קוויט
| מדינה |
 הפיליפינים |
|---|---|
| מחוז | קלברזון |
| נפה (פרובינציה) | קביטה |
| חבל ארץ | האי לוזון |
| ראש העיר | ריינלדו ב. אגינלדו |
| תאריך ייסוד | 1587 - כמוניקיפיום |
| שטח | 22.86 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 78,209[1] (2010) |
| ‑ צפיפות | 3,400 נפש לקמ"ר (2010) |
| אזור זמן | UTC +8 |
|
(למפת הפיליפינים רגילה)  | |
קוויט (בטגלוג: Kawit, בפיליפינית: Bayan ng Kawit, באנגלית: Municipality of Kawit; נודעה בעבר בשם הספרדי קוויטה אל וייחו, בספרדית: Cavite El Viejo) היא עיר בנפת (פרובינציה) קביטה שבמחוז קלברזון בפיליפינים. במפקד משנת 2010 מנתה אוכלוסיית קוויט 78,209 תושבים.[1] שטח העיר הוא 22.86 קמ"ר.[2] קוויט היא מקום לידתו של אמיליו אגינלדו, הנשיא הראשון של רפובליקת הפיליפינים. בעיר נמצא אתר הזיכרון לזכרו של אגינלדו. ב-12 ביוני 1898 הכריז אגינלדו בקוויט על עצמאות הפיליפינים מספרד.
מקור השם
משמעות השם בשפת הטגלוג היא "וו" או "אנקול", והיא רומזת על צורת הוו של חוף המפרץ מנילה בין מנילה לסאנגלי פוינט, בקוויט סיטי. האגדה נותנת הסבר אחר למקור השם "קוויט". יום אחד מבקר ספרדי שאל נפח מקומי איך נקרא המקום. באותו רגע היה הנפח עסוק בלהלום בחתיכת מתכת חמה על גבי הסדן, מתכת שהייתה בצורת אנקול. הוא לא הבין טוב את השאלה, היסס לענות, אך כשהשני לחץ, חשב שנשאל מה מתכוון לייצר, אז הוא ענה "אנקול". הספרדים יצאו בעודם ממלמלים לעצמם את המילה "קוויט" כדי לזכור. במהלך הזמן היא הפכה ל"קוויטה", קודם עם v (Cavite), ומאוחר יותר עם w (Cawite).
גאוגרפיה
קוויט שוכנת בצפון נפת קביט במערב האי לוזון. היא גובלת בצפון עם קביטה סיטי ומפרץ בקור' במזרח עם העיר בקור, בדרום-מזרח עם העיר אימוס, עם חנרל טריאס בדרום ועם נובלטה במערב. קוויט נמצאת 25 קילומטר דרומית-מערבית ממנילה ו-4 קילומטר דרומית מקביטה סיטי, הנמצאת מעבר למפרץ בקור.
היסטוריה
בימי הביניים הגיעו לקוויט סירות מסין שהביאו סחורות למכירה או להחלפה. עד לבואם של הספרדים קוויט היה היישוב המשגשג ביותר באזור.
קוויט הוקמה כמוניקיפיום על ידי הספרדים בשנת 1587. היא הייתה המקום הראשון שבו עגנו הכובשים הספרדים באזור. הספרדים הפיצו בעיר את הנצרות ומשם היא התפשטה לכל קצות המחוז. זמן רב קראו הספרדים למקום "קוויטה אל וייחו", כלומר "קוויטה הישנה", כדי להבחין אותה מ"קוויטה לה פונטה" או "קוויטה אל פוארטו", עיר הנמל המסחרית ובסיס הצי (בימינו קוויטה סיטי), שהקימו על החוף צפונית משם. עם הזמן הפכה "קוויטה לה וייחה" למעין רובע חלונות אדומים אותו פקדו מלחים רבים. השם הרע של היישוב נעלם עם הגעת הישועים שהשליטו בה את מנהיגותם הרוחנית, כשבראשם עמד הארכיבישוף של מנילה, מיגל גרסיה סראנו (1629-1618). מרים המגדלית הקדושה הוכרזה לפטרונית העיירה.
קוויטה אל וייחו הפכה לעיר גדולה, שכללה את שטחיהן של מספר ערים נפרדות בימינו. בשלב מסוים קוויטה לה פונטה (כיום קוויטה סיטי) הופרדה מקוויטה אל וייחו והפכה לעיר נפרדת. באוקטובר 1795 תושבי השכונה שנקראה אימוס ביקשו מהשלטונות להיפרד מקוויט ולהפוך גם כן לעיר נפרדת, וכיום אימוס היא בירת נפת קביטה. בקרבת הנמל מצאו הספרדים אתר יותר גבוה, עם מקורות מים, אקלים נוח וצמחייה עשירה, לו קראו "טיירה אלטה" (אדמה גבוהה). המקום הפך במרוצת השנים אתר נופש ולציד. הוא נקרא בימינו נובלטה ומהווה החל משנת 1908 עיר נפרדת מקוויט.
בימי המהפכה הפיליפינית בשנת 1896 והמלחמה בין פיליפינים לארצות הברית, מורדים פיליפינים בהנהגת קפטן העיר, אמיליו אגינלדו, לקח בשבי יחידה ספרדית שנדרשה לעצור אותו בחשד שהוא חבר מחתרת ה"קטיפונרוס". אחרי עוד מספר ניצחונות על הספרדים, ב-12 ביוני 1898 ממרפסת ביתו בימינו "אתר הזיכרון על שם אגינלדו", הכריז אמיליו אגינלדו את רפובליקת הפיליפינים. בנוסף לגנרל אגינלדו נולדו בקוויט עוד חמשה גנרלים של המהפכה הפיליפינים, קנדידו טריה טירונה, קריספולו אגינלדו (אח גדול של אמיליו), דניאל טריה טריונה, בלדומרו אגינלדו (בן דוד של אמיליו) ותומאס מסקרדו.
כלכלה
4/5 משטח העיר מוקדש לחקלאות, בעיקר אורז ומנגו, וכמו כן בנגוס וסוגפו. בנוסף עוסקים בה בגידול דגים, כולל בנגוס, פירות ים- בעיקר הסרטנאים מסוג סוגפו, ובייצור מלח. בשנים האחרונות התחיל להתפתח גם ענף הטקסטיל ועיבוד העורות.
יחידות מנהליות - באראנגאי
קוויט מחולקת ל 23 יחידות מנהליות - באראנגאי:
|
|
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
