קושיצה (פולין)
 סמל קושיצה | |
 | |
| כנסייה בקושיצה | |
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 פולין קטן |
| מחוז | פרושוביצה |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 830[דרוש מקור] |
קוֹשִיצֶה (בפולנית: Koszyce) הוא כפר במחוז פרושוביצה שבפרובינציית פולין קטן בפולין, על גדות נהר שצ'רניאווה, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
תולדות היישוב
היישוב נזכר לראשונה בשנת 1328, ובשנת 1374 הוענקו לו זכויות עיר. במאה ה-16 הגיע היישוב לשיא התפתחותו, אך באמצע המאה ה-17 הוחרב בידי השוודים.
בחלוקת פולין בסוף המאה ה-18 נכלל היישוב בתחום ממלכת הבסבורג, ובשנת 1815 נכלל בתחום פולין הקונגרסאית. בשנת 1869, עקב היותו מוקד של מרד ינואר, נשלל מהיישוב מעמדו העירוני.
יהודי קושיצה
יהודים הורשו להתגורר ביישוב רק בשנת 1862, בשל הגדרתו עד אז כעיר כנסייתית, ועם התיישבותם במקום, נטלו חלק ניכר בפיתוחו הכלכלי. עד מהרה התקיימה ביישוב קהילה עצמאית, עם בית כנסת ובית עלמין. בין מלחמות העולם נמנו ביישוב כ-900 יהודים, כמחצית מתושביו, והתקיימה בו פעילות ציונית ופעילות של חוגים חסידיים.
ב-5 בספטמבר 1939 נכבש היישוב בידי הגרמנים. בימים אלו נמלטו מהיישוב יהודים רבים מזרחה, ובד בבד, הגיעו אליו פליטים יהודים רבים ממערב פולין. בסוף 1939 נמנו ביישוב כ-1,000 יהודים, רובם פליטים, ועליהם הטילו הגרמנים גזירות שונות, ובהן חובת ענידת טלאי צהוב, שהומר בהמשך בסרט זרוע, חובת תשלום סכומי כופר, החרמת רכוש, הגבלות תנועה וגיוס לעבודות כפייה.
בשנת 1940 רוכזו יהודי היישוב בגטו שהוקם בו. בסוף אוגוסט-תחילת ספטמבר 1942 גורשו יהודי הגטו, יחד עם כל יהודי נפת מייחוב, למחנה ריכוז בסלומניקי, שם הוחזקו תחת כיפת השמיים, תוך רצח הקשישים והחולים.
ב-7 בספטמבר 1942 גורשו מהמחנה רוב יהודי היישוב למחנה ההשמדה בלז'ץ, כאשר חלקם, שעברו סלקציה, הועברו למחנה עבודה בפרוקוצ'ים שליד קרקוב. כמה עשרות יהודים שהושארו בקושיצה לאיסוף ולמיון רכוש המגורשים ביישוב, נרצחו ב-7 בנובמבר 1942 בגטו מייחוב. לאחר מכן, ערכו הגרמנים מצוד אחר יהודים שעוד הסתתרו בקושיצה, וב-12 בנובמבר 1942 הוציאו להורג את 7 היהודים האחרונים שאיתרו ביישוב. כמה ימים לאחר מכן נתפסו עוד 10 יהודים בכפר מלקובצה, הסמוך לקושיצה, ואלו נורו במקום.
קישורים חיצוניים
- קושיצה באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- קושיצה (Koszyce), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- "קושיצה", באתר השטעטל הווירטואלי
