קונו-הנס פון בות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קונו-הנס פאול הרמן לודוויג ויקטור פון בות
Kuno-Hans Paul Hermann Ludwig Victor von Both
גנרל קונו-הנס פון בות
גנרל קונו-הנס פון בות
לידה 9 באפריל 1884
סאברן, האימפריה הגרמנית האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית
פטירה 22 במאי 1955 (בגיל 71)
הביכטסוואלד, גרמניה המערבית גרמניה המערביתגרמניה המערבית
השתייכות האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית האימפריה הגרמנית
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר רפובליקת ויימאר
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
תקופת הפעילות 19031945 (כ־42 שנים)
דרגה גנרל (ורמאכט) גנרל חיל הרגלים (ורמאכט)
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ה-21
מפקד הקורפוס ה-1
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
עיטורים

גנרל קונו-הנס פון בותגרמנית Kuno-Hans von Both;‏ 9 באפריל 1884 - 22 במאי 1955) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה

קריירה מוקדמת

פון בות נולד ב-9 באפריל 1884 בסאברן, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1903 התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הגרנדירים ה-89 (הדוכסות הגדולה מקלנבורג-שוורין ה-1). עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הועבר לרגימנט הרובאים ה-90 (הדוכסות הגדולה מקלנבורג-שוורין ה-8 - הקיסר וילהלם), ולחם בשורותיו במהלך המלחמה. ב-25 בפברואר 1915 הועלה לדרגת האופטמן, וב-25 בנובמבר 1917 מונה למפקד הגדוד ה-1 של ברגימנט המילואים ה-90. ב-10 במאי 1918 נפצע במהלך הקרבות, וב-25 באוקטובר 1918 מונה לקצין מטה בדיוויזיה ה-226. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי הפור לה מריט, צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, צלב האבירים של מסדר בית הוהנצולרן עם חרבות, אות הפציעה בשחור, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.

לאחר המלחמה הצטרף פון בות לפרייקור, ולאחר מכן הצטרף לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. באביב 1920 מונה פון בות למפקד פלוגה ברגימנט הרגלים ה-6, וב-1 באוקטובר 1922 מונה לקצין מטה בדיוויזיה ה-4 של הרייכסווהר. בתחילת שנת 1927 מונה למפקד הגדוד הממונע ה-4, וב-1 באוקטובר 1927 מונה לקצין מטה בפיקוד התותחנים ה-4. ב-1 בינואר 1928 הועלה לדרגת מיור, וב-1 בפברואר 1930 מונה כמדריך בבית הספר לטקטיקה של חיל הרגלים בדרזדן. ב-1 באפריל 1931 הועלה לדרגת אוברסט לוטננט, וב-1 באוקטובר 1931 מונה למפקד הגדוד ה-2 ברגימנט הרגלים ה-5 (הפרוסי). ב-1 בדצמבר 1933 הועלה לדרגת אוברסט. ב-1 בפברואר 1934 מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-6, וב-6 באוקטובר 1936 מונה כמפקד בית הספר הצבאי בהנובר. ב-1 בינואר 1937 הועלה פון בות לדרגת גנרל מיור, ב-1 באוקטובר 1938 הועלה לדרגת גנרל לוטננט, וב-10 בנובמבר 1938 מונה למפקד הדיוויזיה ה-21.

מלחמת העולם השנייה

עם פרוץ המלחמה היה פון בות מפקד הדיוויזיה ה-21, ופיקד עליה במהלך הפלישה לפולין כחלק מהקורפוס ה-21 במסגרת הארמייה השלישית, וב-20 באוקטובר 1939 מונה למפקד הקורפוס ה-1. במהלך המערכה על צרפת לחם פון בות עם הקורפוס שבפיקודו כחלק מהארמייה הרביעית, ולאחר מכן כחלק מהארמייה ה-18 במסגרת קבוצת ארמיות B, וב-1 ביוני 1940 הועלה לדרגת גנרל חיל הרגלים.

במהלך מבצע ברברוסה לחם פון בות עם הקורפוס שבפיקודו כחלק מהארמייה ה-18, ולמשך זמן קצר כחלק מארמיית הפאנצר הרביעית ומהארמייה ה-16 במסגרת קבוצת ארמיות צפון, וב-9 ביולי 1941 קיבל על פעולותיו את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל. ב-9 בספטמבר 1942 קיבל פון בות על פעולותיו את עיטור הצלב הגרמני בזהב, וב-1 באפריל 1943 מונה למפקד יחידת האבטחה האחורית של קבוצת ארמיות צפון. בשנת 1944 מונה פון בות למפקד הכוחות הגרמניים במזרח הונגריה, וב-1 ביולי 1944 למפקד יחידת האבטחה האחורית של קבוצת ארמיות דרום אוקראינה. ב-8 באפריל 1945 פרש פון בות מתפקידו, וב-2 במאי 1945 נפל בשבי בעלות הברית.

לאחר המלחמה

פון בות שוחרר מהשבי ב-17 באפריל 1947. לאחר שחרורו התגורר בעיר הביכטסוואלד, עד למותו ב-22 במאי 1955, והוא בן 71 שנים.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0