קטה חדת-זנב
 קטה חדת־זנב
| |
|---|---|
.jpg)
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | קטאים |
| משפחה: | קטיים |
| סוג: | קטה |
| מין: | קטה חדת־זנב |
| שם מדעי | |
 Pterocles alchataלינאוס, 1766 | |
קָטָה חַדַּת־זָנָב[1] (שם מדעי: Pterocles alchata) היא מין של קטה שגודלה בינוני. אורכה נע בין 31 ל־39 ס"מ. הראש, הגב והכנפיים צהובים־ירקרקים. הבטן לבנה, והחזה בצבע ערמוני. הצוואר ירקרק. הזכר והנקבה דומים במראם, אם כי הנקבה מוסווית טוב יותר, וזנבה בדרך כלל קצר יותר. ישנם שני תת־מינים: P. a. alchata, שמצוי בדרום אירופה, ו־P. a. caudacutus, שמצוי בצפון־מערב אפריקה, המזרח התיכון (גם בישראל), ודרום־מזרח אסיה. זהו מין נודד־למחצה: חלק מהאוכלוסייה האסיאתית נודדת למזרח התיכון ולצפון פקיסטן בחורף. הזכרים מתת־המין caudacutus נבדלים מתת־המין השולט (ששמו זהה לשם המין) בבטנם, שצבעה דהוי יותר, והכנפיים של נקבות מתת־מין זה לבנבנות, ולא צהובות.
הקטה חדת־הזנב היא מין חברתי, וניתן לראות התקבצויות גדולות של קטות ליד בורות מים טבעיים, אליהם הן עפות זמן קצר לאחר הזריחה. הקטות ניזונות בעיקר מזרעים, אך גם מניצנים ועלים. לעיתים רחוקות, הן ניזונות גם מחרקים, בין השאר חיפושיות.
הקטות מקננות בשקעים בקרקע. הנקבה מטילה 2–3 ביצים במרווחים של כיומיים. הביצים הן בצבע קרם, ומנוקדות בחום כהה, חום־אדמדם או אפור. הזכר והנקבה דוגרים על הביצים לסירוגין במשך 19–25 ימים: הזכר מתחיל את הדגירה כשעה לפני השקיעה, והנקבה מתחלפת איתו לאחר שחזרה מבור המים. האפרוחים עצמאיים, ועוזבים את הקן ימים ספורים לאחר הבקיעה. הזכר והנקבה ממלאים חלק בטיפול בהם לאחר מכן, אם כי רק הזכר מביא להם מים מבור המים. האפרוחים יכולים לחפש את מזונם בעצמם החל מגיל שבוע, ועפים לראשונה בגיל כארבעה שבועות. הם תלויים בהוריהם כחודשיים לאחר הבקיעה, והנוצות של הפרטים הבוגרים מתחילות לצמוח בגיל 4 חודשים.
קישורים חיצוניים
- קטה חדת-זנב, באתר ITIS (באנגלית)
- קטה חדת-זנב, באתר NCBI (באנגלית)
- קטה חדת-זנב, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- קטה חדת-זנב, באתר GBIF (באנגלית)
- קטה חדת־זנב, אתר הצפרות הישראלי
הערות שוליים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] קטה חדת-זנב25051584