צחובוי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית חברה מסחרית ריקה. צחובוי היא חברה ישראלית אשר הוקמה בשנת 1920, המייצרת גביעים, מגנים, סמלים ומדליות עבור צה"ל, משרד הביטחון, חברות ממשלתיות ולקוחות שונים בישראל וברחבי העולם[1].

היסטוריה

בשנת 1920 הקים גרשון צחובוי, שהיה קודם לכן אמן מתכת בחצרו של ניקולאי השני, קיסר רוסיה וקצין בצבא האימפריה הרוסית וברח מרוסיה בעקבות מהפכת אוקטובר, בית מלאכה לאמנות מתכת ברחוב לילנבלום בתל אביב. הוא החל לעשות מבלטים לסבון, שלטים שונים ממתכות שונות, מדליות ספורט והצטיינות אחרות. הוא היה הראשון,[דרוש מקור] שיצר סמלים של בתי ספר, של תנועות נוער ואגודות ספורט וסמלים וגביעים לציון אירועים חגיגיים שונים. הוא היה היצרן הראשון של מספרים לעצי הדר ושבלונות לסימון תיבות.[דרוש מקור] הוא פיתח טבעות ממוספרות לסימון תרנגולות ואפרוחים, חותמות לביצים ושבלונות לסימון בקר.[דרוש מקור] הוא העסיק פועלים ולימדם את המקצוע ולימד חריטה ידנית בפלדה ובנחושת.

בשנת 1933 החליט צחובוי להרחיב את חנותו ולהתפרס לתחומים קרובים נוספים, הוא עבר לרחוב הרצל 10 וקיבל לעסק שותף את מר רבינוביץ. שני השותפים יצרו את ה"משחקים הציוניים" הראשונים.[דרוש מקור] הם ייצרו שלוש סדרות של חותמות בשם בקטיף, במושבה ועיר ומלואה. היו אלה חותמות עם ציורים אופייניים לכל נושא והם נועדו לעשות היכרות לילדי הגולה עם ההווי הארץ ישראלי ובעקיפין, להשפיע עליהם לעלות לארץ. החותמות היו ארוזות בקופסאות מיוחדות עם דפי הסבר כשהעיקרון היה להחתים על דפים חותמות רבות מכל נושא ו"לבנות" עיר או קיבוץ והיה עליהם לצבוע את הציורים המוחתמים. באותה תקופה העביר צחובוי את חנותו לרחוב נחלת בנימין, רחוב שהתפתח מאוד ונפתחו בו חנויות ועסקים רבים. צחובוי היה גם ממייסדי ארגון בני ברית ומסדר הבונים החופשיים[דרוש מקור] ואף יצר לראשונה, את הסמלים והסימנים הסודיים של ה"בונים החופשיים" ושל ארגון "בני ברית" וסבל פעמים אחדות ממעשי שוד של חיילים בריטיים שסברו שהסמלים המוזהבים עשויים זהב.[דרוש מקור]

במהלך תקופת המרי יצר צחובוי במפעלו את סמל הפלמ"ח, וכן את סמלי האצ"ל והלח"י. הוא יצר גם את סמל קורס מפקדי מחלקות של הפלמ"ח, שהיה לסמל בוגרי קורס קצינים בצה"ל עד היום. הוא היה ממציירי סמל משטרת ישראל הנוהג עד היום. הוא יצר את סמל העיר תל אביב ואת סמל מכבי האש וכן גם יצר את סמלי תנועות הנוער. הוא צייר חלק מסמלי היחידות, הגדודים והחטיבות שהשתתפו במלחמת העצמאות והיה הראשון שיצר את כל הסמלים כגון: מבצע נחשון, שועלי שמעון, גדוד פשיטה ממוכן, השירות הרפואי, סמלי חטיבות גבעתי ואלכסנדרוני, חטיבות הראל ויפתח ובעיקר את ה"צהלונים", סמלי צה"ל שנענדו על צווארוני הבטלדרס החורפי של מדי צה"ל. עם הצייר מולא צייטלין, צייר את דרגות הקצונה של צה"ל וגם יצר אותן.

עם הקמת החברה הישראלית למדליות יצר גם את המדליות הרשמיות הראשונות של המדינה. בתום מלחמת העצמאות הוא צירף את בנו מיכאל צחובוי, לעסקו ושנים מעטות אחר כך גם את בנו השני יעקב צחובוי והעסק נעשה לעסק משפחתי. בשנת 1973 הצטרף אילן צחובוי, דור שלישי לאמנות במדליות וסמלים, ובשנת 2004 הצטרף ערן צחובוי, דור רביעי לעבודה במפעל[2].

החברה מייצרת מגוון סיכות וסמלים לשירותי הביטחון, לרשויות מקומיות בישראל ובעולם, וכן לקבוצות ספורט ולאירועים אולימפיים[3].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פרופיל החברה באתר צחובוי
  2. ^ תולדות החברה באתר צחובוי
  3. ^ עדי רובינשטיין, ‏הכתבה שתשלח אתכם לבוידעם, לחפש מציאות ששוות אלפי שקלים, באתר ישראל היום, 15 באפריל 2021
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0