קזואר

קזואר
קזואר מצוי
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	עופות
סדרה:	יענאים
משפחה:	קזואריים
סוג:	קזואר
שם מדעי
Casuarius

קָזוּאָר (שם מדעי: Casuarius) הוא סוג של עוף בינוני בגודלו, חסר יכולת תעופה, המצוי ביערות הגשם של גינאה החדשה וצפון-מזרח אוסטרליה. זהו הסוג היחיד במשפחת הקזואריים (Casuariidae).

הקזואר דומה בצורתו החיצונית ליען ולאמו. הקזואר המצוי, החי בגינאה, הוא העוף הרביעי בגודלו לאחר האמו ושני מיני היען.

מאפיינים

הקזוארים, בניגוד לעופות הגדולים, הם שוכני יערות עבותים, מצויים בדרך-כלל ליד נתיבי מים, מסוגלים לפלס את דרכם בזריזות בסבך ואף לשחות היטב. ניזונים מצמחים, פירות ובעלי-חיים קטנים כדוגמת נחשים, צפרדעים וחילזונות.

הקזוארים שייכים לסדרת העופות הקדומים חסרי שיניים, שבה כלולים בין היתר גם האמו, היען והקיווי.

קיימים שלושה מיני קזוארים:

• קזואר מצוי (Casuarius casuarius) – כתפיו בגובה 85 ס"מ. מגרונו משתלשל זוג גדילים אדומים, החלק העליון של הצוואר הוא כחול ובעל קמטים. קסדת ראש גדולה. תפוצה: חלקה הדרומי של גינאה החדשה והאיים הסמוכים.
• קזואר חד-גדיל (או קזואר צפוני; Casuarius unappendiculatus) – הנציג הגדול של המשפחה, כתפיו בגובה 150 ס"מ, קסדתו משוטחת וצווארו הכחול מוקף בחלקו התחתון בטבעת אדומה של נוצות. מין זה נושא רק גדיל בודד המשתלשל ממרכז החלק התחתון של הצוואר.
• קזואר בנט (Casuarius bennetti) – כתפיו בגובה 75 ס"מ, חסר גדילים וקסדתו איננה מפותחת. על צווארו כתמים חשופים גדולים בצבעי כחול וכתום. תפוצה: החבלים המערביים והמזרחיים של גינאה החדשה.

לרגלי הקזוארים 3 אצבעות; נוצותיהם צרות, מתולתלות וצבען שחור מבהיק. על הראש כרבולת קרנית גבוהה המשמשת אותם כאיבר חיתוך כדי לפלס דרכם בתוך סבך השיחים וככלי נשק. לצווארם הקרח גדילים וקיפולי-עור בצבעים עזים האופייניים לכל מין. הנקבות גדולות וצבעיהן בהירים יותר.

הקזוארים בדרך כלל ביישנים. הם בעלי-חיים חשאיים של מעמקי היער, ומומחים בהיעלמות בסבך. בעת סכנה יעדיפו להשתטח על הקרקע, או יפתחו בריצה דרך היער, כשהם מסיטים את הענפים הצידה בעזרת קסדתם. עם-זאת, הקזוארים הם בעלי כוח רב ונחשבים מסוכנים אם ירגישו מאוימים. רגליהם מצוידות בטפרים גדולים ומהלומה מכוונת היטב של אחת מרגלי הקזואר עשויה לגרום לפציעות קשות ואף להמית אדם. בשל כך הקזוארים נחשבים למסוכנות בחיות שניתן לכלוא בגני חיות וכן לעוף המסוכן ביותר בעולם.

הנקבה מטילה בין שלוש לשמונה ביצים גדולות, שמשקל כל אחת כ-650 גרם. קליפת הביצה ירוקה-כחולה ומחוספסת. הזכר דוגר כ-50 ימים ולאחר הבקיעה יגדל את האפרוחים במשך כ-9 חודשים עד שיעזבו את הקן. גוון האפרוחים מאפשר להם להתחבא בין השיחים בנוכחות טורפים.

האויב העיקרי של הקזואר הוא האדם. סביבתם הטבעית מתמעטת והילידים צדים אותם בעבור בשרם הטעים ולפעמים הם משמשים כמטבע (יקר) עובר לסוחר. אוכלוסייתם מוערכת כיום בין 1,600 ל 11,000 פרטים.

קישורים חיצוניים

מיני הקזואר: קזואר מצוי, קזואר חד גדיל וקזואר בנט