צנצנת
צִנְצֶנֶת היא מיכל קשיח, העשוי לרוב מזכוכית וצורתו לרוב היא עגולה ומאורכת, עם פתח עליון. מקור המילה מקראי ומתואר ככלי לאחסון מזון.[1]
המילונאי ראובן אלקלעי טבע את החידוש צִנְצֵן בהוראת "הכניס בצנצנת".[2]
גוף הצנצנת
צנצנות עשויות בדרך כלל מזכוכית, קרמיקה, או פלסטיק. בצנצנות משתמשים לאחסון מזון, לקוסמטיקה, תרופות וכימיקלים, בין היתר בגלל קשיחותן ואטימותן.
צנצנת העשויה זכוכית היא לעיתים קרובות פריט חיוני למטבח. בצנצנת ניתן להשתמש לשימור או לאחסון פריטים מגוונים כמו ריבה, מזון משומר, דבש, תבלינים ועוד.
עיצוב הצנצנת הוא על פי רוב פשוט וחלק ועל גביו תווית ניילון או מדבקה לתיאור תכולתו. עם זאת צנצנות המשמשות לשימוש חוזר, כגון עבור איחסון קפה ותה, מעוצבות בצורה אלגנטית יותר ואף משמשות כפריט דקורטיבי למטבח. יש המעצבים צנצנות רגילות כדי להפוך אותן לצנצנות לשימוש ממושך[3].
מכסה הצנצנת
מכסה הצנצנת הוא על פי רוב מכסה הברגה, אך ניתן להשתמש גם בפקק שעם, גומי ועוד.
יש המכסים צנצנות בעזרת בד וגומייה שמהדקת אותו על גבי גוף הצנצנת. כפי שעולה מן הניסוי של רדי, בשיטה זו עלולים להיווצר מזיקים בתוך הצנצנת שכן היא איננה אטומה. יש המכסים את הצנצנת במכסה הברגה ועל גביו שמים כיסוי עם גומייה לשיפור מראה הצנצנת.
צנצנות הנמכרות כיום הן על פי רוב בעלות פקק ואקום המעיד על אטימות הצנצנת. כאשר לא נשמע צליל בעת הפתיחה, סביר שחדר אוויר מבחוץ ותכולת הצנצנת אינה סטרילית.
השפעה על איכות הסביבה
שימוש בצנצנות יכול לסייע לשמירה על איכות הסביבה, משום שהן ניתנות לשימוש חוזר, וגם לאחר גמר השימוש, ניתן למחזרן. מחזור זכוכיות שאינן בקבוקים לא היה נפוץ בישראל עד העשור השני של המאה ה-21.[4] בדו"ח של המשרד להגנת הסביבה על יישום חוק האריזות בשנת 2012 צוין כי ניתנה הוראה להציב מיכלי אצירה סגולים לטובת מיחזור אריזות זכוכית.[5] במאי 2013 הכריזה עיריית הרצליה כי תציב פחים סגולים באזורי המיחזור לשם מיחזור זכוכית ובכלל זה צנצנות.[6] בערים ויישובים רבים הודיעו על הגעת הפחים הסגולים החל מהמחצית השנייה של שנת 2013.
מנגד, שימוש חד פעמי בצנצנות, בלי למחזרן, מזיק לאיכות הסביבה שכן זמן ההתכלות של זכוכית מוערך בכמיליון שנה. בנוסף, כאשר הצנצנת מושלכת במרחב הציבורי היא עשויה לגרום לנזקים כחבלה ברכוש או פציעה.
הצנצנת ביהדות
הצנצנת מופיעה במקרא ככלי בו הניחו מן למשמרת לדורות הבאים. מסיבה זו מספר ספרים תורניים נקראו "צנצנת המן"[7], או בשילוב שם המחבר, כגון צנצנת מנחם[8] וצנצנת אהרן[9].
בספרות ובתרבות
צנצנת הדבש משחקת תפקיד מרכזי בספרי וסרטי פו הדב. מספר ספרי ילדים עוסקים בצנצנות, למשל "צנצנת הדמעות של דביר" ו"בזכות צנצנת דבש". הספר "שבלול בצנצנת" נכנס לרשימת "מצעד הספרים בשביל העברית" של משרד החינוך.[10]
בסלנג הישראלי, הביטוי "אם... אז אני צנצנת" משמש לשם טענה כי הדבר בלתי אפשרי או מופרך מיסודו[11].
גלריה
-
מזון משומר בצנצנות -
צנצנת ריבה לשימוש חוזר -
צנצנות חמוצים -
צנצנות ריקות
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: צנצנת |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צנצנות |
- איך לפתוח צנצנת בקלות, סרטון באתר נענע10, 28 באוקטובר 2013
הערות שוליים
- ^ "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן: קַח צִנְצֶנֶת אַחַת, וְתֶן שָׁמָּה מְלֹא הָעֹמֶר מָן, וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי ה' לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם" (ספר שמות, פרק ט"ז, פסוק ל"ג)
- ^ ראובן אלקלעי, כרך 3, מלון עברי שלם, הוצאת גליל, 1994
- ^ עטופה בתחרה: משדרגים צנצנת ישנה, באתר xnet
- ^ עדות לכך ניתן לראות בדף מיחזור זכוכית באתר "פורטל השירותים והמידע הממשלתי" בו ניתנת המלצה למחזר בקבוקי זכוכית ואילו בנוגע לצנצנות ההמלצה היא לעשות שימוש חוזר
- ^ דוח יישום חוק האריזות לשנת 2012, פורסם ב-23 בדצמבר 2013
- ^ הרצליה ממשיכה בהפרדת האשפה: פחים סגולים למוצרי זכוכית יוצבו במרכזי מיחזור ברחבי העיר, באתר עיריית הרצליה, 8 במאי 2013
- ^ צנצנת המן, 1723, צנצנת המן, 1963, צנצנת המן, 1957, צנצנת המן, 1982, קונטרס צנצנת המן, 2000, באתר גוגל ספרים
- ^ צנצנת מנחם, באתר היברובוקס
- ^ צנצנת אהרן, באתר גוגל ספרים
- ^ מצעד הספרים בשביל העברית, באתר משרד החינוך
- ^ המונח הופיע ב"מילון הסלנג המקיף" מאת רוביק רוזנטל