קיצור שולחן ערוך

קיצור שולחן ערוך

מידע כללי
מאת	רבי שלמה גאנצפריד
שפת המקור	עברית
תורגם לשפות	יידיש, אנגלית, צרפתית, ספרדית, גרמנית, רוסית
סוגה	חיבור הלכתי
הסכמות	רבי מנחם א"ש, אב"ד אונגוואר
הוצאה
תאריך הוצאה	תרכ"ד (1864)
מספר עמודים	299
מהדורות נוספות
תאריך מהדורה ראשונה	אונגוואר
מספר כרכים	1
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט	קיצור שולחן ערוך
היברובוקס	מהדורת אונגוואר, תרכ"ד מהדורת ווארשא תרל"ד מהדורת לעמבערג תרמ"ד מהדורת ווילנא תרס"ב מהדורת לובלין תרס"ה מהדורת לייפציג תרפ"ד מהדורת פרנקפורט תרפ"ה מהדורת ירושלים תש"ד מהדורת ברוקלין תש"י

קיצור שולחן ערוך הוא ספר הלכה שחיבר הרב שלמה גאנצפריד, המתמצת את השולחן ערוך, בעיקר את החלקים "אורח חיים" ו"יורה דעה", ועוסק בהלכות היומיומיות, בתפילות, בדיני שבת וחג וכדומה. הספר הפך לאחד הספרים התורניים הפופולריים יותר, וזכה למהדורות רבות, לפירושים ולתרגום לשפות שונות. הספר מבוסס על קיצורי האחרונים, החיי אדם, שולחן ערוך הרב ודרך החיים.

הספר

הספר נכתב על ידי הרב שלמה גאנצפריד, על מנת לפתוח את עולם ההלכה בפני הציבור הרחב שאינו בקיא בדרכי הלימוד בשולחן ערוך, ולחסוך את הזמן שלוקח עיון בשולחן ערוך ומפרשיו. הספר יצא לאור באונגוואר שבהונגריה בשנת תרכ"ד (1864), והפך להיות מרכיב בסיסי בארון הספרים היהודי, מאחר שהוא מתאר בפשטות ובתמציתיות את ההלכות לפי נושאים. הספר תורגם לשפות שונות כגון יידיש, אנגלית וצרפתית. מדיניות הפסיקה של הרב גאנצפריד, כפי שמתבטאת בספר היא מחמירה ביותר ביחס לספרי הלכה אחרים כמו ערוך השולחן והמשנה ברורה. אף על פי שנחשב מעין קונצנזוס, הוא בפועל מנחיל תפיסה הלכתית קיצונית, שמסתמכת בדרך כלל על הפסיקות המחמירות יותר, בנושאים השונים. ספרי האחרונים עליהם הוא מרבה להסתמך הם ספר חיי אדם הנזכר 23 פעמים ושולחן ערוך הרב הנזכר 8 פעמים.

הספר מורכב מ-221 פרקים (הקרויים סימנים). הוא כתוב בלשון בהירה ופשוטה, ועל כן התחבב על המוני העם והפך לספר עממי. הספר זכה לעשרות רבות של מהדורות, תורגם לשפות רבות, והודפס במאות אלפי עותקים. כבר בחיי המחבר הוא הודפס ב-14 מהדורות, ובערים רבות במזרח ומרכז אירופה נוסדו חבורות שהתאגדו ללמוד את הספר.

עם הגידול במספר היהודים בארץ ישראל, שם חלות המצוות התלויות בארץ, נוצר צורך לפרט יותר את ההלכות בתחום זה, שהובאו בקצרה בספר. על פי בקשתו של הרב יהודה לייב מימון, הוסיף הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי, במהדורת מוסד הרב קוק, 40 פרקים של דיני ארץ ישראל ומנהגיה. במהדורות מאוחרות אחרות של הספר ישנה הרחבה של דינים אלה, בהתבסס על פסקי ה"חזון איש" שהיה אחד מחשובי הפוסקים בתחום זה.

בחלק מההוצאות הספר כולל גם הקדמה שכתב, ובו מספר על קורות חייו ותולדות כתיבת הספר. לדבריו לאחר שלא הצליח בניהול עסקי חמיו העשיר, ביקש הלה שהרב יעסוק בתורה וייחד לו מלגה, חדר וכן ספריה לשם כך. בפתח הספר מצטט הרב גאנצפריד את היש"ר מקנדיא: "הקיצור בלימודים טוב ומועיל הן למתחילים שלא יצללו ברוב הלימודים והן ליודעים להזכירם אם ישכחו", ובשער מתאר כך את מטרתו: "לתועלת המון עם ה' אחינו בני ישראל היראים את ה' ובמצוותיו חפצים. ישמרם צורנו. אשר קצרה דעתם ללמוד ולהבין דברי הש"ע ומפרשיו. יגעתי בעזרת ה' ית"ש וקבצתי מכל ארבעה חלקי שו"ע. אורח חיים. יורה דעה. אבן העזר. וחשן המשפט את הדינים הנצרכים ומוכרחים לכל איש ישראלי לדעת אותם. וכתבתי אותם בלשון קל למען ירוץ כל הקורא בו. וידע את המעשה אשר יעשה האדם וחי בהם".

