צ'ארלי וילסון
צ'ארלס "צ'ארלי" נסביט וילסון (אנגלית: Charles Wilson; 1 ביוני 1933 - 10 בפברואר 2010) היה פוליטיקאי אמריקאי, ששירת כקצין בצי האמריקני וכחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם טקסס.
וילסון נודע הודות למעורבותו במבצע ציקלון, מבצע חשאי של ה-CIA לחימוש המוג'אהדין במלחמת אפגניסטן-ברית המועצות. סיפורו הונצח בספר "מלחמתו של צ'ארלי וילסון",[1] שגם הפך לסרט.
חייו
צ'ארלי וילסון נולד בעיירה טריניטי שבטקסס. ב-1951 סיים את לימודיו בתיכון טריניטי והמשיך ללימודים באוניברסיטת סאם יוסטון, במהלכם עבר לאקדמיה הימית של ארצות הברית. את צעדיו הראשונים בפוליטיקה עשה וילסון בגיל 13, כשהוביל קמפיין נגד שכנו, חבר מועצת העיר צ'ארלס האזארד; זאת לאחר שכלבו של וילסון נכנס לחצרו של האזארד, ובתגובה הכניס חבר המועצה זכוכית מרוסקת לאוכל של הכלב, שגרם לדימום פנימי ולבסוף למותו. ביום הבחירות הסיע וילסון לקלפיות 96 מצביעים פוטנציאליים, בעיקר שחורים משכונות עניות. בכל פעם שעזבו את מכוניתו לכיוון הקלפי, אמר להם שהוא לא רוצה להשפיע על הצבעתם, אך שייקחו לתשומת לבם שהאזארד הרג את כלבו במתכוון. בסופו של דבר הפסיד האזארד בפער של 16 קולות.
בשנים 1956-1960 שירת בצי האמריקני והגיע לדרגת לוטננט (מקבילה לסגן בצה"ל). לקראת סוף שירותו הצטרף לפנטגון, כחלק מיחידת מודיעין החוקרת את כוחה הגרעיני של ברית המועצות. ב-1960 נרשם לבחירות לבית הנבחרים הטקסני מטעם מחוז מגוריו. זאת כנגד חוקי הצבא, לפיהם חיילים בשירות פעיל מנועים מלהחזיק במשרות ציבוריות. וילסון חזר לשירות, אך בזכות משפחתו וחבריו, שעברו מדלת אל דלת, נבחר לתפקיד. ב-1961, בגיל 27, נשבע לתפקיד באוסטין, בירת טקסס. ב-12 השנים הבאות נודע וילסון בבית הנבחרים כ"ליברל מלאפקין". במהלך כהונתו הוא פעל למען סיוע רפואי והקלות מס לקשישים, לקבלת תיקון לחוקת ארצות הברית שיבטיח זכויות שוות לנשים ולחקיקת חוק שכר מינימום. כמו כן, היה מהפוליטיקאים הטקסנים היחידים שהאמין כי הבחירה האם להמשיך היריון או לעבור הפלה צריכה להיות בידי האישה ההרה. בפן האישי, היה ידוע וילסון בחיי ההוללות שלו, שכללו גם שתיית משקאות משכרים מרובה ואף שימוש בקוקאין.
ב-1972 נבחר וילסון לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז השני של טקסס. הוא נכנס לתפקיד ב-3 בינואר 1973 וכיהן 12 כהונות רצופות, עד ה-8 באוקטובר 1996. בשלהי שנות ה-70, תמך וילסון בממשלו הימני של נשיא ניקרגואה אנסטסיו סומוזה, על אף ניסיונו של האחרון לשחד את וילסון. הוא ראה בסמוזה בעל ברית של ארצות הברית שהופקר ופעל בבית הנבחרים להעברת כספים שיצילו את ממשלו ואף איים לבטל את הסכמי טוריחוס-קרטר אם ארצות הברית לא תחדש את תמיכתה בסומוזה. וילסון ארגן פגישה בין נשיא ניקרגואה לסוכן CIA, שהציע כוח של כ-1000 מיוצאי ה-CIA שיילחם למענו, אך הפגישה התפוצצה לאחר סירובו של סומוזה לשלם 100 מיליון דולר בעבור הכוח.
ב-1980 החל לפעול למען המוג'אהדין באפגניסטן במסגרת מבצע ציקלון: בתוקף תפקידו כחבר ועדת המשנה לתקציב ההגנה, שאחראית על מימון מבצעים של ה-CIA, הורה להכפיל את הסיוע שניתן ללוחמים האפגנים. ב-1983 הגדיל את הסיוע ב-40 מיליון דולר נוספים, כש-17 מיליון מתוכם הוקצו לרכישת נ"מ נגד מסוקי המיל מי-24 הסובייטים. שנה לאחר מכן, בניגוד למדיניות הסוכנות, פנה לוילסון סוכן ה-CIA גאסט אברקוטוס בבקשה להגדיל את התקציב ב-50 מיליון דולר. וילסון הסכים ושכנע את הקונגרס כשאמר "לארצות הברית אין שום קשר להחלטת האנשים הללו להלחם... אך נהיה ארורים אם ניתן להם להלחם עם אבנים". בהמשך השנה, העביר לאפגנים גם כ-300 מיליון דולר מכספי הפנטגון. על מאמציו אלו, קיבל וילסון מדליית הוקרה מה-CIA, והיה האזרח הראשון לקבלה.
ב-1997 פרש וילסון מהקונגרס ועבר לגור בלאפקין שבטקסס. בפברואר 1999 נישא לברברה אלברסטדט. בספטמבר 2007, לאחר חודשיים ברשימת ההמתנה, הושתל בגופו לב של תורם בן 35. וילסון נפטר כתוצאה מדום לב ב-10 בפברואר 2010.
בתרבות הפופולרית
- סיפורו של וילסון ומאמציו לחימוש האפגנים הונצחו בספר "מלחמתו של צ'ארלי וילסון" מאת ג'ורג' קרייל השלישי שיצא בשנת 2003.[1] ב-2007 הפך הספר לסרט בו גילם את וילסון השחקן טום הנקס.
- וילסון משחק תפקיד מפתח בספר "מלחמות רוחות רפאים" מאת העיתנואי זוכה הפוליצר סטיב קול.
- בדצמבר 2007 שודרה בערוץ ההיסטוריה תוכנית תעודה בת שעתיים בשם "סיפורו האמיתי של צ'ארלי וילסון".
קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה של צ'ארלי וילסון
- היסטוריית ההצבעות של וילסון באתר הוושינגטון פוסט
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 יואב פרומר, הישראלים של צ'רלי, באתר nrg, 4 ביולי 2003