פשע בישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הפשיעה בישראל היא הפשיעה המתקיימת בישראל. על פי נתוני משטרת ישראל, שיעור הפשיעה הכללי ירד בשנת 2020, בעוד שהתרחשה עלייה בעבירות מחשב, אלימות במשפחה והתעללות.[1]

רצח

בישראל שיעור מעשי הרצח נמוך יחסית: בשנת 2015 היו 2.4 נרצחים לכל 100,000 תושבים (בשווייץ המספר הוא 0.71, ברוסיה 14.9, בדרום אפריקה 34 ובוונצואלה 49). בשנת 2009 נרצחו בישראל 135 בני אדם. בשנים 20182022 התרחשו 690 אירועי רצח, בהם נרצחו 731 קורבנות. כ-70% מהרציחות התרחשו במסגרת הפשיעה בחברה הערבית בישראל.[2]

אחוז הנשים שנרצחו על ידי בני זוגן מהמגזר הערבי ירד מ-9 מתוך 11 ב-2009 ל-10 מתוך 15 ב-2010 ו-11 מתוך 24 ב-2011.[3] בשנים 2018–2022 נרצחו 126 נשים בנות 13 ומעלה שהיו כ-17% מכלל קורבנות הרצח באותה תקופה.

לפי משטרת ישראל, מספר מקרי הרצח בירידה מתמדת. בשנת 2018, 103 בני אדם היו קורבנות הרצח, לעומת 136 בני אדם ב-2017. שיעור הרציחות בשנת 2018 עמד על 1.14 איש לכל 100,000 תושבים.

פשעי שנאה

תקריות גזעניות ופשעי שנאה הכוללים גם אלימות, ממשיכים להתרחש בין היהודים לבין המיעוט הערבי במדינה.

לפי טענות של גורמים פלסטינים, בשנים 20052015 היו 11,000 התקפות על פלסטינים על ידי יהודים ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים, כולל פעולות תג מחיר. בשנים 2010–2015 נרצחו שלושה פלסטינים בהצתות. דווח על הצתות ורכוש ב-15 בתים, 20 מסגדים וארבע כנסיות.[4] בארבעת החודשים הראשונים של 2018, היו 13 מקרים של פשעי שנאה שביצעו יהודים נגד פלסטינים.[5] במקביל גם התקיימו גם פעולות טרור ערבי כנגד יהודים.

מקרה מיוחד של פשעי שנאה התרחש בספטמבר 2007, כשנעצרו 8 מחברי הארגון הנאו-נאצי פטרול 36 אשר עסקו בתקיפת חרדים, בני מיעוטים ועולים מאתיופיה.

עבירות רכוש

מנהלת המכון הלטינו-אמריקאי של הוועד היהודי האמריקאי בוושינגטון די. סי. דינה סיגל ומספר קרימינולוגים נוספים הראו בספרם "Global Organized Crime" שחלק משמעותי מהפשע בישראל (במיוחד פשעי רכוש) מבוצע על ידי תושבי הרשות הפלסטינית.[6]

מאז תחילת שנות ה-90 חלה עלייה בשיעור מעשי השוד בישראל. בשנים 19942001, שיעור מעשי השוד עלה מ-14.0 ל-30.6 מקרים לכל 100,000 תושבים. יש הטוענים שהגידול בפשע נובע כתוצאה מהקמת הרשות הפלסטינית לפי הספר "Global Organized Crime". עם זאת, הפשע המאורגן הקשור לגניבת כלי רכב מערבת לא רק פלסטינים, אלא גם אזרחים ישראלים, יהודים וערבים כאחד. חלקי המכוניות הגנובות מגיעים בחלק מהמקרים למחסנים בשטחים פלסטיניים ולאחר מכן נמכרים בשוק השחור בישראל. ישנן אף טענות כי חלק מכלי הרכב הללו אף נמסרים לגורמים בכירים ברשות הפלסטינית[7].