במערכת החינוך הדתי בישראל משמש כספר לימוד מרכזי בתחום הדינים החל מ-1955, לצד החיי אדם, חכמת אדם, משנה ברורה וקיצור שולחן ערוך מקור חיים.

ספרים מסביב לקיצור שולחן ערוך

הספרים הבאים נכתבו סביב או בעקבות הספר:

• בחייו של המחבר יצא ספר פרשנות על הקיצור שולחן ערוך בשם "מסגרת השולחן" בידי הרב חיים ישעיהו הכהן הלברסברג.
• הרב שמואל בורשטיין כתב את ספריו "מנחת שבת" ו"מעדני שמואל" סביב הלכות שבת ויום טוב של הקיצור שולחן ערוך.
• "קיצור שולחן ערוך השלם" שנכתב בעילום שם, ובו שלשה פירושים, ערוך השולחן, אבני נזר ו"מסגרת השולחן".
• "שלחן מלכים" ו"שני מלכים" של הרב משה צבי לנדא נהפכו להיות ספרי מסגרת לקיצור.
• "שערים המצוינים בהלכה" של הרב שלמה זלמן ברוין, מסודר סביב לקיצור שולחן ערוך.
• קיצור שולחן ערוך עם הערות הרב מרדכי אליהו בדרך הפסיקה של חכם יוסף חיים מבגדאד (הבן איש חי).
• קיצור שולחן ערוך עם ליקוט מספר פסקי תשובות של פסקי המשנה ברורה ופוסקים אשכנזים וחסידיים בני זמננו.
• קיצור שולחן ערוך מהדורת הרב רפאל ברוך טולדנו, הרב הראשי של מקנס במרוקו.
• "קיצור שולחן ערוך איש מצליח". ערוך על פי פסקי הרב מאיר מאזוז הרב עובדיה יוסף והרב משה לוי.
• קיצור שולחן ערוך עם פירוש של הרב שלמה אבינר, רבה של בית אל.
• קיצור שולחן ערוך מקור חיים (1975) של הרב חיים דוד הלוי, הרב הספרדי של ראשון לציון, עם פסקי אשכנז מאת הרב נתן אורטנר, נכתב על פי סדרת מקור חיים בסדר הקיצור שולחן ערוך עם מנהגי העדות השונות, מקובל במערכת החינוך הממלכתית דתית בישראל.
• "קיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף" מאת הרב יצחק יוסף, מחבר ילקוט יוסף.
• "קיצור שולחן ערוך הרב עובדיה" (חזון עובדיה) מאת הרב רפאל יפרגאן, עם פסקי הרב עובדיה יוסף.

במהדורת מאוחרות רבות הוסיפו בשולי הדף הערות שבהן מובאים שינויי פסיקה בין ספר זה לבין פוסקים חשובים אחרים כדוגמת שולחן ערוך הרב והמשנה ברורה.

הרב שמואל אליהו כתב הערות לספר ע"פ פסקי רבי יוסף קארו, כף החיים, בן איש חי ופסקי אביו, הרב מרדכי אליהו^{[דרוש מקור]}.

כיוון שהספר נכתב בחו"ל הוא הכיל רק מעט מהלכות מצוות התלויות בארץ, ובמספר מהדורות שנדפסו בישראל נוספו כנספח קובצי דינים בהלכות אלו.

• למהדורת מוסד הרב קוק נוספו הלכות שכתב ר' יחיאל מיכל טוקצינסקי.
• למהדורת דפוס אשכול נוספו הלכות שכתב הרב קלמן כהנא על פי פסקי החזון איש.
• למהדורת הרב אליהו נוספו הלכות שכתב הרב יהושע ישעיה נויבירט.

החקירה ברוסיה

ערך מורחב – מכתב 5000

בעקבות תרגומו של הספר לרוסית, נודע ב-27 ביוני 2005 כי בצעד חסר תקדים, הורה התובע הכללי של רוסיה לחקור אם תוכנו של "קיצור שולחן ערוך" מסית נגד לא-יהודים וכן לבחון האם ראוי להוציא מחוץ לחוק את הדת היהודית והארגונים היהודיים שפועלים ברוסיה. הדבר נעשה לאחר ש-500 איש, ביניהם 24 מחברי הפרלמנט הרוסי, חתמו על עצומה שבה נטען כי "קיצור שולחן ערוך" מטיף לשנאת זרים. יום למחרת התפוצצות הפרשה, לאחר שיחה בין השר אהוד אולמרט, בשליחותו של ראש ממשלת ישראל אריאל שרון, לראש הממשלה הרוסי, מיכאיל פרדקוב, הודיעה התביעה הכללית כי החקירה הופסקה.

בישראל עוררה ההתרחשות בעיקר זעם וחשש מהתפרצות אנטישמית ברוסיה. במידה פחותה, העלה האירוע לדיון את התפיסה שמשתקפת מהשולחן ערוך ומקיצור שולחן ערוך לגבי גויים.

קישורים חיצוניים

• קיצור שולחן ערוך באתר דעת
• "שינויים ששינה המחבר בדפוסים השונים של ה'קיצור שולחן ערוך', הרב ברוך אבערלאנדער, אתר "הערות וביאורים"
• בעל ה'קיצור שולחן ערוך' חוזר אחרי למעלה ממאה שנים מפטירתו, יהודה יעקובי, יתד השבוע, י"ג סיון תש"פ

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29520725קיצור שולחן ערוך