צרעה
 צרעות
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי רגליים |
| מחלקה: | חרקים |
| תת־מחלקה: | בעלי גלגול מלא |
| סדרה: | דבוראים |
| קבוצה: | צרעות |
הצרעות הן חרקים מסדרת הדבוראים המהווים קבוצה פאראפילטית. כל הדבוראים שאינם דבורים או נמלים מכונים צרעות. הצרעות המוכרות ביותר משתייכות לתת-המשפחות Vespinae ו-Polistinae. צרעות אלה הן חרקים חברתיים, ולנקבות יש עוקץ המכיל ארס. מינים מוכרים בישראל הם הצרעה הגרמנית, הצרעה המזרחית ("דבור") וצרעת הפלך (פלכית).
הצרעות היא קבוצה גדולה ומגוונת שהתמיינה למספר התאמות אבולוציוניות שונות, כפי שניכר במגוון דרכי ההזנה של המינים השונים:
- ציד של חרקים ופרוקי רגליים אחרים
- הטלת הביצים בתוך גופם של חרקים אחרים (פרזיטואידיות)
- הטלת הביצים בתוך רקמות צמחיות, ולעיתים יצירת עפצים
- איסוף אבקה ו/או צוף מפרחים
שתי הקבוצות הראשונות כוללות מינים רבים בעלי תועלת לאדם בתור אויבים טבעיים של מזיקים (חלקם משמשים בהדברה ביולוגית[1][2][3]), ואילו הקבוצה השלישית כוללת מינים רבים שהם עצמם מזיקים קשים לגידולים חקלאיים. במינים רבים דרכי ההזנה משתנות בין שלבי החיים השונים. למשל, הזחלים ניזונים מטרף, ואילו הבוגרים ניזונים מצוף פרחים.
טווח הטקסונים אליהם מתייחס השם העממי "צרעה" משתנה מעט בין שפות שונות. באנגלית, המילה wasp מתייחסת אך ורק לדבוראים מקבוצת הדבוראים השנציים (Apocrita) שאינם דבורים או נמלים, ולא לקבוצת הדבוראים האל-שנציים (Symphyta). בעברית, לעומת זאת, הדבוראים האל-שנציים מכונים אף הם צרעות.
-
אנטומיה טיפוסית של פועלת מתת-המשפחה Vespinae
-
קן של פלכית שכיחה. בארץ ישראל רוב הקינים של הצרעות הם בקרקע, אך אפשר למצוא גם קינים גלויים כמו במין זה.
-
תקריב
הצרעה במקרא
למעט כשמו של ישוב קדום באזור השפלה, המילה "צרעה" מוזכרת בתנ"ך בשלושה מקומות:
- "וְשָׁלַחְתִּי אֶת-הַצִּרְעָה, לְפָנֶיךָ; וְגֵרְשָׁה, אֶת-הַחִוִּי אֶת-הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי מִלְּפָנֶיךָ". (ספר שמות, כ"ג, כ"ח)
- "וְגַם, אֶת-הַצִּרְעָה, יְשַׁלַּח ה' אֱלֹקֶיךָ, בָּם: עַד-אֲבֹד, הַנִּשְׁאָרִים וְהַנִּסְתָּרִים מִפָּנֶיךָ." (ספר דברים, ז', כ"א)
- וָאֶשְׁלַח לִפְנֵיכֶם, אֶת-הַצִּרְעָה, וַתְּגָרֶשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם, שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי: לֹא בְחַרְבְּךָ, וְלֹא בְקַשְׁתֶּךָ".(ספר יהושע, כ"ד, י"ב)
הפירוש המקובל יכול להתייחס לצרעה כאל הדַּבּוּר המזרחי, הגדול שבצרעות ארץ ישראל. שכן, עקיצתה קשה מאד ואף עלולה להביא למוות. אם אכן הצרעות מופיעות בצורה מרוכזת, כפי שעלול לקרות בסוף הקיץ באזורים לא מיושבים, הרי כל מי שנקלע לסביבתם מצוי בסכנה.
לפרשני מקרא יש גישה משלהם לגבי הצרעה: רש"י - מין שרץ העוף", רב סעדיה גאון - "מחלה, חולי בגוף", אברהם אבן עזרא - "מכה בגוף מגזרת צרעת שתחלש כוח הגוף", ולדעת רמב"ן הצרעה "הוא מין ידוע כגון הדבורה".
המפרשים מציגים גם את השיטה בה הצרעה תסייע לשבטי ישראל בבואם לרשת את ארץ כנען. רש"י והרמב"ן מסבירים :
- רש"י כותב: הייתה מכה אותם בעיניהם ומטילה בהם ארס והם מתים.
- רמב"ן כותב כי "הצרעה הזאת עברה עם יהושע את הירדן". דהיינו, לצרעה היה תפקיד של שליח, שנאמר "ושלחתי את הצרעה לפניך" – שהצרעה תשמש יחד עם האימה מעין שליח לבשר לעמים שבני ישראל יבואו אחריהם.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אלעד חיל, דייגו סרקוביץ' ויובל גוטליב, הדברה משולבת של זבובים במשקי בעלי–חיים, כתב העת 'אקולוגיה וסביבה' 1, פברואר 2013, עמ' 29-30
- ^ עמירם כהן, חדשנות בהדברה ביולוגית: יצוא צרעות משמידות מזיקים ב"מומיות", "דה מרקר", פברואר 2012
- ^ סרטון ביוטיוב על הדברה ביולוגית באמצעות צרעות
23110147צרעה