם למעלה מ-100 אלף לומדים רשומים.
- פרויקט 'קמפוסקול' ללמידה דיגיטלית בקהילות למידה משותפות בקבוצות של עד 100 לומדים, בליווי צוותי הקורסים הכולל קבוצות וואטסאפ סגורות ושיעורים סינכרוניים
- קורסי "התכנית הלאומית לאוריינות דיגיטלית" הכוללים קורסים כגון 'התמצאות בעולם הדיגיטלי לאזרחים ותיקים' ו-'עבודה ושיתוף במרחב הדיגיטלי עם כלי גוגל'.
  - המיזם מפעיל זרוע בינלאומית באתר edX.org תחת המותג IsraelX. במסגרת זו מציע המיזם כשלושים קורסי מופת אקדמיים באנגלית (רובם עם תרגום לעברית ולערבית) של מיטב האוניברסיטאות בישראל. קורסים אלו פונים לקהל הלומדים הבינלאומי של אדקס שמונה כיום כ-40 מיליון משתמשים.
  - פודקאסט "המאסטרים"^[12] בהנחיית אסף וייס
  - הרצאות אונליין על נושאים מדעיים המיועדות לציבור הרחב בדף הפייסבוק (לדוגמה הרצאות של פרופ' דן אריאלי, פרופ' יורם יובל, ד"ר ליעד מודריק).
  - ערוץ טלגרם "ללמוד איך ללמוד".

היסטוריה

בשנת 2016 הושקו חמישה קורסים שונים על גבי הפלטפורמה: עברית לדוברי ערבית, השתלמות מורי עברית לדוברי ערבית, מובילים דיגיטליים, How 2 MOOC ולהיות שגריר.

בשנת 2017 הושקו תשעה קורסים אקדמיים ראשונים במיזם ועלו לאוויר עשרות קורסי מיקרו-קרדיטציה - קורסים מקצועיים המיועדים למורים ובהם נלמדות פרקטיקות מעשיות להוראה והמוכרים על ידי משרד החינוך לגמול. במהלך שנה זו זכה המיזם באות ההוקרה על חדשנות בשירות המדינה מטעם נציבות שירות המדינה.

בנובמבר 2018 הושק המיזם רשמית באירוע בהשתתפות נשיא edX, פרופ' אננט אגרוול, חתן פרס הרולד וו. מקגרו ג'וניור להשכלה גבוהה על עבודתו בקידום תנועת ה- MOOCs וזוכה פרס יידן לחקר החינוך.

בשנת 2020 בעת מגפת הקורונה נוסף למיזם תוכן רב שמטרתו סיוע לאזרחי המדינה במצוקות אזרחיות מגוונות: הרצאות האונליין על נושאים מדעיים בדף הפייסבוק, ערוץ הטלגרם, קהילות קמפוסקול, קורסים של משרד הבריאות להתמודדות עם המצב (ממשבר לצמיחה: כלים להתמודדות עם חרדה במצבי דחק, מיינדפולנס: אומנות פיתוח הקשב הפנימי).

בפברואר 2021 נבחר המיזם על ידי ארגון OPSI (Observatory of Public Sector Innovation) של ה-OECD כמופת לחדשנות בינלאומית בשירות הציבורי ונכלל בשורת ה-Case Studies המפורסמים על ידי הארגון^[13].