צניחת חבל הטבור
| קישורים ומאגרי מידע | |
|---|---|
| eMedicine | article/262470 |
| DiseasesDB | 13522 |
| סיווגים | |
| ICD-10 | O69.0, P02.4 |
צניחת חבל הטבור (באנגלית: Umbilical cord prolapse) היא מצב רפואי במהלך הלידה, שבו חבל הטבור יורד לאזור הסגמנט הרחמי התחתון ולמעשה מופיע לפני ראש העובר במהלך הלידה. צניחת חבל הטבור חושפת את חבל הטבור ללחץ הנוצר מהאזורים הסמוכים לו, בהם ראש התינוק, האגן ומערכת הרבייה.
הסכנה שבצניחת חבל הטבור היא הפרעה בזרימת הדם וכתוצאה מכך בחמצן, לעובר, ועלולה להוביל להיפוקסיה עוברית, נזק מוחי ואף מוות.
שכיחות מצב זה במצג ראש היא 0.5%, כאשר השכיחות עולה יותר בחלק ממצגי העכוז ובמנח צידי של העובר (20%). שכיחות גבוהה יותר יכולה להיות כאשר חבל הטבור נמצא באותו קו רוחבי עם הראש (occult cord compression).
במרבית המקרים, הלחץ על חבל הטבור זמני ויכול להיות מטופל על ידי שינוי תנוחה של האם. עם זאת, נמצא כי צניחת חבל הטבור מקושרת בסיכויים גבוהים לתחלואה ותמותת עוברים- עד 20% תמותת עוברים בתקופה הפרי-נטאלית כתוצאה מכך. מצבים בהם העובר אינו בשל מהווים גורם סיכון לצניחת חבל הטבור ומהווים חלק נכבד מאחוזי תמותה אלו.
קיימים מקרים בהם העובר נולד כשחבל הטבור מלופף סביב צווארו. בניגוד למה שנהוג לחשוב, ליפוף חבל הטבור סביב הצוואר לא גורם לחנק, שכן העובר אינו נושם ברחם. עיקר הנזק במצב כזה יכול לנבוע מכך שקיים לחץ על חבל הטבור שאינו מאפשר זרימת דם טובה לעובר במהלך הלידה, כאשר באופן כללי מקרים של פגיעה בעובר עקב ליפוף חבל הטבור סביב הצוואר הם נדירים.
הסיבות
- עובר שאינו בשל (מתחת לשבוע 34 להריון)
- מצגים חריגים של העובר (מצג עכוז, מצג מצח, מצב משולב, מצג פנים, מנח צידי)
- מצבים בהם העובר נמצא במצג occiput posterior.
- גידולים באגן
- מיקום בעייתי של השליה
- דיספרופורציה בין האגן לראש העובר
מצבים נוספים האפשריים עם צניחת חבל הטבור יכולים להיות ריבוי מי שפיר, תאומים או ירידת מים מוקדמת. גם התערבות מיילדותית של המיילדת או הרופא המיילד עלולה להביא לצניחת חבל הטבור - בין התערבויות אלו ניתן למנות פקיעה יזומה של מי השפיר, ניטור העובר על ידי אלקטרודה פנימית, מדד לחץ פנימי תוך רחמי וביצוע היפוך חיצוני לעובר (לרוב נעשה במצג עכוז).
קלסיפיקציה וממצאים קליניים
קיימים שלושה סוגים עיקריים של צניחת חבל טבור כפי שיתוארו להלן, כשהטיפול בכל אחד מהם שונה.
- צניחה גלויה (overt cord prolapse): זהו מצב בו חבל הטבור מקדים את ראש העובר ולעיתים בחלקו יוצא לתעלת הלידה טרם יציאת העובר. אבחון מצב כזה נעשה על ידי מישוש חבל הטבור בתעלת הלידה במקום ראשו של העובר. במקרה כזה יש להעריך מייד את מצב העובר ולוודא חיות, ועל היולדת לקרב את ברכיה לחזה בעוד שעל המיילדת ללחוץ על ראש העובר כלפי מעלה כדי למנוע לחץ על חבל הטבור, עד למועד בו ניתוח קיסרי יכול להתחיל. בנוסף יש למלא את שלפוחית השתן בכ-400-700 מ"ל סליין (מים פיזיולוגיים) על מנת לגרום להעלאה נוספת של ראש העובר. יש לתת חמצן לאם עד שהמרדים יבצע אנסתזיה. יש לבצע חתך אמצעי מהיר בבטן במהלך ניתוח קיסרי.
- צניחה שאינה גלויה (occult cord prolapse)- זהו מקרה בו לא ניתן למשש כלל את חבל הטבור, הנמצא בסמוך לעובר. יש לחשוד במצב כזה כאשר במוניטור עוברי קיימים שינויים כגון האטות משתנות, ברדיקרדיה, או שתיהן. הטיפול במצב כזה הוא שינוי תנוחת היולדת (על הצד או במנח טרנדלנבורג), כאשר במידה ודופק העובר חוזר לנורמה, ניתן להמשיך בלידה. במידה וממשיכות להיות קיימות האטות משתנות בינוניות או חמורות או ברדיקרדיה, יש לערוך ניתוח קיסרי דחוף.
- funic presentation - זהו מצב בו ניתן למשש לולאות של חבל טבור דרך הממברנות. במצב כזה, כאשר העובר בשל, יש לנתח באופן קיסרי. עם זאת, לא קיים קונצנזוס באשר לאופן היילוד במידה והעובר אינו בשל (premature). הטיפול השמרני ביותר הוא אשפוז המטופלת למנוחה בתנוחת טרנדלנבורג בניסיון לגרום לרה-פוזיציה של חבל הטבור.
לידה רגילה
ניתן לערוך לידה רגילה במקרים בהם צוואר הרחם בפתיחה מלאה, כשאין דיספרופרוציה בין ראש התינוק לאגן, וכאשר רופא מנוסה קובע שהלידה אפשרית. עם זאת, ניתוח קיסרי יהיה הטיפול המועדף במרבית המקרים.
סיבוכים
סיבוכים לאם כוללים סיבוכים שמקורם בניתוח קיסרי. הסיבוכים לעובר, עם זאת, כוללים תמותה ותחלואה גבוהים מן הממוצע, כתלות במשך הזמן בו נוצר לחץ על חבל הטבור. במידה והלחץ ארך עד 5 דקות, הפרוגנוזה מצוינת, במידה והלחץ על חבל הטבור אירע מעבר ל-5 דקות, הפרוגנוזה טובה פחות ועלולה להסתיים אף במוות.
קישורים חיצוניים
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
32053065צניחת חבל הטבור