צ'סלי סאלנברגר
| מקצוע | טייס |
|---|---|
צ'סלי "סאלי" סאלנברגר (מאנגלית:Chesley Burnett "Sully" Sullenberger III ; נולד ב-23 בינואר 1951) הוא טייס קרב וקברניט מטוסי נוסעים אמריקאי לשעבר. התפרסם בעקבות היותו הקברניט בטיסה 1549 של יו אס איירווייז.
חיים מוקדמים
סאלנברגר נולד בדניסון, טקסס למשפחה ממוצא גרמני-שווייצרי. לצ'סלי אחות אחת בשם מארי. כבר בצעירותו התעניין בתעופה ובנה מודלים של מטוסים. הוא גם נהג לצפות לעיתים קרובות בטיסות היוצאות והנכנסות מבסיס חיל האוויר הסמוך. (אנ').
בעקבות היותו מחונן, התקבל סאלנברגר לתיכון מנסה והיה נשיא מועדון הלטינית, חלילן ראשי. סיים בהצטיינות יתרה מבין 350 בני המחזור שלו בתיכון דניסון. בגיל 16 קיבל רישיון לטוס במטוס הקל אראונקה צ'מפיון (אנ') שהיה אירוע מכונן בעבורו.
סאלנברגר סיים תואר במדעים (אנ') מהאקדמיה של חיל האוויר האמריקאי, וכן שני תארים שניים: בפסיכולוגיה של תעשיות (אנ') מאוניברסיטת פרדו ובאדמיניסטרציה ציבורית מאוניברסיטת צפון קולורדו. (אנ')
קריירה צבאית
הקריירה הצבאית של סאלנברגר החלה ב-1973 כאשר הוא למד טיסה בדאון כחניך בחיל האוויר האמריקאי.
אחרי סיום התארים, סאלנברגר גיוס להטסת מטוסי T-37 Tweet (אנ') וT-38 Talon בבסיס קולומבוס במיסיסיפי (אנ') . לאחר שהשיג את כנפי הטיס הוא הודרך בהטסת F-4 פנטום בבסיס לוק באריזונה.
לאחר הצבתו באנגליה בבסיס לנקהאט (אנ') הוא הועבר לטייסת ה-428 (אנ') באגף טיסה 474 (אנ') שבבסיס נליס בנבדה. השתתף במשמיות הכוח הכחול (אנ') ותרגיל רד פלאג.
לפני טיסה 1549 של יו אס איירווייז ואחריה
משנת 1980 עד 2010 עבד סאלנברגר בחברת US Airways ובשלוחתה Pacific Southwest Airlines. הוא גם תיפקד כמורה להטסת מנועים בעלי מנוע אחד או שניים, ושל הטסת דאונים.
כעובד החברה וכחבר הNTSB הוא לקח חלק בחקירה של טיסה 1771 של פאסיפיק סאות'ווסט איירליינס ובאסון בנמל התעופה בלוס אנג'לס (אנ').
בנוסף, עבד כמדריך ברשות התעופה הפדרלית כיועץ, כמדריך בהתאחדות הבינלאומית של טייסי מטוסי נוסעים (אנ') וחוקר בנושא ניהול משאבי אנוש בטיסות נוסעים (אנ').
ב-15 בינואר 2009, סאלנברגר הטיס את טיסה 1549 של יו אס איירווייז, מטוס איירבוס A320 מנמל התעופה לה גווארדיה שבניו יורק לשארלוט.
זמן קצר לאחר ההמראה שני המנועים של המטוס איבדו את כוח בעקבות התנגשות בלהקה (אנ') של אווזים קנדיים, ובעקבות כך איבוד שליטה מוחלט על האפשרות לשלוט בגובה המטוס.
לאחר שסאלנברגר ראה שאין אפשרות לחזור ללה גווארדיה או לנמל תעופה טיטרבורו (אנ'), הוא נחת נחית חירום על נהר ההדסון. כל 155 הנוסעים ניצלו ונלקחו לעיר בידי מעבורות וסירות ששטו על יד.
בחקירה שבוצעה לאחר הטיסה, שבוצעה באמצעות סימולציות באתר האימונים של אירבוס בטולוז (אנ') נמצא שלסאלנברגר לא היו אפשרויות אחרות פרט לנחיתת חירום בהדסון.
המעשה זכה לשבחים מהנשיא היוצא ג'ורג' בוש הבן והנכנס ברק אובמה, והוזמן לטקס ההשבעה של אובמה עם אשתו ושאר צוות המטוס. גם בסנאט ובבית הנבחרים נערכו טקסים אשר מוקירים את מעשיו.
לאחר מכן נערכו אירועים רבים נוספים בהם ניתן לו כבוד על תפקודו בטיסה 1549 - משחקי פוטבול ובייסבול, אירועים של אגודות טיסה שונות ועוד.
פרישה ולאחריה
בשנת 2010 הודיע סטלנברגר על פרישתו מטיסה פעילה לאחר 30 שנים. את טיסתו האחרונה ערך עם סגנו בטיסה 1549 - ג'ף סקילס (אנ') מפורט לודרדייל לשארלוט.
בדצמבר של אותה השנה קיבל את אות לגיון הכבוד מצרפת. שנה לאחר מכן חנך במוזיאון הטיסה של הקרוליינות (אנ') את התצוגה על טיסה 1549, אשר כוללת את מטוס האירבוס מהטיסה.
בשנת 2019 כתב דוח ביקורת על התפקוד הלקוי של מטוסי בואינג 737 ועל כך שהם היו מעורבים בתאונות רבות אשר נבעו מתקלות מובנות (אנ').
בפברואר 2019 הביע תמיכה במועמדותו של ג'ו ביידן לנשיאות, ועבד עם ארגונים שונים כמו Vote Vets (אנ') וThe Lincoln Project (אנ') ליצירת פרסומות אודות עמדתו.
ב-15 ביוני 2021 הודיע הנשיא ביידן כי סאלנברגר הוא המועמד שלו לשגריר ארצות הברית בארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית.
קישורים חיצוניים
