קיזוז פחמן

קיזוז פחמן (באנגלית: carbon offset) הוא הפחתה של פליטות של פחמן דו-חמצני או גזי חממה, שנעשית על מנת לפצות על או לקזז פליטה שנעשתה במקומות אחרים.

קיזוז הפחמן נמדד בטונות של אקווילנט פחמן דו-חמצני (CO2), העשוי לייצג שש קטגוריות עיקריות של גזי חממה: פחמן דו-חמצני (CO2), מתאן (CH4), תחמוצות חנקן (N2O), פלואורופחמנים (PFC), הידרופלואורופחמנים (HFCs) וגופרית שש פלואורידית (SF6). קיזוז טון פחמן אחד מייצג הפחתת טון אחד של דו-תחמוצת הפחמן או שווה הערך שלה בגזי חממה אחרים.

ישנם שני שווקים עבור קיזוזי פחמן - אחד המבוסס על התחייבויות, והשני וולנטרי. השוק המחייב הוא הגדול יותר, ובו חברות, ממשלות, או ישויות אחרות קונות קיזוזי פחמן על מנת לציית להגבלות על הסכום הכולל של פחמן דו-חמצני שהן רשאיות לפלוט. שוק זה קיים על מנת להשיג עמידה בהתחייבויות של הצדדים המוזכרים בנספח 1 לפי פרוטוקול קיוטו, וכן של ישויות החבות תחת תוכנית הסחר בפליטות של האיחוד האירופי. בשנת 2006, כ-5.5 מיליארד דולר של קיזוז פחמן נרכשו בשוק זה, המייצגים כ -1.6 מיליארד טון של הפחתת CO2.

השוק הוולנטרי קטן בהרבה, ובו יחידים, חברות או ממשלות רוכשים קיזוזי פחמן כדי לקזז את פליטות גזי החממה שלהם ממקורות כגון תחבורה, חשמל, וכדומה. לדוגמה, אדם יכול לרכוש קיזוז פחמן כדי לפצות על פליטת גזי החממה הנגרמת על ידי טיסה אישית. חברות רבות מציעות קיזוזי פחמן תמורת תוספת תשלום במהלך תהליך המכירה, כך שלקוחות יכולים להפחית את הפליטות הקשורות ברכישת המוצר או השירות שלהם (כגון קיזוז פליטות הקשורות לטיסת חופשה, השכרת רכב, לינה במלון, מוצרי צריכה שונים, וכדומה). בשנת 2016, כ-705 מיליון דולר של קיזוז פחמן נרכשו בשוק הוולנטרי, המייצגים כ-123.4 מיליון טון של הפחתות CO2.

קיזוזי פחמן מושגים בדרך כלל באמצעות תמיכה כספית בפרויקטים המפחיתים את פליטת גזי החממה בטווח הקצר או הארוך. סוג הפרויקט הנפוץ ביותר הוא אנרגיה מתחדשת, כגון חוות טורבינות רוח, אנרגיית ביומסה או סכרים הידרואלקטריים. אחרים כוללים פרויקטים של התייעלות אנרגטית, טיפול במזהמים תעשייתיים, בתוצרי לוואי חקלאיים או בגז מתאן הנפלט ממטמנות, ופרויקטים של ייעור. התייעלות אנרגטית וטורבינות רוח הן בין הפרויקטים הפופולריים ביותר.

קיזוז הפחמן צבר תנופה בעיקר בקרב הצרכנים במדינות המערב אשר נהיו מודעים להשפעות הסביבתיות השליליות הכרוכות בסגנונות חיים וכלכלות עתירי אנרגיה. פרוטוקול קיוטו אישר קיזוזים כדרך לממשלות וחברות פרטיות להרוויח אשראי פחמן הניתן לסחר בשוק. הפרוטוקול קבע את מנגנון הפיתוח הנקי (CDM), אשר מאמת ומודד פרויקטים על מנת להבטיח שהם מייצרים קיזוזים אותנטיים והם באמת קיזוזים "נוספים" אשר לא היו יוצאים לפועל ממילא ללא רכישת עסקת הקיזוז. ארגונים שאינם מסוגלים לעמוד במכסת הפליטות שלהם יכולים לקזז את פליטתם על ידי רכישת קיזוזים שאושרו על ידי CDM. פליטות שמקורן בשריפת דלק, הביאו ספק דלק אחד מבריטניה להציע ללקוחותיו דלק מקוזז פחמן מראש.

קיזוזים עשויים להוות חלופות זולות יותר או נוחות יותר לצמצום צריכת הדלקים המאובנים האישית. עם זאת, חלק מהמבקרים מתנגדים לקיזוזי פחמן, ומטילים ספק ביתרונות של סוגים מסוימים של קיזוז. מומלץ לבצע בדיקות נאותות כדי לסייע לעסקים בהערכה וזיהוי של קיזוזים "איכותיים" כדי להבטיח קיזוז המספק את היתרונות הסביבתיים הנוספים הרצויים, וכן כדי למנוע פגיעה במוניטין העלולה לנבוע מקיזוז באיכות ירודה.

קיזוזים נתפשים ככלי מדיניות חשוב לשמירה על כלכלות יציבות ושיפור הקיימות. אחת הסכנות הנסתרות של מדיניות ההתמודדות עם שינויי האקלים היא מחירים לא שוויוניים של פחמן במשק, מה שעלול לגרום לנזק כלכלי לצד שלישי אם הייצור זורם לאזורים או לתעשיות בעלי מחיר נמוך יותר של פחמן - אלא אם כן ניתן לרכוש פחמן מאזור זה, כפי שמאפשרים קיזוזי הפחמן, וכך להשוות את המחיר.