פשע מאורגן

ערך מורחב – פשע מאורגן בישראל

הפשע המאורגן גדל באופן דרמטי במדינה מאז שנות ה-90 והוא מתואר על ידי ה-BBC ומשטרת ישראל כפורח ביותר. קבוצות הפשע המאורגן הישראלי הרחיבו את פעילותן במדינות זרות כמו ארצות הברית, דרום אפריקה והולנד. לפי דו"ח משטרת ישראל, הפשע המאורגן עוסק בעיקר בסחר בסמים, סחר בנשים למטרת ניצול מיני מסחרי, הימורים אסורים, תחנות דלק פיראטיות ונדל"ן.[8]

פשע נוער

אלימות כלפי קטינים היא בעיה גם בישראל. בשנת 1999 תועדו כ-7,000 מקרים של פשעים נגד קטינים שכללו תקיפה פיזית (54%), הטרדה (37%) והתעללות פיזית חוזרת (9%).[9] עם זאת, קטינים ישראלים אינם רק קורבנות הפשע אלא לעיתים גם המבצעים. אלימות של בני נוער בבתי ספר היא בעיה בישראל; המחקר הגדול הראשון על פשיעה של בני נוער במדינה של ט' הורוביץ ומ' אמיר ב-1981 הצביע על שלוש צורות אלימות עיקריות בבתי ספר בישראל: גניבה, פריצה, וונדליזם.[10] מחקרים העלו שצעירים ערבים ישראלים אלימים יותר מיהודים. עובדה זו יוחסה להבדלים תרבותיים, חברתיים וכלכליים.[11]

בתי סוהר ואסירים

בתי הסוהר בישראל מתופעלים על ידי שירות בתי הסוהר.

לפי נתונים רשמיים רק כרבע מהאסירים המוחזקים בבתי הסוהר בישראל הם יהודים. 73 אחוז מהאסירים בסך הכל הם אסירים ביטחוניים לא יהודים ואסירים פליליים לא-יהודים[12][13] מספר הקטינים מיהודי ביתא-ישראל הכלואים בכלא אופק הוא כ-20%–27% מתוך 135 אסירים קטינים ו-27 מתוך 65 אסירים יהודים בכלא זה.[14]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פשע בישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 2020 sees overall crime rates drop as domestic violence spikes
  2. ^ איציק סבן, ‏הנתונים נחשפים: מספר הנרצחים בישראל בין 2018 ל-2022, באתר ישראל היום, 15 במאי 2023
  3. ^ Yaniv Kubovich, Report: Every third Israeli woman falls victim to sexual assault, Haaretz, ‏12 November 2012
  4. ^ "Palestinian Officials: Jewish Extremists Have Committed 375 'Price Tag' Attacks in 2015". The Jerusalem Post. 14 באוגוסט 2015. נבדק ב-23 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Shin Bet: Sharp rise in settler youth 'price tag' attacks against Palestinians". The Times of Israel.
  6. ^ Dina Siegel, H. G. van de Bunt, Damián Zaitch (2003). Global Organized Crime: Trends and Developments. Springer. p. 145. ISBN 1-4020-1818-5.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  7. ^ Dina Siegel, H. G. van de Bunt, Damián Zaitch (2003). Global Organized Crime: Trends and Developments. Springer. p. 146. ISBN 1-4020-1818-5.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  8. ^ Siegel, Dina; H. G. van de Bunt; Damián Zaitch (2003). Global Organized Crime: Trends and Developments. Springer. p. 147. ISBN 1-4020-1818-5.
  9. ^ Florence Denmark; Leonore Loeb Adler; Melvin Ember (2004). International Perspectives on Violence. Greenwood Publishing Group. pp. 139. ISBN 0-275-97498-7.
  10. ^ Florence Denmark; Leonore Loeb Adler; Melvin Ember (2004). International Perspectives on Violence. Greenwood Publishing Group. pp. 141. ISBN 0-275-97498-7.
  11. ^ Florence Denmark; Leonore Loeb Adler; Melvin Ember (2004). International Perspectives on Violence. Greenwood Publishing Group. pp. 143. ISBN 0-275-97498-7.
  12. ^ "Oops, Something is wrong" (PDF).
  13. ^ "Abbas Should Change His Locks Before Next Wave of Palestinian Prisoners Freed". Haaretz.
  14. ^ Yahav, Telem (30 במאי 2015). "Prison Service: Almost half of Jewish teen detainees are of Ethiopian descent". Ynet. {{cite news}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36636070פשע בישראל