רודולף וירכו
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
 | |
| לידה | 13 באוקטובר 1821 |
|---|---|
| פטירה | 5 בספטמבר 1902 (בגיל 80) |
| ענף מדעי | ביולוגיה, רפואה, אנתרופולוגיה |
| מקום מגורים | גרמניה |
| פרסים והוקרה | מדליית קופלי בשנת 1892 |
| הערות | מדינאי חשוב ומנהיג מפלגת הקדמה הגרמנית |
| תרומות עיקריות | |
| מחקרים בתחום חקר חיידקים, מייסד הפתולוגיה ותחום הרפואה הסוציאלית | |
רודולף וירכו (בגרמנית: Rudolf Virchow; 13 באוקטובר 1821 - 5 בספטמבר 1902) היה רופא גרמני, אנתרופולוג, ממייסדי החברה האנתרופולוגית הגרמנית, מחשובי המדינאים בתקופת פרוסיה ומנהיג מפלגת הקדמה הגרמנית שהייתה באופוזיציה לביסמרק. נחשב למייסד מדע הפתולוגיה ותחום הרפואה החברתית (Social Medicine).
לימודיו ותרומתו למדע
רודולף וירכו נולד בסווידווין (בגרמנית Schivelbein, כיום בפולין, אז בפומרניה המערבית) למשפחה שעסקה בחקלאות, ובסיוע מלגה למד רפואה וכימיה באקדמיה הצבאית הפרוסית בברלין. ב-1842, כאשר סיים את לימודיו, העדיף לעבוד באקדמיה לרפואה בברלין בתור מתלמד ברפואה מאשר להמשיך כמתוכנן בקריירה צבאית. ב-31 במרץ 1849 הושעה בגלל דעותיו הפוליטיות שתמכו בממשל ליברלי. סיבות פוליטיות הובילו למעברו לאוניברסיטת וירצבורג ללמד אנטומיה. ב-1856 חזר לברלין למשרה שניתנה לו בתור פרופסור לאנטומיה פתולוגית. אחת מתרומותיו העיקריות למדע הוא הנחלת השימוש במיקרוסקופ בעת מחקרים ברפואה ולמידה של סטודנטים. מתוך כך נקרא הקמפוס בו פעל על שמו "קליניקה קמפוס וירכו".
לזכותו של וירכו נזקפות עשרות תגליות, ביניהן פיתוח התאוריה הידועה ביותר שלו - תאוריית התא (ללא קשר לגילוי של תיאדור סצ'וואן שפיתח תאורייה בעלת אותה שם). רודולף וירכו נחשב לראשון שאבחן את מחלת הלוקמיה, אך ידוע יותר בתור מי שגילה את תאוריית התא "Omnis cellula e cellula", שפרסם בשנת 1858. התאוריה מסבירה את ההפרדה בין התאים השונים. מתוך התאוריה מסביר וירכו שכל תא נוצר מתוך תא בדיוק כמוהו.
וירכו, כמו צ'ארלס אמיל טרויסיר, גילה את ההתפתחות הסרטנית בגסטרולוגיה שנקראת על שמם Virchow's node & Troisier's sign.
כמו כן, גילה את תופעת הפקקת בדם כאשר קרישי דם יוצרים טרומבוזיס, וכשיש הצטברות רבה מדי נוצר מצב שנקרא "אמבוליזם". בנוסף ייסד וירכו את תחום התא הפתולוגי והפתולוגיה ההשוואתית, הבודקת מחלות בבעלי חיים ובני אדם.
ב-1869 ייסד וירכו את האגודה לאנתרופולוגיה, אתנולוגיה ופרהיסטוריה. תחומים אלה השפיעו מאד על תיאום והעצמת מחקרי הארכאולוגיה הגרמנית.
ב-1885 הוא ייסד את תחום הקרניומטריה, תורה שביקשה לשפר את המחקר אודות המקור של העם ההינדו-איראני, וכן מחקר אודות ה"מיסטיקה הנורדית" בעת הכנס האנתרופולוגי ב-1885 בקארלסרוהה.
הוא פיתח שיטה ייחודית לנתיחה לאחר המוות הקרויה על שמו, אשר נותרה אחת מהטכניקות שבשימוש עד היום.
