צ'ארלס הטפילד

צ'ארלס מלורי הטפילד (15 ביולי 1875 - 12 בינואר 1958) היה "ממטיר גשמים" אמריקאי.

ביוגרפיה

הטפילד נולד בפורט סקוט, קנזס ב-15 ביולי 1875. משפחתו עברה לדרום קליפורניה בסביבות שנת 1880. עבד כסוכן מכירות של מכונות תפירה ובשנת 1904 עבר לגלנדייל קליפורניה.

פועלו

בזמנו החופשי הרבה לקרוא על "זריעת עננים" והחל לפתח שיטות משלו להפקת גשמים. עד לשנת 1902 הספיק ליצור תערובת סודית של 23 כימיקלים אותם פלט לאוויר בצינורות ברזל, שלטענתו סייעו ביצירת גשמים. הטפילד כינה את עצמו בתור "ממריץ לחות".

בשנת 1904 חבר להטפילד איש יחסי ציבור בשם פרד ביני שסייע לו לשווק את עיסוקו. מספר חוואים מלוס אנג'לס ראו את מודעתו של הטפילד בעיתון והבטיחו לשלם לו 50 דולרים כדי ש"יוריד" גשם על אדמותיהם. בפברואר, הטפילד ואחיו פול הרכיבו סט של צינורות מעל למגדל גבוה ומהם שחררו את התערובת הסודית אל האוויר. הגשמים לא איחרו לבוא והחוואים המרוצים החליטו להכפיל את שכרו ושילמו לו 100 דולרים. חזאי האזור טענו שהגשמים היו תוצאה של סופה קטנה שעברה באזור, אבל תומכיו של הטפילד דחו טענות אלה. הוא המשיך לקבל הצעות עבודה נוספות. הבטיח למדינת לוס אנג'לס 46 סנטימטרים של גשם ועבור עבודתו קיבל תמורה של 1,000 דולרים.

בשנת 1906 תושבי יוקון ביקשו את עזרתו בהמטרת גשמים וחתמו עמו על חוזה בשווי 10,000 דולרים. ניסיונותיו כשלו והוא גבה מהם רק 1,100 דולרים עברו נסיעותיו ועבור חומרי הגלם שלו. למרות הכישלון, תומכיו לא נטשו אותו.

בשנת 1915 אנשי מועצת העיר של סן דייגו פנו להטפילד בבקשה שיסייע לעירם לקבל כמות גשמים שתמלא את סכר מורנה. הטפילד הסכים להמטיר גשם בחינם, אבל ביקש 1,000 דולרים לכל אינץ' רבוע של גשם (כ-394 דולר לסנטימטר רבוע) לשטח שנע בין 40 ל-50 אינצ'ים רבועים רצופים, ועבור שטח גדול יותר לא ביקש תמורה. אנשי מועצת העיר ערכו הצבעה והצביעו 4 בעד לעומת 1 נגד, הוסכם לשלם להטפילד 10,000 דולרים לאחר שהסכר יתמלא. מעולם לא נחתם חוזה רשמי בנושא, אך הטפילד המשיך בפועלו על סמך דין ודברים שבעל פה. שוב, הטפילד נעזר באחיו, שניהם עלו למבנה גבוה בעיר והרכיבו את מסבך הצינורות שלהם.

ב-5 בינואר 1916 פרץ גשם כבד מעל אזור הסכר בסן דייגו, גשם שהלך והתעצם מיום ליום. אפיקי נחלים יבשים התמלאו לחלוטין ובאזור החלו להתהוות הצפות. המים גרמו נזק לגשרים, לרכבות, לכבלי טלפון וכן לבתים ולאדמות חקלאיות. שני סכרים אחרים בעיר, סכר "סוויטווטר" וסכר "לואר אוטיי לייק" עלו על גדותיהם. הגשם פסק רק ב-20 בינואר אבל התחדש לאחר יומיים. ב-27 בינואר אחד מן הסכרים שהוצפו קרס, הוסיף לכמות המים שזרעה חורבן בעיר, והוביל למותם של כ-20 אנשים.

ב-4 בפברואר הטפילד התראיין בכלי התקשורת וטען שהשיטפון אינו באחריותו ושהעיר הייתה צריכה לנקוט באמצעי זהירות. הוא עמד בדרישות שהוצבו לו - מילוי סכר מורנה - אך אנשי מועצת העיר סירבו לשלם לו את כספו מאחר שסירב להודות ב"אחריותו" לאסון. השיטפון שפקד את העיר באותם שלושה שבועות גרם לנזק בשווי של כ-3.5 מיליון דולרים וכפי שהוזכר, לא נחתם חוזה רשמי בין הטפילד למועצה. הטפילד רצה להגיע לפשרה שיקבל תשלום של 4,000 דולרים ומשבקשתו נדחתה תבע את המועצה. שני בתי משפט קבעו שהגשמים הם מעשה "יד א-לוהים" ולפיכך הטפילד אינו אשם באסון, אך גם לא היה יכול לטעון לקבלת תשלום.

תהילתו ופרסומו של הטפילד רק התחזקו והוא קיבל הצעות עבודה נוספות. בשנת 1929 ניסה לבלום שריפת יער בהונדורס. אולם, עם פריצת השפל הגדול היה עליו לחזור לעבודתו הקודמת כסוכן מכירות של מכונות תפירה. אשתו התגרשה ממנו.

צ'ארלס הטפילד נפטר ב-12 בינואר 1958 ולקח את סוד זריעת העננים שלו אל הקבר.

חוקרים שבדקו את עבודתו טענו שלא היה יותר מנוכל בעל יכולת לחזות את מזג האוויר, ולהופיע עם "כליו" בזמן הנכון שבו הסבירות לירידת גשם גבוהה.