קיריאקוס מאנקונה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קיריאקוס מאנקונה
תרומות עיקריות
פטירה לא ידוע

קיריאקוס מאנקונהאיטלקית: Ciriaco de' Pizzicolli31 ביולי 13911454 לערך) היה הומניסט רנסאנס איטלקי ואנטיקווריאט שנחשב אחד ממבשרי הארכאולוגיה. הוא מוזכר בכתבי אנשים בני זמנו אולם רוב המידע עליו מגיע מיומניו (ראו בפרק לקריאה נוספת).

נולד באנקונה למשפחת סוחרים ויורדי ים בתקופת השיא של הסחר הימי מנמל העיר, כאשר רוב אצילי העיר היו סוחרים או יזמים ימיים וחלק ניכר מתושבי העיר התפרנסו מהפעילות הימית. אביו, פיליפו, נפטר כשהיה בן 6 ומשפחתו ירדה מנכסיה אחרי ששלוש ספינות שלה עלו על שרטון ושתי ספינות אחרות נתפסו על ידי פיראטים. אימו, מסיאלה (Masiella) עבדה קשה על מנת להקנות לקיריאקוס ולאחיו חינוך הולם.

את מסעו הראשון ערך בגילאים 9–13 (1404-1400) כאשר סבו מצד אמו לקח אותו במסע סחר, בהפלגה לכיוון ונציה ומשם בשילוב של מסע ימי ויבשתי לפדובה, סאמניום, קמפניה, פוליה וקלבריה. מסעות אלו עוררו בו את הרצון בנדודים, כפי שכתב בעצמו ביומניו.

כבר כילד התבונן בקשת טראיאנוס(אנ') והסתקרן מהכתובות והציורים שעל הקשת. כאשר הקשת שופצה בשנת 1410 הוצבו פיגומים סביב הקשת והתאפשר לקיריאקוס לבדוק מקרוב את הפיתוחים של הקשת ואת הפרופורציות המושלמות שעליה.

כשבגר, עלה ב-1412 על ספינה של קרובי משפחה כלבלר (scrivanello) האחראי על רישומי הספינה (בעיקר רישומים מסחריים) והאחראי על הכספים והתשלומים. במסגרת מסעותיו המוקדמים הגיע לאיים היוניים, כרתים, אלכסנדריה (בה הייתה מושבה של בני אנקונה) וחופי אסיה הקטנה כולל קונסטנטינופול. במסעותיו התחיל להתעניין בכתובות עתיקות ובעתיקות בכלל וקנה כתבי יד עתיקים ועתיקות בכלל.

כאשר חזר לאנקונה ב-1414, למד לטינית, קרא את כתבי סנקה ואת "הקומדיה האלוקית". בתקופה בה שהה באנקונה ניסה גלאצו מלטסטה (אנ') לכבוש את מארקה ותקף את הנמל. קיריאקוס היה בין מגני העיר. ב-1417 יצא לסדרה נוספת של מסעות. הפעם מטרתו העיקרית לא הייתה מסחר אלא חקר עתיקות. במהלך תקופה זו, בעת שהותו ברומא, למד לטינית ואייר מונומנטים רבים ועתיקות של רומא העתיקה.

בהיותו כבן 30 מונה כמנהל הכספים בפרויקט שיקום נמל אנקונה של הקרדינל המקומי. קיריאקוס יצר קשרים עם הבישוף גבריאל קונדולמר, לימים האפיפיור אאוגניוס הרביעי(אנ'). בין השנים 1427–1431 יצא לסדרת מסעות מסחריים ימיים נוספת כמיופה כוח של אחד מקרובי משפחתו, בעיקר אל חופי הים האיגאי וחופי מזרח הים התיכון: קונסטנטינופול (בה למד את השפה היוונית), האי כיוס, האי רודוס, סוריה מקדוניה ותראקיה, הפליג גם אל חופי הים השחור ורכש ב-1430 שפחה סלוניקאית שנשבתה על ידי אנשי מוראט השני במהלך המצור על סלוניקי (1430-1422)(אנ').

קיריאקוס חשב שהדרך לבלום את התפשטותם של העות'מאנים היא על ידי איחוד בין הביזנטים והלטינים. לכן, ב-1431, אחרי שקיבל את הידיעה שידידו מונה כאפיפיור אאוגניוס הרביעי, הפסיק קיריאקוס את מסעו ושב לרומא במטרה לשכנע את האפיפיור החדש בצורך להגן על קונסטנטינופול ולעזור לאימפריה הביזנטית נגד האיום העות'מאני. ב-1433 ליווה את זיגמונד, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" במסעו לרומא והדריך אותו בסיורו בעתיקות העיר כאשר זיגמונד הגיע לרומא על מנת לקבל את ההכרה כקיסר האימפריה הרומית ה"קדושה". במילאנו פגש את הדוכס המקומי, פיליפו מריה ויסקונטי ודיבר איתו על הגנת קונסטנטינופול.

ב-1435 יצא למצרים, ביקר בפרמידות, התרשם מכתב ההירוגליפים והעתיק מספר כתובות, לאחר מכן חזר לאנקונה, וכעבור זמן קצר מאד, ב-1436, ביקר בדלפי ואתונה כולל האקרופוליס והפרתנון. וכן באפולוניה שבאלבניה וחזר לאנקונה. כעבור שנה יצא לחצי האי פלופונסוס, חיפש את הריסות ספרטה, באתר הארכאולוגי מיסטרס פגש את תאודור השני, השליט הביזנטי של דספוטט מוראה. חזר לאנקונה והיה מעורב בהסכם עם הרפובליקה של רגוזה.

היה מיוזמי הקונציל של פירנצה (אנ'). אולם האיחוד היה קצר ימים וקונסטנטינופול נפלה בידי העות'מאנים ב-1453.

ב-1440 היה מעורב בחתימת מסמכי אמנת ברית עם הרפובליקה של רגוזה(אנ').

על פי עדויות, הוא היה בקונסטנטינופול ב-1452. לא ידוע מה הייתה שנת מותו המדויקת, מעריכים כי היה זה בטווח שבין 1453–1455.

לקריאה נוספת

  • Edward W. Bodnar and Clive Foss Cyriac of Ancona: Later Travels, Cambridge, Mass. Harvard University Press, 2003
  • Phyllis Williams Lehmann, Cyriacus of Ancona's Egyptian visit and its reflections in Gentile Bellini and Hieronymus Bosch, Locust Valley, N.Y. : J. J. Augustin, pref. 1977
  • Edward William Bodnar, Cyriacus of Ancona and Athens Bruxelles, Latomus 1960

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קיריאקוס מאנקונה בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0