קהילת יהודי קז'מארוק
קהילת היהודים בקז'מארוק (אנ') התקיימה משנות השישים למאה ה -19 ועד השואה, לאחרי קונגרס יהודי הונגריה (1869) הקהילה הצטרפה לזרם האורתודוקסי.
היסטוריית היהודים בקז'אמרוק
תושבי קז'מארוק התנגדו להתיישבות יהודים בעיר ורק בשנות ה-60 של המאה ה-19 התיישבו יהודים בקז'מארוק. רובם באו מכפרי הסביבה, ואליהם הצטרפו אחרי מלחמת העולם הראשונה פליטים מפולין, במיוחד מגליציה. תחילה השתייכו לקהילת הוּנְצוֹבְצֶה (ידועה גם בשמה הגרמני - אונסדורף), עד שנעשתה קז'מארוק קהילה עצמאית, ואחרי קונגרס יהודי הונגריה (1868-1869) הצטרפה לזרם האורתודוקסי. יהודי קז'מארוק היו שומרי מסורת שנטו להשכלה, שפתם הייתה גרמנית ודיברו הונגרית וסלובקית.
עם גידול הקהילה הזמינו חבריה בשנת 1874 את הרב אברהם גרינבורג לכהן כרב במקום. אחרי פטירתו ב-1918 מונה לתפקיד בנו, הרב שמחה נתן גרינבורג. בשנת 1874 נחנך בית כנסת בעיירה, בית הכנסת הכיל 500 מקומות ונבנה בסגנון מורי.
בשנת 1921 נמנו בקהילת קז'מארוק 1,650 יהודים. מספר זה כלל את יהודי היישובים הסמוכים ספישסקה בלה (Spisska Bela) ו-פודולינץ (Podolinec). באותה התקופה היה אריה דזידר (Desider) ראש הקהילה.
מצבם הכלכלי של רוב יהודי קז'מארוק היה איתן. כ- 80 אחוזים מהעסקים בעיר היו בידיהם: ביניהם חנויות, בתי קפה, בתי מרזח ומסעדות כשרות, בתי מלאכה לאופנה, לחייטות עילית ולהנעלה, מפעלים לעיבוד עץ, מנסרות ותחנת דלק. בין יהודי העיר היו כמה סוחרים גדולים, יצרנים ויצואני גבינות, חקלאים, בעלי מקצועות חופשיים וגם אמנים. רוב הרופאים בעיר היו יהודים.
.jpg)
בשואה
בזמן מלחמת העולם השנייה
בעקבות הסכם מינכן בשנת 1938 וכיבוש פראג במרץ 1939, הכריזה סלובקיה על עצמאות, אך למעשה הייתה גרורה של גרמניה הנאצית. ובעקבות כך החלו התנכלויות ליהודים, ויהודי סלובקיה חיפשו דרכים להמלט מהמדינה. ב-5 בנובמבר גירשו אנשי "משמר הלינקה" מק'זמארוק כ- 30 משפחות יהודיות חסרות אזרחות לגבול הונגריה. ההונגרים סירבו לקבל את המגורשים והם נותרו למשך כשבועיים על הגבול. לבסוף התירו הסלובקים את חזרתם. בדצמבר 1939 30 מבני הקהילה עלו לארץ ישראל על אניית המעפילים "קונפינו" ובמאי 1940 עלתה עוד קבוצה של 30 אנשים על סיפון האנייה "פנצ'ו".
בסוף שנת 1940 נרשמו בעיירה 1,181 יהודים. בקז'מארוק נלקחו גברים יהודים לעבודות כפייה וההתנכלויות ליהודים גברו. בסוף שנת 1940 נרשמו בעיר 1,181 יהודים. בקיץ 1941 הרסה כנופיית גרמנים את פנים בית הכנסת, הקהילה שיפצה אותו. עד סוף 1941 הועברו כל עסקי היהודים לידי "אריזאטורים" (בני הגזע הארי) סלובקים. כמה משפחות יהודיות נמלטו מקז'מארוק להונגריה.
