קדשי עובדי כוכבים

קדשי עובדי כוכבים
(מקורות עיקריים)

מקרא	ספר שמות, פרק כ"ח, פסוק ל"ח
משנה	משנה, מסכת זבחים, פרק ד', משנה ה'
תלמוד בבלי	מסכת זבחים, דף מ"ה ו-דף קט"ז עמוד ב' ; מסכת מכות, דף י"ז עמוד ב'

קדשי עובדי כוכבים הם קרבנות נדבה שנודבו על ידי גוים, ומוקרבים בבית המקדש.

במשנה ובברייתא

קדשי עובדי כוכבים אין חייבין עליהן משום פיגול נותר וטמא, והשוחטן בחוץ פטור, דברי רבי שמעון, רבי יוסי מחייב

— משנה, מסכת זבחים, פרק ד', משנה ה'

.

בגמרא מובאת ברייתא בה מופיעים פרטים נוספים לגבי דיני מעילה וקרבן נסכים ותמורה: ”קדשי עובדי כוכבים לא נהנין ולא מועלין, ואין חייבין עליהן משום פיגול נותר וטמא, ואין עושין תמורה ואין מביאין נסכים, אבל קרבנן טעון נסכים דברי רבי שמעון, אמר רבי יוסי רואה אני בכולן להחמיר שנאמר בהן לה'. במה דברים אמורים: בקדשי מזבח, אבל בקדשי בדק הבית מועלין בהן”.

מלבד ההלכות הנוספות שהתחדשו בברייתא, הניסוח הינו שונה ולדעתם של חלק מהראשונים הוא משקף את דעתו של רבי יוסי המחמיר מספק ולא מוודאי.

בגמרא מובאת ברייתא נוספת, הקובעת כי דיני טומאה הותרה בציבור וכן ריצוי הציץ על טומאת יחיד אינה חלה כלל על קרבן שהובא על ידי גוי והוקרב בטומאה. לפי רב אשי לומדים כלל זה מהפסוק ”וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד לְרָצוֹן לָהֶם”, ”ועובדי כוכבים לאו בני הרצאה נינהו” כלומר שבני ישראל שייכים לרצון אבל לא עובדי כוכבים.

הלכות נוספות

החזון איש והאחיעזר כתבו שכשם שאין איסור הנאה של מעילה מן התורה בקדשי עכו"ם, כך גם לא קיימים בהם האיסורים של אכילת בשר עולה.

דיני האיסור על שחוטי חוץ בקרבן גוי, הוא רק אם הקדישן להקריב בפנים על המזבח אבל אם הקדיש קרבן כדי להקריבו על במה מותר לו להקריבו בחוץ, ולמרות שאסור לסייע לו. מותר גם לישראל להדריך אותם כיצד לעשות זאת, ובלבד שלא יהיה שותף בעשייה ממש. בתלמוד מסופר על המלך הפרסי שבור ששלח קרבן לאמורא המפורסם רבא וביקש ממנו להקריב אותה, ורבא מסר באמצעות תלמידו הוראות מפורטות כיצד לעשות זאת באמצעות שני נערים גוים, ששוים במראה ובקומה (לכבוד הקרבן).

בהגדרת הכלל כותב רבי משולם דוד סולובייצ'יק, כי קיימים שני דינים בקרבנות גוים. האחד כשבא להקריב כדין קרבן ישראל שאז חלים על כך כל דיני הקרבן ועל כך נסובים דברי המשנה והברייתא האוסרים להקריבם בחוץ, והשני מדין קרבנות בני נח שעל כך קובעת הברייתא ”עד שלא הוקם המשכן, הבמות מותרות, ועבודה בבכורות, והכל כשירין להקריב בהמה חיה ועוף זכרים ונקבות תמימין ובעלי מומין, טהורין אבל לא טמאין, והכל קרבו עולות... ונכרים בזמן הזה רשאין לעשות כן”.

פרשנות

יש הרואים קשר בין דעתו של רבי שמעון לשיטתו ”רבי שמעון בן יוחי אומר: קבריהן של נכרים אין מטמאין, שנאמר (יחזקאל לד, לא) וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם - אתם קרויין אדם, ואין נכרים קרויין אדם”.

קישורים חיצוניים

• קדשי עכו"ם באתר פורטל הדף היומי
• "קדשי עובדי כוכבים לא נהנין לא מועלין באתר פורטל הדף היומי