קלאופטרה (אסטרואיד)
 | |
| קלאופטרה בצילום של נאס"א | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תאריך גילוי | 10 באפריל 1880 |
| מגלה | יוהאן פאליזה |
| שמות חלופיים | A905 OA, A910 RA |
| קטגוריה | חגורת האסטרואידים |
| מיקום | חגורת האסטרואידים |
| מאפיינים מסלוליים | |
| אפהליון |
523,049,000 ק"מ (3.496 AU) |
| פריהליון |
312,544,000 ק"מ (2.089 AU) |
| אקסצנטריות | 0.252 |
| זמן הקפה |
1,704.704 ימים 4.67 שנים יוליאניות |
| מהירות מסלולית ממוצעת | 17.82 ק"מ/שנייה |
| נטיית מסלול | 13.136° |
| מספר ירחים | 2 |
| מאפיינים פיזיים | |
| ממדים | 65X271 ק"מ |
| מסה | 0.02 ± 4.64×1018 ק"ג |
| צפיפות ממוצעת | 4.27 ± 0.86 גרם/סמ"ק |
| זמן סיבוב עצמי | 5.385 שעות |
| אלבדו | 0.0370 ± 0.1068 |
| בהירות מוחלטת | 7.35 |
קלאופטרה (שם מלא: 216 קלאופטרה; באנגלית: 216 Kleopatra) הוא שמו של אסטרואיד בחגורת האסטרואידים שהתגלה ב-10 באפריל 1880 על ידי האסטרונום יוהאן פאליזה. האסטרואיד הוא אחד הראשונים שהתגלו מתוך למעלה מ-483,000 אסטרואידים שהתגלו, נכון לתחילת 2017[1], והוא נקרא על שם קלאופטרה השביעית, מלכת מצרים העתיקה המפורסמת. שמות קודמים או חלופיים לאסטרואיד הם: A905 OA ו-A910 RA.
האסטרואיד נחשב לאחד האסטרואידים המסקרנים ביותר בחגורת האסטרואידים, והוא גרר התעניינות נרחבת של אסטרונומים למשך תקופה ארוכה בעשורים האחרונים (החל מסביבות שנות ה-80 של המאה ה-20), עקב בהירותו המשתנה באופן הפכפך[3]. האסטרואיד המשיך לעורר עניין ב-2000, כשהתגלתה צורתו הייחודית - "עצם של כלב", וב-2008, עם גילוי שני ירחיו[4].
תיאור וכרונולגיית מחקר
האסטרואיד ממוקם בחגורת האסטרואידים בין מאדים לצדק, והוא כנראה שאריות של התנגשות קוסמית אלימה שקרתה לפני זמן רב, ואף על פי שכבר התגלה ב-1880, צורתו המפורסמת - "עצם של כלב" - לא נודעה עד למאי 2000, אז בוצעו תצפיות נאס"א. לפי אותן תצפיות, קבעו האסטרונומים של נאס"א שמידותיו הן כ-217X94X81 ק"מ - גודל החופף למידותיה של ניו ג'רזי[3][5].
קלאופטרה הוא אחד מכמה עשרות אסטרואידים שגווניהם מצביע על הרכבם המתכתי, ובמקרה של קלאופטרה, האלבדו הגבוה שהתקבל בתצפית של נאס"א, מעיד על היותו מורכב ברובו ממתכת, כשלפי נאס"א מדובר אולי בסגסוגת ניקל וברזל. לפי אותה תצפית של נאס"א, פני השטח של קלאופטרה הם נקבוביים ומגובשים באופן רופף, בדומה לפני השטח של הירח, אם כי הרכבם שונה מאלה של הירח[5].
ב-2008 התגלו שני ירחיו של קלאופטרה, ובכך היה לשלישיית האסטרואידים הרביעית שהתגלתה בחגורת האסטרואידים[6]. ה"וועדה לנומנקלטורה של גופים קטנים" באיגוד האסטרונומי הבינלאומי נתנה לירח הפנימי והקטן יותר את השם "קלאוסלנה" (Cleoselene), ואילו הירח החיצוני נקרא "אלכסהליוס" (Alexhelios). השמות "קלאוסלנה" ו"אלכסהליוס" ניתנו על שמם של קלאופטרה סלנה השנייה ואלכסנדר הליוס, ילדיה התאומים של קלאופטרה המלכה. בהחלטתה מציינת הוועדה גם את שמותיהם של אלילת הירח ושל השמש במיתולוגיה היוונית, סלנה והליוס.
באותה שנה בוצעו תצפיות אסטרונומיות במשך שלושה לילות, ובמסגרתן האסטרונומים יכלו לקבוע בוודאות את מידות האסטרואיד, צורתו, בהירותו וצפיפותו. במסגרת אותן תצפיות שבוצעו בליל 19 בספטמבר ו-5 ו-9 באוקטובר[7], נמדדו גם מידות הירחים ובהירותם. האסטרונומים שהשתתפו בתצפיות הללו, אשררו שקלאופטרה, עם הפיצול החד באמצעיתו, הוא אסטרואיד בעל צורה ייחודית, אך לדבריהם, צורתו דומה יותר למשקולית מאשר לעצם של כלב: שני כדורים (במקור: "lobes", "אונות") משונים בצורתם ושווים בממדיהם - 80 ק"מ מצד לצד כל אחד; והכדורים מחוברים ביניהם באמצעות גשר דק וארוך שעוביו כ-50 עד כ-65 ק"מ ואורכו כ-90 ק"מ. לפי מסקנתם, ממדי השטח שלו הם בסביבות 271 על 65 ק"מ. תמונות התצפיות האלו שהתקבלו בטכניקת אופטיקה מסתגלת מדייקות יותר מטכניקת המכ"ם ששימשה את נאס"א ב-2000, ולפיהן מסתבר שקלאופטרה צר בהרבה ממה שהראתה ההדמיה הממוחשבת של נאס"א, ולכן, סביר שהוא מתוח יותר ממה שהיו סבורים. אף על פי כן, האסטרונומים ציינו שטכניקת המכ"ם היא עדיין מדד טוב לגודלו של קלאופטרה[8].
קלאופטרה בהדמיית מחשב של נאס"א
קלאופטרה בהדמיית מחשב תלת-ממדית של נאס"א
קישורים חיצוניים
- 216 Kleopatra, JPL Small-Body Database, Jet Propulsion Laboratory, NASA website
- Astronomers Catch Images of Giant Metal Dog Bone Asteroid,, May 4 2000
- Pascal Descamps (corresponding author), IMCCE, Paris Observatory, Triplicity and Physical Characteristics of Asteroid (216) Kleopatra, Cornel University website
- Nola Taylor Redd, Moons Around Asteroid Reveal a Giant Rubble Pile, 'space' website, June 01, 2011
הערות שוליים
- ^ Discovery Circumstances: Numbered Minor Planets, Minor Planet Center
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Pascal Descamps (corresponding author), IMCCE, Paris Observatory, Triplicity and Physical Characteristics of Asteroid (216) Kleopatra, Cornel University website
- ^ 3.0 3.1 Descamps[2], p. 3
- ^ Descamps[2], p. 4
- ^ 5.0 5.1 Astronomers Catch Images of Giant Metal Dog Bone Asteroid, NASA website, May 4 2000
- ^ Descamps[2], p. 5
- ^ Emily Lakdawalla, A dog-bone-shaped asteroid's two moons: Kleopatra, Cleoselene, and Alexhelios, The Planetary Society, February 23 2011
- ^ Descamps[2], p. 9-10