פעילות פוליטית
וירכו היה פעיל פוליטי אשר תמך ברפורמות ליברליות סוציאליות בשיטת הממשל ודגל בכך שרופאים צריכים לשמש עורכי דין לעניים. את דעותיו אלה פרסם ב-1848 בספריו אודות טיפוס הבהרות ושלזיה העליונה. כן אמר כי השינוי לא יבוא על ידי הטיפול במטופל היחיד עם תרופות, אוכל, מחסה או לבוש אלא רק באמצעות פעולות רדיקליות לקידום האוכלוסייה כולה. מאידך זכור וירכו כהאב המייסד של הרפואה הסוציאלית.
וירכו היה חבר במועצת העיר ברלין וחבר בפרלמנט הפרוסי מ-1861 וברייכסטאג הגרמני בין השנים 1880–1893. וירכו תמך בשיפור מערכת הבריאות לתושבי ברלין ובשיפור מערכת המים של העיר. בנוסף הקים וירכו את תחום "הרפואה הסוציאלית" שטען שהמחלה היא לא ביולוגיה של עני אלא מונעת לעיתים קרובות ממעמד סוציאלי. בתור מייסד וחבר במפלגת הקידמה הגרמנית שהתנגדה לממשלו של ביסמרק (Deutschen Fortschrittspartei) ופעלה למען רפורמות מרחיקות לכת באותה עת ותמיכה בדמוקרטיה ייצוגית בממשל.
וירכו היה לא היה שבע רצון מהקצב האיטי של הרפורמה המנהלית בפרוסיה. החברה האנתרופולוגית הגרמנית תחת הנהגתו חתרה לביטול המערכות הכלכליות והפוליטיות הנפרדות של מדינות גרמניה השונות וביקשה ליצור קונפדרציה גרמנית שוויונית תחת אידאולוגיה ליברלית ומדעית, כדי להקל על המתחים הדתיים, הכלכליים והחברתיים באומה הגרמנית המתהווה, בפרט לאור העובדה שבפרוסיה היו בשנת 1871 שישה עשר מיליון פרוטסטנטים ושמונה מיליון קתולים. החברה תמכה בליברליזם פוליטי, כלכלי ומדעי בפרוסיה. עם זאת, מכיוון שתמכה גם בלאומיות הגרמנית, סירבה החברה לכלול בתוכה את סניף החברה האנתרופולוגית של וינה.
בשנת 1861 הקים וירכו את מפלגת הקדמה הגרמנית ושנה לאחר מכן נבחר לפרלמנט הפרוסי עם למעלה ממאה נציגים נוספים ממפלגתו. כך הפכה מפלגת הקדמה הגרמנית למפלגה הגדולה ביותר בבית הנבחרים הפרוסי. חבריה ביקשו ליצור רפובליקה שבה אחראים השרים בפני הנציגים הנבחרים של העם, ולא בפני המלך. וילהלם השני, קיסר גרמניה, שקל התפטרות אך לבסוף מינה את נשיא השרים ביסמרק להכניע את הפרלמנט הליברלי. בשנת 1862 קבע ביסמרק: "השאלות הגדולות של דורנו יוכרעו לא בנאומים ובהכרעת הרוב... אלא בברזל ובדם". הוא קרא את וירכו לדו-קרב לאחר שהאחרון קרא לו "שקרן" מעל במת הפרלמנט. וירכו ידע שהשילוב של ביסמרק וכלי נשק עשוי להיות קטלני עבורו והתנצל בפומבי, כדי להימנע מסיום חייו בלא עת.[1]
וירכו הביע התנגדות לשימוש במטליות חיטוי ולתמיכת החיטוי של מכשירים שפותחה על ידי איגנץ זמלווייס האוסטרי, דבר אשר מכתים במעט את גדולתו ברפואה, כאשר חיטוי זה היה עשוי להציל עשרות בני אדם. וירכו עצמו מת בנפילה עקב שבר בירך.
ספריו
וירכו היה סופר פורה. בין ספריו:
- Mittheilungen über die in Oberschlesien herrschende Typhus-Epidemie (1848)
- Die Cellularpathologie, (1858), English translation, (1860)
- Handbuch der speciellen Pathologie und Therapie, (1854-62)
- Vorlesungen über Pathologie, (1862-72)
- Die krankhaften Geschwülste, (1863-67)
- Gegen den Antisemitismus, (1880)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Andrew Zimmerman, Anthropology and Antihumanism in Imperial Germany, pp. 111-114
