צורת הקטנה
צורת הקטנה היא מילה במשקל מסוים או מוספית המציגה דרגה מוקטנת של משמעות יסודית כלשהי, גרסה מוקטנת יותר של אובייקט או תכונה, ולעיתים גרסה אינטימית או גרסת-חיבה למילה המקורית.
בעוד שבשפות רבות ייתכנו צורות הקטנה רק לשמות עצם, הרי שבשפות מסוימות, בהן עברית, ניתן לייצר צורות הקטנה גם לשמות תואר ואף לחלקי דיבר אחרים.
צורות הקטנה בעברית
לשמות עצם מקובל להוסיף סיומת Xון למילה ממין זכר כגון: דובון, דגלון, ספרון, גגון, חדרון
והסיומת Xונת (צורת הנקבה של Xון) היא עבור מילה ממין נקבה כגון: ילדונת, פצפונת
וגם הסיומת Xית עבור מילה ממין נקבה כגון: שקית, כפית, צנונית, מפית, כוסית
בשמות העצם קיימים גם משקלים שמאפיינים צורת הקטנה, כגון:
קְטַלְטַל | הקטנה | חֲלַקְלַק, שְמַנְמַן |
קְטַלְטֹל | הקטנה | קְטַנְטֹן |
קְטַלְטֹלֶת | הקטנה | שְמַנְמֹנֶת |
קַטְלִיל | הקטנה וחיבה | שַבְרִיר |
דוגמאות בשמות עצם:
דוגמאות בשמות תואר:
- קטן ← קטנטן (גרסה מוקטנת)
- שמן ← שמנמן (גרסה מוקטנת/חיבה)
- אדום ← אדמדם (גרסה מוקטנת)
- שביר ← שברירי (גרסה מוקטנת)
בשפת הדיבור יש שימוש במוספית "-צ'יק" בהשפעת שפות לועזיות כדי לתת משמעות של הקטנה/חיבה, כגון: קטנצ'יק, בחורצ'יק, צופצ'יק.
בנוסף, במיוחד בשמות פרטיים, יש שימוש במוספיות "-ל'ה" ו-"-וש", כגון: שרהל'ה, רחלוש. יש גם שימוש בסיומת לא מוטעמת "-י", כגון: קטני, חמודי.
צורות הקטנה בשפות אחרות
בערבית נהוג להשתמש במשקל פֻעַיְל (فُعَيل) לצורך הקטנת השם. לדוגמה, מן השם "חסן" (حسن) נגזר השם "חוסיין" (حسين).
בפרסית ניתן להוסיף מספר סיומות לשם לצורך הקטנה. הנפוצות הן:
- ـچه: باغ، باغچه (גן, גינה); كو، كوچه (רחוב, סמטה)
- ـَک: مرد، مردك (איש, אישון); دختر، دخترك (ילדה, ילדונת)
ביידיש הסיומת "-ל" היא צורת הקטנה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ערך מילוני בוויקימילון: צורת הקטנה |
32667691צורת הקטנה