ציקלופדיית צ'יימברס

ציקלופדיית צ'יימברס

עמוד השער למהדורת 1728, כרך ראשון

ציקלופדיית צ'יימברס (באנגלית: Cyclopedia, or, An Universal Dictionary of Arts and Sciences; תרגום מילולי: ציקלופדיה, או, מילון לאמנויות ומדעים) היא אנציקלופדיה בעלת שני כרכים, במקור, אשר הופצה על ידי אפרים צ'יימברס (Ephraim Chambers) בלונדון בשנת 1728 ונדפסה מחדש במספר מהדורות במאה ה-18. ה"ציקלופדיה" הייתה אחת מהאנציקלופדיות הכלליות החלוציות שהופקו באנגלית. הציקלופדיה היוותה השראה לאנציקלופדיה הגדולה של דידרו וד'אלמבר, ושתיהן נחשבות לאבן דרך בתולדות האנציקלופדיות המודרניות.

מהדורת 1728 לוותה בפסקה המגדירה את מטרת המחבר:

Cyclopaedia, or, An universal dictionary of arts and sciences: containing the definitions of the terms, and accounts of the things signify'd thereby, in the several arts, both liberal and mechanical, and the several sciences, human and divine: the figures, kinds, properties, productions, preparations, and uses, of things natural and artificial; the rise, progress, and state of things ecclesiastical, civil, military, and commercial: with the several systems, sects, opinions, &c; among philosophers, divines, mathematicians, physicians, antiquaries, criticks, &c: The whole intended as a course of antient and modern learning.

תרגום:

ציקלופדיה, או, מילון לאמנויות ומדעים: מכילה את הגדרות המונחים ומאפייני הדברים המוצגים כאן בנושאי האמנות, החופשית והמכנית, ומספר מדעים, אנושיים ועליונים: הצורות, סוגים, מאפיינים, תוצאים, ההכנות ושימושי הדברים הטבעיים והמלאכותיים; הקמת, המשכיות ומצבם של הדברים הדתיים, האזרחיים, הצבאיים והמסחריים: והקשרם למספר שיטות, מגזרים, דעות וכו': הנוגעים לפילוסופים, אנשי דת, מתמטיקאים, פיזיקאים, עוסקים בעתיקות, מבקרים וכו': מטרת המכלול להציב התוויית מסלול ללמידה מסורתית ומודרנית.

היסטוריית המהדורות

תחריט הפתיחה לציקלופדיה, מהדורה ראשונה, המכיל אזכורים לגדולי אמנות ומדע לאורך ההיסטוריה.

מהדורה שנייה ראתה אור ב-1738, ספר בעל שני כרכים ו-2,466 עמודים. מהדורה זו לוטשה ותוקנה באלפי מיקומים ומספר ערכים הוספו והורחבו. צ'יימברס נמנע מלעשות יותר, משום שבפרלמנט נדונה הצעת חוק המחייבת את המפיצים המעוניינים להדפיס הרחבות למהדורות, להדפיס את השיפורים בנפרד. ההצעה, לאחר שאושרה בבית התחתון, נדחתה בבית הלורדים, אך מחשש כי תעלה מחדש על סדר היום, המוכרים העריכו כי עדיף לשמור על פרופיל נמוך, אף כי יותר מ-20 גליונות הודפסו.

חמש מהדורות נוספות הופצו בלונדון, מ-1739 עד 1751 (או 1752). מהדורה נדפסה גם בדבלין ב-1742; מהדורה זו והמהדורות הלונדוניות היו בעלות שני כרכים. תרגום לאיטלקית הופיע בוונציה (1748-1749), בתשעה כרכים, והיה לאנציקלופדיה האיטלקית השלמה הראשונה. כשצ'יימברס היה בצרפת ב-1739, דחה הצעות מאד נדיבות להפצת מהדורה צרפתית המוקדשת ללואי ה-15 (המהדורות האנגליות, החל במהדורה הראשונה, הוקדשה לכבוד מלך אנגליה במאמרי פתיחה מכובדים).

