קונראד מורגן
גאורג קונראד מורגֵן (בגרמנית: Georg Konrad Morgen; 8 ביוני 1909 - 4 בפברואר 1982) היה דוקטור למשפטים גרמני, חוקר ושופט של האס אס בדרגת אוברשטורמבאנפירר (סא"ל). במסגרת תפקידו חקר פשעים שבוצעו במחנות ריכוז והשמדה נאציים.
חייו
נולד בפרנקפורט, לאב עובד רכבת, סיים לימודים אקדמיים באוניברסיטת פרנקפורט ובאקדמיה למשפט בינלאומי בהאג ולאחר מכן התמנה לשופט בבית המשפט המחוזי בשטטין. בשנת 1936, כשנה לאחר שנפגש לראשונה עם היטלר, פרסם ספר אנטי מלחמתי, בהדפסה ממלכתית, בשם "תעמולה מלחמתית ואיך למנוע מלחמה". בספר התריע נגד תהליך ההתחמשות של גרמניה. באותה תקופה נחשב בעיני רבים כפציפיסט. עקב סכסוך עם שופט מחוזי עבר למחלקה המשפטית של האס אס ומונה שם לשופט.
פעילותו בזמן המלחמה
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה שירת בוואפן אס אס ובשנת 1940 מונה לשופט בבית הדין של האס אס במינכן.
מתחילת 1941 הועבר לבית הדין של האס אס והמשטרה בקראקאו. בשנת 1942 פוטר מתפקידו בידי הימלר, הורד מדרגת קצין לדרגת טוראי ונשלח לחזית המזרחית.
ממאי 1943 הטיל עליו הימלר לחקור חשדות לשחיתות בקרב מפקדים ועובדים של מחנות ריכוז שונים במסגרת המטה הפלילי של משטרת הרייך (RKPA) בברלין. תפקיד זה אפשר לו לעבוד עם כריסטיאן וירט ולהכיר מקרוב את מנגנון ומדיניות ההשמדה הנאצית. מורגן עסק במקרים בהם סגל המחנות עשה רווחים בשוק השחור או גנב רכוש של הקורבנות. נאסר עליו לערוך חקירות בתחום הפוליטי.
בתקופה זו חשף מעשי שחיתות של מפקד מחנה הריכוז בוכנוואלד, קארל קוך ואשתו, אילזה קוך. שניהם הועמדו לדין עקב כך. קארל קוך הורשע, נידון למוות, הועבר מתפקידו והוצא להורג בסוף אפריל 1945. גם רופא המחנה, וולדמאר הופן, הועמד לדין באשמה של רצח אסירים ושומרים (מחשש שיעידו נגד קוך), הורשע ונידון למוות. במקרה זה, גזר הדין לא הוצא לפועל עקב מחסור ברופאים. מורגן חקר מקרי שחיתות נוספים במחנות מיידאנק, פלוסנבירג ודכאו. בשנת 1944 פתח בחקירה נגד מפקד מחנה ההשמדה אושוויץ, רודולף פרנץ הס. במהלך החקירה נעלם עוזרו, גרהרד פוטש ולא נראה עוד. יש הטוענים שניסו לגרום לו להפסיק את פעילותו, מכיוון שזמן קצר לאחר מכן עלו באש מגוריו במחנה.
נראה שמורגן עשה מלאכתו באופן יסודי למדי מכיוון שתוך פחות משנה נתבקש על ידי הימלר להפסיק את חקירותיו. בסתיו 1944 מונה לתפקיד שופט אס אס ראשי בקראקאו, עקב כך היה מחנה אושוויץ בתחום סמכותו. בשנת 1945 הועבר לברסלאו לשמש בתפקיד זהה.
לאחר המלחמה
מורגן הסגיר עצמו לידי היחידה האמריקנית לריגול נגדי (CIC) והושם במעצר בדכאו על היותו חבר האס אס. במשפטי נירנברג העיד באוגוסט 1946 כעד הגנה ותיאר את מחנה הריכוז בוכנוואלד כמקום כמעט נורמלי. על השאלה האם האס אס הוא ארגון פושע טען מורגן שההוראה להקמת מחנות ההשמדה סוביבור, טרבלינקה ובלז'ץ הגיעה ישירות מהיטלר. גם במשפט פוהל העיד באוגוסט 1947 כעד הגנה. מורגן טען שלחם למען הצדק בזמן המלחמה והביא כהוכחה כ-800 חקירות פליליות אותן ערך במשך שנתיים (במקרים מסוימים המשיך בחקירותיו למרות הוראותיו של היטלר). חקירותיו הביאו לכ-200 הרשעות. במשפט אושוויץ הראשון בתחילת שנות ה-60 המעיט בעובדת היותו חבר באס אס.
עבד כעורך דין בפרנקפורט והיה רשום בלשכת עורכי הדין שם עד ינואר 1979. מורגן מת בפרנקפורט ב-4 בפברואר 1982.
הערכת פועלו
דמותו של מורגן נותרה שנויה במחלוקת - מצד אחד, בעלות-הברית היו מעוניינות בעדותו בנירנברג ובאינפורמציה שחשף על צמרת השלטון הנאצי, ונטו לדון אותו לכף זכות (מעמד זה הועם כאשר סירב להעיד נגד אילזה קוך, למרות לחצים ואיומים על חייו, בטענה שאין לו הוכחה ברורה על אשמתה). מצד שני, מורגן בעדותו הסביר בפירוט כי לא הייתה לו שום יכולת לפעול כנגד מעשי הזוועה במחנות הריכוז, משום שההוראה הגיעה ישירות ממטהו של היטלר, וכך גם לגבי "המתות החסד", שהיו חלק ממדיניות רשמית. פעילותו העיקרית עסקה במה שכינה "המתות שרירותיות", מצידם של קצינים נאציים. על כך מתח עליו היינץ הֶנֵה (Heinz Höhne), היסטוריון גרמני, ביקורת חריפה בספרו Der Orden unter dem Totenkopf: Die Geschichte der SS, בו הוא טען כי מורגן נלחם בשחיתות פנימית בלבד, ולא ניסה לערער או להלחם במכונת ההשמדה עצמה.
קישורים חיצוניים
- עדותו בגרמנית במשטרת ישראל
- מאמר מקיף על מורגן בבי.בי.סי
- על מורגן ופעילותו, באתר "נזכור" (באנגלית)
