פשעי המלחמה של חמאס
ערך ללא מקורות
| ||
ערך ללא מקורות |
פשעי מלחמה של חמאס הם הפרות של המשפט הבין-לאומי הפומבי, לרבות פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, אשר ארגון הטרור חמאס והזרוע הצבאית שלו - גדודי עז א-דין אל-קסאם - הואשמו בביצועם מאז הקמת התנועה, ובעיקר בעקבות טבח שבעה באוקטובר. אלה כללו רצח, פגיעה בנשים, חטיפת אזרחים, הרג מכוון של שבויי מלחמה ולוחמים שנכנעו, התקפות חסרות הבחנה, שימוש במגן אנושי עינויים וביזה.[1]
תחולת חוקי המלחמה על הארגון
קביעת תחולתם של חוקי מלחמה על קבוצות מיליטנטיות שאינן מדינות היא שאלה מורכבת, שכן הן מועצת אירופה והן הוועד הבינלאומי של הצלב האדום מציינים כי החוק הבינלאומי מתייחס באופן מסורתי למלחמה ולטרור כקטגוריות משפטיות נפרדות. ממשלות ישראל, ארצות הברית, האיחוד האירופי, בריטניה, יפן וקנדה מגדירות את חמאס כארגון טרור. עם זאת, מדינות אחרות לא הסכימו עם אפיון זה, ומתייחסות לחמאס כאל ישות פוליטית לגיטימית.[2]
בעוד שהמונח "חוק בינלאומי" מתייחס באופן קונבנציונלי למדינות, הוא הוחל גם על כוחות חמושים של מורדים ומחבלים. לפיכך, גם התקוממויות הנחשבות חוקיות על פי המשפט הבינלאומי, מכיוון שהן עומדות בקריטריונים של "סיבה מוצדקת", חייבות לדבוק גם בעקרונות של "אמצעים צודקים". לגבי חמאס ולוחמיו, גם לשיטה הגורסת כי יש להם זכות להילחם נגד מה שהם מכנים "כיבוש לא חוקי", עדיין חלה עליהם חובת ציות לכללים משפטיים של "אפליה", "מידתיות" ו"צורך צבאי" לפי הגדרות החוק הבינלאומי, כפי שעושות מדינות קונבנציונליות.
לפי ה-Human Rights Watch, "המשפט ההומניטארי הבינלאומי, באמצעות הדוקטרינה של אחריות פיקודית" חל גם "על מנהיגים פוליטיים ואחרים במידה שיש להם 'אחריות ושליטה יעילה' על השחקנים המדוברים... ובכך להפוך את המנהיגות לאחראית גם בהיבט הפלילי".
פשעי מלחמה
תקיפה מכוונת כנגד אזרחים
לפי האמנסטי אינטרנשיונל, "האיסור לפגוע באזרחים הוא מוחלט בחוק הבינלאומי". ארגון Human Rights Watch הכריז כי "ההיקף והאופי השיטתי" של מתקפת חמאס נגד אזרחים ישראלים "עונה על ההגדרה של פשע נגד האנושות", וכי השימוש המיוחד שלו בפיגועי התאבדות המתרחשים "בהקשר של אלימות העולה על סכסוך מזוין...הם גם פשעי מלחמה".
פיגועי התאבדות
- ערך מורחב – פיגועי התאבדות בישראל
לפי אמנסטי אינטרנשיונל, "הקמפיין של פיגועי התאבדות והתקפות מכוונות נגד אזרחים ישראלים על ידי חמאס וקבוצות מזוינות אחרות מהווה פשעים נגד האנושות".
בין ספטמבר 1993 לפרוץ האינתיפאדה השנייה בספטמבר 2000, "קבוצות פלסטיניות ביצעו 14 פיגועי התאבדות נגד אזרחים ישראלים, בעיקר בשנים 97–1996, בהם נהרגו יותר מ-120 ונפצעו יותר מ-550. חמאס הצהיר כי הוא ביצע את רוב הפיגועים".