עבודתו של צ'יימברס נעשתה באופן צודק, בכנות, בדקדקנות וביסודיות, ושימרה את הפופולריות שלה לזמן רב. על כל פנים, היו בה מספר פגמים וחוסרים, אשר צ'יימברס היה מודע אליהם; עד מותו, ב-15 במאי 1740, אסף וערך חומרים ל-7 כרכים נוספים. ג'ון לואיס סקוט הועסק על ידי סוחרי הספרים לאיתור ערכים המתאימים לדפוס, אבל הוא עזב טרם סיום תפקידו. המטלה ניתנה לדוקטור (לימים סר) ג'ון היל. ההרחבה הופצה בלונדון ב-1753, והייתה גם היא בעלת שני כרכים, 3,307 עמודים ו-12 אוגדים. משום שהיל היה בוטנאי, תחום הבוטניקה בציקלופדיה, שהיה עמוס בפגמים טכניים, שופר מאוד.

אברהם ריס (1743-1825), כומר בכנסייה היוניטארית, פרסם מהדורה מחודשת ומורחבת ב-1778–1788, עם ההרחבות והשיפורים המודרניים לאנגלית ברוח התקופה, שהופצה בלונדון כספר בעל שני כרכים, 5,010 עמודים ו-159 אוגדנים. ריס טען לפרסום 4,400 ערכים חדשים. בסוף המהדורה הוא פירט אינדקס לערכים, הסדורים על פי 100 נושאים, המונה כ-57,000 ערכים והנפרש על גבי 80 עמודים. הכותרות, בעלות 39 הפניות מוצלבות, סודרו באופן אלפביתי.

תכנים ראויים לציון

תכנים ראויים לציון במהדורה הראשונה כוללים שימוש בהפניה מוצלבת (cross-reference); ההקדשה למלך, ג'ורג' השני; תחריט הפתיחה, המכיל עשרות אזכורים לגדולי אמנות ומדע, ו"תוכנית העבודה" של המהדר, בהקדמה של הכרך הראשון.

צ'יימברס השתמש לראשונה בשיטת הפניות לקישור הערכים הפזורים. בהקדמתו, נותן סקירה עניינית לחלוקת הידע ל-47 נושאים ראשיים, לצד רשימות סדורות לערכים הקשורים לנושא, במטרה לשמש כתוכן עניינים וכרשימה, המנחה לסדר הקריאה המומלץ של הערכים.

לקריאה נוספת

• Bradshaw, Lael Ely. "Ephraim Chambers’ Cyclopedia." Notable Encyclopedias of the Seventeenth and Eighteenth Centuries: Nine Predecessors of the Encyclopédie. Ed. Frank Kafker. Oxford: The Voltaire Foundation, 1981. 123-137. (מסת"ב 0729402568).
• Collison, Robert. Encyclopædias: Their History Throughout the Ages. New York: Hafner, 1966.
• Shorr, Phillip. Science and Superstition in the Eighteenth Century: A Study of the Treatment of Science in Two Encyclopedias of 1725-1750. New York: Columbia, 1932.
• Walsh, S. Patraig. "Cyclopaedia." Anglo-American General Encyclopedias: A Historical Bibliography, 1703-1967. New York: R.R. Bowker, 1968. 38-39.
• Yeo, Richard. "The Best Book in the Universe": Ephraim Chambers’ Cyclopedia. In Encyclopædic Visions: Scientific Dictionaries and Enlightenment Culture. Cambridge: Cambridge UP, 2001. 120-169. (מסת"ב 0521651913)
• Yeo, Richard R. "A Solution to the Multitude of Books: Ephraim Chambers's Cyclopaedia (1728) as "the Best Book in the Universe."" Journal of the History of Ideas, v. 64 (1), 2003. pp. 61-72. (ISSN 0022-5037)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ציקלופדיית צ'יימברס בוויקישיתוף

• ציקלופדיית צ'יימברס, 1728, בצירוף הרחבת 1753, נסרק ועבר דיגיטציה מלאה על ידי מרכז האוספים הדיגיטלי של אוניברסיטת ויסקונסין (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23344069ציקלופדיית צ'יימברס