קורט פון מורגן
| לידה |
נייסה, ממלכת פרוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
ליבק, רפובליקת ויימאר  |
| השתייכות |
 צבא הקיסרות הגרמנית |
| תקופת הפעילות | 1877–1919 (כ־42 שנים) |
| דרגה | גנרל חיל הרגלים |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד דיוויזיית המילואים ה-3 מפקד קורפוס המילואים ה-1 מפקד קורפוס המילואים ה-14 | |
| פעולות ומבצעים | |
קורט ארנסט פון מורגן (בגרמנית: Curt Ernst von Morgen; 1 בנובמבר 1858 – 15 בפברואר 1928) היה מגלה ארצות וקצין פרוסי, לימים גנרל חיל הרגלים במהלך מלחמת העולם הראשונה. הוא קיבל את עיטור פור לה מריט עם עלי אלון.
ביוגרפיה
ראשית חייו
קורט פון מורגן נולד ב-1 בנובמבר 1858 בנייסה, והיה בנם של הגנרל-מיור הפרוסי הרמן מורגן (1810–1884) ושל אשתו סופיה דורותיאה לבית מליסון (1820–1891), בתו של בעל הקרקע והבעלים של טחנת נחושת גאורג מלסון.
קריירה צבאית
בשנת 1877 הוא התגייס לצבא הקיסרות הגרמנית, והצטרף לרגימנט הרגלים ה-44 (פרוסיה המזרחית ה-7). בשנת 1878 הוא הועבר לרגימנט הרגלים ה-63 (שלזיה העילית ה-4), שם גם היה מוצב אחיו הבכור יוהאן פרידריך. לקראת סוף השנה הוא הוסמך לקצונה וקיבל דרגת לויטננט, ובשנת 1887 הוא הועלה לדרגת אובר-לויטננט. בשנת 1889 הוא הוצב במשרד החוץ, ובמסגרת תפקידו הוא הוצב בקמרון הגרמנית וערך שני מסעות מחקר למרכז קמרון ב-1889 ובין 1890 ל-1891. לאחר המשלחות חזר מורגן לגרמניה אך ב-1894 הוטלה עליו המשימה להקים את הקמרון שוצטרופה. הוא גם הוביל שתי משלחות צבאיות נגד האבו מצפון לדואלה והקווי (בקווירי) ליד הר קמרון.
בשנים 1896–1897, הוא עקב כמשקיף צבאי במשלחת דונגולה האנגלית נגד המהדיסטים. ב-1897 הוא הפך לנספח צבאי באיסטנבול. הוא עקב כמשקיף במלחמה היוונית–עות'מאנית (1897) והכין את ביקורו של הקייזר וילהלם השני בארץ ישראל ב-1898. באותה שנה הוא הועלה לדרגת מיור. בינואר 1902 הוא מונה למפקד גדוד ברגימנט הגרנדירים ה-2 (פומרניה ה-1 – "המלך פרידריך וילהלם הרביעי") בשטטין. בקיץ 1904 התקבל מורגן לאצולה הפרוסית התורשתית. בשנת 1905 הועלה לדרגת אוברסט-לויטננט והועבר למטה רגימנט הרובאים ה-39 (הריין התחתון) בדיסלדורף. ב-21 במרץ 1908 הועלה לדרגת אוברסט ומונה למפקד רגימנט הרגלים ה-15 (וסטפאליה ה-2 – "פרדריק, נסיך הולנד") במינדן.
ב-27 בינואר 1912, הוא הועלה לדרגת גנרל-מיור והוצב כמפקד חטיבת הרגלים ה-81 בליבק. ב-9 באוגוסט 1913, כאשר הקיסר ביקר בעיירה, הוא קיבל את פניו.
מלחמת העולם הראשונה
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914, הוא מונה למפקד דיוויזיית המילואים השלישית מדנציג, וב-19 באוגוסט הועלה לדרגת גנרל-לויטננט. [1] הוא פיקד על דיוויזיה זו כחלק מהארמייה הארמייה השמינית במהלך קרב טננברג עם פתיחת המלחמה בחזית המזרחית, ובקרב הראשון על האגמים המזוריים שלאחר מכן. על פעילותו בתקופה זו, הוא קיבל את עיטור פור לה מריט ב-1 בדצמבר 1914.[2]
ב-24 בנובמבר 1914, הוא מונה למפקד קורפוס המילואים הראשון במקום אוטו פון בלו. [3] הוא הוביל את הקורפוס הזה כמעט במשך כל המלחמה, ורק החליף תפקיד עם ריכרד ולמן בפיקוד על קורפוס המילואים ה-14 באוגוסט 1918. [4]
עם קורפוס המילואים הראשון, הוא לחם בקרב לודז' (1914) ובמערכה ברומניה (1916–1917) שבה לא הצליח להשיג פריצת דרך מכרעת לאחר שהובס על ידי הרומנים בדרגוסלבלה, 8 מיילים מהעיירה קמפולונג. פון מורגן טען שניתן היה לכבוש הרבה יותר מהצבא הרומני אם הייתה מושגת פריצת דרך בקמפולונג. הוא התעקש שזה היה משיג "ניצחון אמיתי, כמו קאנאי, וטננברג". [5]
ב-11 בדצמבר 1916 הוענק לו תוספת עלי אלון לעיטור פור לה מריט.[2]
אחריתו
ב-9 בינואר 1919 הוא פרש מהצבא, וב-11 בפברואר 1920 ניתנה לו דרגת גנרל חיל הרגלים. גם לאחר סיום המלוכה, הוא נשאר תומך נלהב של המלוכה ושל בית הוהנצולרן לאחר 1918. הוא הביע חוסר הבנה לגבי גישתו של הגנרל לודנדורף, שאותו הכיר טוב יותר מהלחימה המשותפת ליד טננברג, עם הנאצים. לאחר מחלה קצרה נפטר מורגן בליבק ב-15 בפברואר 1928, ונקבר בטקס צבאי מלא.
משפחתו
בנו היינריך-יואכים פון מורגן (1902–1932) היה נהג מרוץ גרמני. בתו אליזבת נישאה ב-1923 למעצב המטוסים אנתוני פוקר (1890–1939).
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Kurt von Morgen". The Prussian Machine. נבדק ב-21 בדצמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 "Orden Pour le Mérite". נבדק ב-21 בדצמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Armee-Reserve-Korps". The Prussian Machine. נבדק ב-21 בדצמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Richard Wellmann". The Prussian Machine. נבדק ב-21 בדצמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Michael B. Barrett, Indiana University Press, 2013, Prelude to Blitzkrieg: The 1916 Austro-German Campaign in Romania, pp. 158 and 300