בעשור שבין 2000 ל-2010, היו 146 פיגועי התאבדות שבוצעו על ידי ארגוני טרור פלסטינים נגד ישראלים, והביאו ל-516 הרוגים. מחקר משנת 2007 של אוניברסיטת הרווארד על 135 פיגועי התאבדות פלסטינים שבוצעו בין ספטמבר 2000 לאוגוסט 2005, קבע שחמאס אחראי ל-39.9% מהתקפות אלה במהלך אותה תקופה.
שימוש במגנים אנושיים
- ערך מורחב – שימוש במגן אנושי על ידי חמאס
ישראל האשימה את חמאס בשימוש במגנים אנושיים ברצועת עזה, וטענה כי החמאס אחסן נשק בתשתיות אזרחיות, שיגר רקטות מאזורי מגורים, והנחה את התושבים להתעלם מהאזהרות של ישראל. ישראל גם האשימה את חמאס בשמירה על בונקרים של פיקוד ובקרה ותשתיות מנהרות מתחת לבתי החולים. חמאס הכחיש שהשתמש בבתי חולים כדי להגן על מרכז פיקוד כלשהו, בעוד שהוא שיבח פלסטינים שסירבו לברוח מאזורים שישראל שמה לה למטרה.
ההאשמות הישראליות נתמכו על ידי נאט"ו, ובמהלך מלחמת חרבות ברזל מדינות האיחוד האירופי גינו את חמאס על השימוש בבתי חולים כמגנים אנושיים, ומזכ"ל האו"ם אמר כי "חמאס וחמושים אחרים משתמשים באזרחים כמגן אנושי". בשנת 2023, הארגון Human Rights Watch הצהיר כי "חמאס וארגונים פלסטיניים חמושים אחרים צריכים לנקוט בכל אמצעי הזהירות האפשריים כדי להגן על אזרחים שבשליטתם מפני השפעות התקפות ולא להשתמש באזרחים כ'מגנים אנושיים'"
התקפות חסרות הבחנה
- ערך מורחב – שיגורי רקטות מרצועת עזה לישראל
בין השנים 2000 ל-2021 נורו מעל 17,000 רקטות לעבר ישראל מעזה. השימוש של חמאס בהתקפות רקטות חסרות הבחנה על אזרחים ספג גינוי נרחב כפשע מלחמה. משקיף האו"ם הפלסטיני, איברהים קריישי, גינה אף הוא את הירי, ואמר כי "כל רקטה ומרגמה שנורו מעזה לעבר ישראל הם "פשע נגד האנושות".
האינתיפאדה השנייה
רוב הנרצחים במהלך האינתיפאדה השנייה היו אזרחים, כאשר חמאס ביצע פיגועי טרור רבים המכוונים כלפי אזרחים.
פיגועים מרכזיים בזמן האינתיפאדה השנייה שבוצעו על ידי חמאס:
שֵׁם | תַאֲרִיך | הרוגים | פצועים | מבצעים נוספים |
---|---|---|---|---|
הפיגוע בקניון השרון | 18 במאי 2001 | 5 | 100 | |
הפיגוע בדולפינריום | 1 ביוני 2001 | 21 | 100+ | |
הפיגוע במסעדת סבארו | 9 באוגוסט 2001 | 16 | 130 | הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני |
הפיגוע בתחנת הרכבת נהריה | 9 בספטמבר 2001 | 3 | 94 | |
הפיגוע ברחוב בן יהודה | 1 בדצמבר 2001 | 11 | 188 | |
הפיגוע בקו 16 | 2 בדצמבר 2001 | 15 | 40 | |
הפיגוע בקפה מומנט | 9 במרץ 2002 | 11 | 54 | |
הפיגוע במלון פארק | 27 במרץ 2002 | 29 | 140 | הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני |
הפיגוע בסופרמקרט | 29 במרץ 2002 | 2 | 28 | |
הפיגוע במסעדת מצה | 31 במרץ 2002 | 16 | 31 | |
הפיגוע בצומת יגור | 10 באפריל 2002 | 8 | 19 | |
הפיגוע בראשון לציון | 7 במאי 2002 | 16 | 55 | |
הפיגוע בשוק בנתניה | 19 במאי 2002 | 3 | 59 | PFLP |
