קישוט מרכז השולחן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שולחן סעודה ארוך, ועליו שלושה קישוטים מרכזיים: שתי נברשות פמוטים עם נרות ובאמצע - פסל דקורטיבי.

הקישוט המרכזי הוא פריט דקורטיבי, בדרך-כלל פונקציונלי בלבד ואינו מהווה חלק מן הארוחה, המונח במרכז שולחן הסעודה, כחלק מעריכת השולחן, ומטרתו להוסיף אווירה, עניין, הדר ונוי לסעודה. לא תמיד מדובר בפריט אחד ויחיד. בפרט בשולחנות ארוכים, ייתכנו מספר קישוטים מרכזיים, שיהיו פזורים לאורכו.

ייעוד

הקישוט המרכזי על השולחן הוא פריט, המשמש למטרות דקורציה (קישוט ועיצוב). יחד עם זאת, לעיתים קרובות, הקישוטים המרכזיים לא גדולים במיוחד, כדי למנוע מהם לחסום את שדה הראייה בין משתתפי הסעודה ובכדי להשאיר מספיק מקום להגשת המנות והאוכל.

קישוטים מרכזיים אחרים עשויים, לעיתים קרובות, מפרחים, נרות, פירות או מגדים (ממתקים).

קישוטים מרכזיים מהווים חלק גדול ומשמעותי מעיצוב וקישוט שולחנות בחתונות ושמחות אחרות, כגון: בר/בת מצוות, ימי הולדת ומסיבות אירוסין.

במפגשים ואירועים רשמיים באירופה יש לעיתים קישוטים מרכזיים מושקעים ומורכבים במיוחד, בפרט על גבי שולחנות ארוכים, העשויים להתפרש לכל אורכם.

קישוט מרכז שולחן עונתי לסעודת חג המולד.

בחגים, בפרט ראש השנה, פסח וגם פורים, מקובל גם בבתים הפרטיים להשקיע בשדרוג שולחן הסעודה בקישוט מרכזי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קישוט מרכז השולחן בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22380321קישוט מרכז השולחן