קומפלקס (מבנה)
קומפלקס (על פי הגרמנית: Gebäudekomplex; מילולי: מבנה מורכב) הוא מונח באדריכלות המציין צבר מבנים וחללים הנתפסים כמבנה-על יחיד, כאשר כל מבנה כולל יחידה תפקודית מסוימת. הקומפלקס כולל מספר כניסות, וניתן לנוע בתוכו מבלי לצאת ממנו. הקומפלקס כולל מעברים בין היחידות המבנים השונים, וחללים משותפים לכל באי המקום, כגון מבואה משותפת ("פורום") או חצר פנימית ("אטריום"), נקדות גישה לתחבורה ציבורית וכדומה. קיימים קומפלקסים שנבנו לאורך תקופות זמן ארוכות, תוך הוספת מבנים עם הזמן, ויש קומפלקסים שתוכננו והוקמו ככאלה מלכתחילה. אחת ההגדרות המודרניות לקומפלקס היא, "הקומפלקס פועל כמערכת אורבאנית שלמה, שמחוברת מצד אחד למערכת התחבורה הציבורית בעיר ולהמשכיות חיי הרחוב, ומצד שני פועלת כמערכת אקולוגית-אורבאנית עצמאית בעלת מחזור חיים חסכוני באנרגיה".[1]
יתרונות וחסרונות
אחד מיתרונותיו המרכזיים של הקומפלקס הוא מתן סביבה נוחה לתפקוד ותנועה של כמות גדולה של בני אדם, לכל אורך השנה, כשהוא מוגן ומבודד, ומאפשר תפקוד יעיל מבלי להחשף לתנאי מזג אוויר. החללים המשותפים מאפשרים לבאי המקום להפגש אלו עם אלו, ולייצר סביבה נוחה למפגשים. כאשר קיים קנה מידה גדול ומגוון של שימושים הפועלים לאורך היממה, יכול קומפלקס להיות מוקד משיכה לאוכלוסייה שאינה בהכרח ממוקמת בטווח ההשפעה המידי שלו. מכאן נובעת הגישה התכנונית לשלב מתקני בידור וספורט עם משרדים על מנת לקיים פעילות לכל שעות היום ולכל אורך השנה, מבלי להותיר "פיל לבן" שיהיה שומם חלק מהזמן ולנצל תשתיות משותפות באופן מיטבי.
עם החסרונות נמנים עלות תחזוקה גבוהה לשמירת תקינות ונקיון של שטחים בנויים בהיקף גדול מאד, בפרט מערכות איוורור, חימום ומיזוג אוויר, תאורה ומתקני פינוי פסולת; אתגרי שינוע יעיל מן המקום ואליו בתחבורה ציברית ופרטית (שטחי חנייה) ואתגרים בתחום השילוט וההכוונה על מנת שהמקום לא יהפוך למבוך עבור מבקריו.
מבחינת קיימות הקופלקס הופך את העיר ל"קומפקטית" יותר וחוסך זיהום אויר תעבורתי בהתניידות מאתר לאתר, מאידך, יש לשמור על כך שטביעת הרגל האנרגטית של קומפלקס בודד לא תעלה על טביעת הרגל האנרגטית המצרפית של כל יחידה תפקודית בנפרד, דבר הניתן לביצוע תוך תכנון וניטור.
דוגמאות
דוגמאות נפוצות לבניית קומפלקסים הן קמפוסים של אוניברסיטאות (כגון קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים), מנזרים, בתי חולים, מוזיאונים, קריות שלטון (למשל קומפלקס הקפיטול של ארצות הברית), מרכזי קונגרסים ותערוכות, מקבצי מתקני ספורט ואימונים (כגון קומפלקס הספורט אולימפיסקי במוסקבה), קומפלקסי מגורים (כגון הביטאט 67' במונטריאול), מכלולים רב-תפקודיים מעורבי שימושים (למשל מגורים, תיירות ומסחר כגון אבראג' אל-בית במכה או מגורים ותרבות כגון הברביקן בלונדון), מרכזי תחבורה ציבורית ובהם שילובים של תחנות מרכזיות של רכבת, אוטובוס ואמצעי תחבורה אחרים, ועוד.
קישורים חיצוניים
- הדר בן אברהם, רותם שייקר, "עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא", תגית כלימור (עורכת), קיימות בראיה כוללת, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, 2014 עמ' 54–75
הערות שוליים
- ^ גל רינגל, "אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים", תגית כלימור (עורכת), קיימות בראיה כוללת, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, 2014 עמ' 322 סעיף 4.3
