בשנת 1960 רכשה החברה את יצרנית המשקאות הקלים Minute Maid (אנ'), שהיא המשווקת הגדולה בעולם של מיצים.
בשנת 1982 רכשה החברה את חברת הסרטים סרטי קולומביה תמורת 692 מיליון דולר, וכעבור שבע שנים מכרה אותה לתאגיד היפני סוני תמורת שלושה מיליארד דולר.
ב-1982 השיקה החברה את המשקה דיאט קוקה-קולה, וב-21 במרץ2005 הוציאה החברה משקה חדש - קוקה-קולה זירו. שני המשקאות דלי קלוריות (בערך קלוריה אחת בפחית משקה, בהשוואה ל-142 קלוריות בפחית קוקה-קולה רגילה).
ב-23 באפריל1985 ניסתה החברה לשנות את המתכון ל-New Coke אבל לאור התנגדות ציבור הלקוחות חזרה בה ב-1 ביולי 1985 למתכון הקודם בשם Coca-Cola Classic.
בשנת 1993 רכשה החברה את יצרן הקולה ההודי Thums Up (אנ'), על מנת להתחרות בהודו במשקה הקולה פפסי. בשנת 2001 רכשה החברה את יצרן המשקאות והחטיפים Odwalla (אנ') תמורת 181 מיליון דולר.
באוגוסט 2018 הודיעה החברה על רכישת רשת בתי הקפה "קפה קוסטה" תמורת כ-5 מיליארד דולר[1].
מוצרי החברה
לבד ממוצר הדגל של החברה, קוקה-קולה, החברה מייצרת בעצמה או בשותפות עם חברות נוספות למעלה מ-400 משקאות שונים, בכלל זה משקאות קלים מוגזים בטעמי קולה, פירות, או קפה, מים מינרליים, מיצי פירות ומשקאות קלים לא מוגזים, משקאות אנרגיה, וכן בירה ומשקאות קלים המכילים אלכוהול. לתחום המשקאות החמים נכנסה בשנת 2018, עם רכישת חברת קפה קוסטה תמורת כ-5 מיליארד דולר[1].
חלק מהצלחתה של החברה נובע ממדיניותה העמומה לגבי נוסחת הייצור של הקוקה-קולה. הנוסחה הינה סוד מסחרי והיא שמורה בכספת בעיר אטלנטה שבמדינת ג'ורג'יה בארצות הברית[2]. הגישה לנוסחה מוגבלת ומצומצמת, למרות שהחברה עצמה מזמינה את כל מי שמעוניין לצפות בכספת.[3] זאת למרות המיתוס המפורסם לפיו מנכל"י קוקה קולה לעולם לא יטוסו יחד באותה טיסה על מנת שהנוסחה לא תרד לטמיון[דרוש מקור].
לחלק מן המשקאות יש גם גרסאות מופחתות-קלוריות. בין מותגי החברה נמנים:
משפחת טעמי הקולה
קוקה-קולה (באנגליתCoca Cola או Coke) הוא מוצר הדגל והמוצר הראשון של החברה. זהו משקה מוגז ממותק בטעם קולה שייצורו החל בשנת 1886. זהו משקה הקולה הפופולרי ביותר בעולם כיום.
דיאט קוקה-קולה (אנגלית Diet Coca-Cola או Diet Coke) הוא משקה מוגז נטול סוכר בטעם קולה שייצורו החל בשנת 1982. זהו המותג החדש הראשון של החברה מאז השקת הקוקה-קולה, אם כי לא משקה הקולה הדיאטטי הראשון.
קוקה-קולה זירו או קוק זירו (באנגלית Coke zero) הוא משקה מוגז בטעם קולה שייצורו החל בשנת 2005. זוהי גרסה נטולת סוכר של המשקה הפופולרי קוקה-קולה. מקור שמו בערכו הקלורי הנמוך (0 קלוריות לכוס).
קוקה-קולה בלק (באנגליתCoke BlāK) הוא משקה מוגז עם תמציות קפה שיוצר החל משנת 2006. מדובר למעשה במשקה נסיוני ("פורץ דרך" בלשון נציגי החברה) הן מבחינת סוגו והן מבחינת ערכו הקלורי. מבחינת הסוג מדובר במשקה שהוא גם משקה מוגז קל, גם משקה אנרגיה וגם משקה מבוסס קפה. מבחינת הערך התזונתי הוגדר המשקה כבעל ערך קלורי "אמצעי" (mid calorie drink) בשל תכולת קלוריות המצויה בתווך בין משקאות ממותקים רגילים ומשקאות דיאטטיים המבוססים על ממתיקים מלאכותיים.
קולה דובדבן או צ'רי קוק (באנגלית Cherry coke) הוא משקה מוגז בטעם קולה בשילוב טעם דובדבן.
מצו מיקס (באנגלית mezzo mix) הוא משקה מוגז בטעם קולה עם תוספת טעם תפוז.
