קיבוץ גלויות (אוניית מעפילים)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"קיבוץ גלויות"
מסלול ההפלגה של "קיבוץ גלויות"

קיבוץ גלויות הייתה אוניית מעפילים שאורגנה על ידי המוסד לעליה ב' של "ההגנה". הובילה כ-7,600 מעפילים. הפליגה יחד עם אוניית המעפילים "עצמאות" בפרשת הפאנים, שבה שימשה אוניית הפיקוד.

תולדותיה

נבנתה ב-1901 כאוניית משא בעלת נפח של 4,750 טון[1]. שמה הקודם היה פָּאן יוֹרק (Pan York).

לאחר שנרכשה על ידי אנשי המוסד לעליה ב', הם העניקו לה את שם הצופן: "האחות".

הצוות כלל 35 ספרדים ו-4 אמריקאים. רב החובל היה גד הילב, והקצין הראשון היה אסטבן הרננדורנה ("קפטן סטיב"). מפקד מסע "הפאנים" היה יוסי הראל, מפקד האונייה היה איש הפלי"ם, ניסן לויתן ולצדו זלמן פרח, ישי גבע-עקיבא, נמרוד אשל ושאול אהרונוב. לרשותם עמדו מכשירי קשר שהיו מותקנים באונייה.

7,600 המעפילים בה, באו מאתרים שונים ברומניה, וכן 400 צעירים מבולגריה. רובם היו סוחרים, עורכי דין, רופאים ובעלי מקצועות חופשיים אחרים, חברי תנועות הנוער והמפלגות: "השומר הצעיר", "החלוץ", אחדות העבודה, מפא"י, "העובד הציוני ורוויזיוניסטים; ביניהם תינוקות, צעירים, מבוגרים וקשישים. בין אוגוסט לאוקטובר 1947 התנהל רישום להפלגה באונייה בבוקרשט. המעפילים נאספו במחנות הדרכה בערי מגוריהם. הדרכתם לקראת השייט ושיגורם בוצע על ידי צוות של הפלמ"ח בראשות אליעזר ליף. הם הוסעו ברכבות מאתרים שונים. ההסעה אורגנה על ידי צוות מיוחד של אנשי המוסד וה"הגנה" באירופה. מה-20 בדצמבר התאספו והוסעו ברכבות לקונסטנצה. ב-23 בדצמבר התברר כי לא ניתן להפליג מקונסטנצה בגלל התנגדות ממשלת רומניה. על כן שונתה התוכנית, ולאחר השגת הסכם עם בולגריה באמצעות שייקה דן, תמורת תשלום, הוסעו המעפילים ברכבות ב-24 בדצמבר. מעבר הגבול היה ללא תקלות, והם הגיעו לבורגס ב-26 בדצמבר בבוקר. שלטונות הנמל סייעו, והעלייה לספינה התבצעה בגלוי על הרציף בנמל. מכל רכבת שהגיעה לנמל עלו ישר לספינה. ההעמסה התבצעה במשך כל שעות היום כ-17 שעות.
לאחר שעלו לאונייה המעפילים חולקו לקבוצות בנות 60 נפש, שבראשן אחראי, ואורגנו פעילויות חברתיות. כן התמנו סדרן עבודה וניקיון, קצין רפואה, קצין קשר, אחראי על חלוקת מזון. הספינה חולקה לשלושה אזורים ובהם יחידות פיקוד. לאחר קום המדינה שונה שמה של האוניה ל"קוממיות".

ביולי 1948 יצאה האוניה מנמל חיפה לפמגוסטה בקפריסין כדי להביא לארץ 4100 מעצורי המחנות הבריטיים בקפריסין[2]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קיבוץ גלויות בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ דיוויד סלע, ‏70 שנים אחרי, באתר ישראל היום, 29 דצמבר 2017
  2. ^ דיוויד סלע, ‏70 שנים אחרי, באתר ישראל היום, 6 יולי 2018
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0