ב-29 במארס 1942, ערב שבת הגדול, נחטפו צעירות יהודיות מבתיהן ונכלאו במחנה פופרד (Poprad), אחרי חג הפסח שולחו משם ברכבות וכעבור כחודש ימים הגיעו לאושוויץ. ב-1 באפריל 1942 נלקחו גברים יהודים בני 16-45 למבצר טוקולי (Tokaj) ולמחרת שולחו אף הם דרך ז'ילינה (Zilina) למחנות ריכוז בפולין. ניסיונות הבריחה להונגריה גברו. אלה שנתפסו הובאו למחנה נובקי (Novaky) ומשם גורשו לפולין. רוב היהודים שנותרו (כ- 800 נפשות) מקז'מארוק והסביבה גורשו לאזור לובלין בין ט' ל- כ' סיוון תש"ב, 25 במאי - 5 ביוני, ומקצתם ביום הכיפורים - 21 בספטמבר וב-2 באוקטובר 1942. לפני הגירוש, הילדים, הזקנים והחלשים נורו במקום, והכשירים לעבודה הועברו למחנות עבודה. בעיר נותרו רק היהודים שעבודתם הייתה חיונית לשלטונות ואלה שהצליחו להסתתר.
בקיץ 1944 פרץ מרד נגד המשטר הפשיסטי בסלובקיה. יהודים בני קז'מארוק שעדיין היו באזור הצטרפו למורדים. המרד דוכא בידי הצבא הגרמני והחל מצוד אחר המורדים, בעיקר אחר היהודים. אלה שנתפסו באזור המרד נורו למוות במקום. בספטמבר 1944 נתפסו כ-40 מיהודי קז'מארוק, וביניהם הרב שמחה נתן גרינבורג ומשפחתו ונורו ליד גבול פולין. 48 יהודים מקז'מארוק והסביבה לחמו בגרמנים ביחידות הצבא הצ'כי ובשורות הפרטיזנים. הרופא היהודי, ד"ר אדוארד לאופר (Laufer) מהעיר ניטרה (Nitra), הציל יהודים ופרטיזנים במסווה של סלובקי נוצרי.
לאחר מלחמת העולם השנייה
לאחר מלחמת העולם השנייה חזר לעיירה בנו של ר' שמחה נתן ר' מאיר גרינבורג, ועמד שם בראשות הקהילה הקטנה שהתלקטה שם, הוא כיהן כרב האזור, שכלל את הערים קז'מארוק וליפטובסקי-סוואטי-מיקולאש (Liptovsky-Mikulas). נפתחה מסעדה כשרה ושוחט מקושיצה (Kosice) בא אחת לשבוע. ר' דוד רייזנר (Reisner) שימש מוהל לכל יהודי האזור.
ב- 1948 ישבו בקז'מארוק 384 יהודים, ביניהם 58 ילדים. מוריץ גולדמן (Goldmann) כיהן כראש הקהילה. ב-1949 עלו רוב היהודים לישראל; לאחר שבני הקהילה החלו עוזבים את העיר, עזב גם ר' מאיר את העיר בשנת 1949 והיגר לארצות הברית שם שימש כרב קהילת ישראל הצעיר בשכונת ברונקס, לאחמ"כ בית הכנסת שימש כמחסן ובשנת 1961 נהרס. בשנות החמישים היו בקהילה עשרה ילדים, שקיבלו חינוך יהודי. בשנות השבעים עדיין חיו כמה יהודים במקום ובית העלמין טופל בידי נוצרי. ב-1989 נמצא בית העלמין מוקף חומה, שערו נעול ומצב הקברים תקין.
| שנה | אוכלוסייה יהודית |
|---|---|
| 1921 | 1,650 |
| 1930 | 1,166 |
| סוף 1940 | 1,185 |
| 1948 | 384 (58 ילדים) |
| שנות ה-50 | היו 10 ילדים בקהילה שקיבלו חינוך יהודי |
| שנות ה-70 | נותרו מספר יהודים; בית העלמין טופל בידי נוצרי |
| 1 באוקטובר 2002 | היהודי האחרון בקז'מארוק, ליאו קובאץ', הלך לעולמו ונקבר בקברו של סבו, ליאו (אריה לייב) הרץ |
לקריאה נוספת
- גבריהו-גוטסמן, שמואל דב, תולדות יהודי קז'מארוק והסביבה, ירושלים, 1992
קישורים חיצוניים
- בנימין לנדאו, תולדות רבי אברהם גרינבורג, באתר היברובוקס
- קהילת יהודי קז'מארוק בבית התפוצות
- אתר על יהדות קז'מארוק
- [1]
- מסמך שנכתב בייסוד קהילת קז'מארוק ב-1858 - שוחזר מכתב היד המקורי