קארל בונהופר

קארל לודוויג בונהופר (ההיגוי: יותר קרוב ל"בונהֶפר") (בגרמנית: Karl Ludwig Bonhöffer, ‏ 31 במרץ 1868 - 4 בדצמבר 1948) היה פסיכיאטר ונוירולוג גרמני. הוא כיהן כפרופסור ראש קתדרה לפסיכיאטריה ולנוירולוגיה באוניברסיטת ברלין וכמנהל הקליניקה למחלות נפשיות ולמחלות עצבים בבית החולים "שריטה" בברלין. שניים מבניו, דיטריך בונהופר וקלאוס בונהופר, ושני חתניו, הנס פון דוהנאני ורידיגר שלייכר הוצאו להורג בגלל התנגדותם למשטר הנאצי בגרמניה.

ביוגרפיה

ילדות וצעירות

על פי מסמכים של הוועדה ללימודים ההיסטוריים של באדן-וירטמברג, בשנת 1513 החלה משפחת בונהופר להתיישב בחבל וירטמרג לאחר שהיגרו מניימכן, הולנד.^{[דרוש מקור]} הם הגיעו למעמד בכיר כיועצים, רופאים ושופטים, והיו מיוחסים בקשרי משפחה לאמו של יוהאן וולפגנג פון גתה, גאורג וילהלם פרידריך הגל, כריסטיאן פרידריך דניאל שובארט, לודוויג אוהלנד ולדוד פרידריך שטראוס.^{[דרוש מקור]}

קארל בונהופר נולד בשנת 1868 בנרסהיים בממלכת וירטמברג שבגרמניה (הקונפדרציה הגרמנית), לפרידריך פון בונהופר (1907-1828), שופט בעיר אולם וליולי לבית טאפל (1936-1842). אחיו, גוסטב-אוטו בונהופר, היה לכימאי בחברת באייר-לברקוזן. בשנים 1874–1878 למד בבתי ספר יסודיים בהיילברון ובראוונסבורג, ובשנים 1878–1886 בגימנסיה בטיבינגן, בה סיים את מבחני הבגרות. בשנים 1886–1887 שירת בצבא בשטוטגרט. בשנת 1898 התחתן עם פאולה פון האזה, מורה ונכדתו של התאולוג קארל פון האזה. במרוצת השנים נולדו לזוג שמונה ילדים.^{[דרוש מקור]}

בין השנים 1887–1892 למד בונהופר רפואה באוניברסיטת טיבינגן, בברלין ובמינכן. אחר כך לימד את המקצוע באוניברסיטת ברסלאו.

פעילותו בימי השלטון הנאצי

אחר שנת 1939, שבה הופעלה בגרמניה הנאצית האקציה T4 לחיסול בני אדם מוגבלים, השתתף בונהופר בתנועת ההתנגדות למדיניות הנאצית. הוא זייף תעודות של מטופלים נכים ועשה מאמצים להציל אותם.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. הסיבה היא: הפרקים הבאים.

מותו

קארל בונהופר נפטר בברלין בגיל 80 בשנת 1948.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קארל בונהופר בוויקישיתוף

• קארל בונהופר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34148156קארל בונהופר