משפחת טעמי הפירות
פאנטה (באנגלית Fanta) הוא משקה מוגז בטעמי פירות שונים כגון תפוזים, אשכוליות, אקזוטי, תות וענבים. במקור המשקה הוכן מתוצרי לוואי של גבינה וסיידר, ושווק ב-1939 על ידי הסניף הגרמני של קוקה-קולה. אחרי מלחמת העולם השנייה יבאה חברת קוקה-קולה את פאנטה אל ארצות הברית שם הוא זכה להצלחה.
ספרייט (באנגלית Sprite) הוא משקה מוגז ללא קפאין בטעםלימון-ליים. המשקה הגיע לארצות הברית מגרמניה בשנת 1961 תחת השם Fanta Klare Zitrone ("פאנטה לימון צלול"). רק לאחר מכן זכה למותג הנפרד "ספרייט".
מפעל קוקה-קולה בבני ברק, ישראלבקבוק קוקה-קולה מזכוכית, 200 מ"ל
חברת קוקה-קולה ביקשה לפתוח מפעל בישראל בשנת 1949, אך לא הצליחה לקבל רישיון. בשנים שלאחר מכן, נמנעה קוקה-קולה מלהפיץ את מוצריה בישראל בגלל רתיעתה מהחרם הערבי. ב-1961, העניין עלה לדיון ציבורי, בגלל טעות של פקיד מצרי[דרוש מקור]. הפקיד ראה כיתוב באמהרית על בקבוק קוקה-קולה, טעה וחשבו לעברית, והאשים את קוקה-קולה בקיום יחסים מסחריים עם ישראל. דובר המפעל המצרי מיהר והצהיר בתקשורת כי קוקה-קולה לעולם לא תעשה עסקים בישראל בגלל גודלו הקטן של השוק הישראלי.
בשנת 1966 יצא איש העסקים הישראלי משה בורנשטיין בהאשמות ציבוריות כנגד חברת קוקה-קולה, על כניעתה לחרם הערבי. בעקבות כך, יצאה הליגה נגד השמצה בהתקפה על חברת קוקה-קולה, והסבירה כי התרוץ על "גודלו של השוק" אינו הגיוני, שכן לקוקה-קולה לא הייתה בעיה לפעול באותו זמן בקפריסין, שגודל השוק שלה היה כ-10% מהשוק הישראלי. הלחץ הציבורי בארצות הברית על החברה הלך וגדל, וחברת קוקה-קולה עמדה בפני סכנה של חרם צרכנים בארצות הברית. הלחץ עשה את שלו, וחברת קוקה-קולה יצאה בהצהרה כי תפתח מפעל בתל אביב[4].
עם פתיחת המפעל בישראל הגיבו מדינות ערב בחרם על קוקה-קולה. החרם נמשך משנת 1968 ועד 1991, ובמצרים בין השנים 1968–1979.
החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ היא הזכיינית להפצת המשקה בישראל. החברה משמשת כמבקבקת המקומית של קוקה-קולה, כלומר תפקידה לקבל את סירופ הקוקה-קולה מחברת האם ולעבדו למשקה המוגמר. המשקה הגיע לישראל בשנת 1966 ונמכר בבקבוקי זכוכית. ב-1980 החלה מכירת המשקה גם בפחיות, ומ-1982 הוא נמכר גם בבקבוקי פלסטיק. משקאות קוקה-קולה לסוגיהם, נמכרים בישראל בבקבוקים בגודל של 250 מ"ל (קוקה-קולה מיני), 750 מ"ל, 1 ליטר (החל משנת 2015), ליטר וחצי ו-2 ליטר (החל משנת 2015).
המשקה פאנטה הופץ בישראל לראשונה בשנת 1976, תחת השם קינלי, כיוון שהזכויות לסימן המסחרי "פאנטה" היו בידי מפעל משקאות ישראלי קטן מטבריה שייצר משקה בשם "פֶּנְטָה", וחברת קוקה-קולה לא הגיעה איתו להסכמה על מחיר סימן המסחר[5]. במהלך השנים נסגר המפעל, ובסוף שנות ה-90 חברת קוקה-קולה החלה להשתמש בשם "פאנטה" לקו זה שלה בישראל. עם השם "קינלי" חברת קוקה-קולה מייצרת ומשווקת לאורך השנים מי סודה.
מחלוקות
קוקה-קולה היא אחת החברות המוכרות ביותר בעולם והיא מוכרת בלמעלה מ-200 מדינות, אך ישנן מחלוקות רבות הסובבות את החברה, מוצריה ומנהגי המסחר שלה. בבריטניה חברת קוקה-קולה הוקעה[דרושה הבהרה] עקב הרגלת ילדים לג'אנק פוד. בהודו החברה הוחרמה מספר פעמים ועוררה מחאות עקב הסטנדרטים הנמוכים של ההיגיינה והפגיעה בסביבה[דרוש מקור].
ערך מורחב – החברה המרכזית לייצור משקאות קלים
אתר האינטרנט הרשמי של חברת קוקה-קולה
חברת קוקה-קולה, ברשת החברתית פייסבוק
חברת קוקה-קולה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
חברת קוקה-קולה, ברשת החברתית אינסטגרם
חברת קוקה-קולה, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
ג'יימס סטיוארט, הניו יורק טיימס, כבר לא טעם החיים // האם אפשר להציל את קוקה קולה?, באתר TheMarker, 19 במרץ 2014