הפיגוע בצומת פת | 18 ביוני 2002 | 19 | 74+ | |
הפיגוע בקו 189 | 16 ביולי 2002 | 9 | 20 | |
הפיגוע באוניברסיטה העברית | 31 ביולי 2002 | 9 | 80 | |
הפיגוע בקו 361 | 4 באוגוסט 2002 | 9 | 38 | |
הפיגוע ברחוב אלנבי | 19 בספטמבר 2002 | 6 | 70+ | |
הפיגוע בקו 20 בירושלים | 21 בנובמבר 2002 | 11 | 50+ | |
הפיגוע בקו 37 | 5 במרץ 2003 | 17 | 53 | |
הפיגוע במייק'ס פלייס | 30 באפריל 2003 | 3 | 50+ | גדודי חללי אל-אקצא |
הפיגוע בקו 6 | 18 במאי 2003 | 7 | 20 | |
הפיגוע בקו 14א | 11 ביוני 2003 | 17 | 100+ | |
הפיגוע בתחנת צריפין | 9 בספטמבר 2003 | 9 | 30 | |
הפיגוע בקפה הלל | 9 בספטמבר 2003 | 7 | 50+ | |
הפיגוע ברחוב עזה | 29 בינואר 2004 | 11 | 50+ | גדודי חללי אל-אקצא |
טבח בנמל אשדוד | 14 במרץ 2004 | 10 | 16 | גדודי חללי אל-אקצא |
פיגועי אוטובוס באר שבע | 31 באוגוסט 2004 | 16 | 100+ | |
הפיגוע במחסום קרני | 13 בינואר 2005 | 6 | 5 | חללי אל-אקצא, ועדות ההתנגדות העממית |
מלחמת חרבות ברזל
ב-7 באוקטובר 2023 פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל שכללה טבח המוני, פגיעות וחטיפת אזרחים וחיילים לרצועת עזה. ב-9 באוקטובר 2023 הצהיר ארגון Human Rights Watch כי מעשים אלו שביצע הארגון מהווים פשעי מלחמה.
ב-10 באוקטובר 2023 הצהיר משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם (OHCHR) שלקיחת בני ערובה ושימוש במגנים אנושיים הם פשעי מלחמה. הנציב, וולקר טורק, ציין גם כי "הרציחות ההמוניות המחרידות" של ארגוני הטרור הן הפרות של החוק הבינלאומי.
הטבח בפסטיבל נובה
- ערך מורחב – הטבח בפסטיבל נובה
מעשי הטבח והחטיפה הגדולים ביותר ב-7 באוקטובר 2023 אירעו בפסטיבל נובה, כאשר חמושים של גדודי עז א-דין אל-קסאם ופלגים פלסטיניים אחרים נכנסו לפסטיבל סביב השעה :7:00 בבוקר, רצחו למעלה מ-360 בני אדם, וחטפו למעלה מ-40 בני ערובה. בהתחשב במתקפה על באי הפסטיבל כחסרת אבחנה במהותה, יחד עם היעדר נוכחות צבאית ישראלית במהלך הטבח, היא יכולה להיחשב רק כתקיפה מכוונת נגד אזרחים.
הטבח בבארי
- ערך מורחב – הטבח בבארי
בשעה 7:10 בבוקר, ב-7 באוקטובר 2023, כ-70 חמושים מארגון הטרור חמאס ופלגי טרור נוספים נכנסו לקיבוץ בארי ורצחו של 130 אנשים, כולל נשים (בהן פעילת השלום ויויאן סילבר), ילדים, פעוטות ותינוק אחד. בסך הכל נרצחו כ-10% מתושבי הקיבוץ. כמו כן, נשרפו עשרות בתים.
רצח חטופים אזרחיים
- ערך מורחב – רצח ששת החטופים
ב-31 באוגוסט 2024 חילץ צה"ל את גופותיהם של שישה חטופים, בהם הרש גולדברג-פולין, מתוך מנהרה ברפיח. ניתוחים שלאחר המוות גילו שהם נהרגו מטווח קצר רק 1-2 ימים קודם לכן. לאחר מכן, דווח כי חמושים של חמאס המחזיקים חטופים ישראלים בעזה קיבלו פקודות חדשות להוציא אותם להורג אם כוחות ישראליים יתקרבו. בעקבות חילוצם וקבורתם של החטופים, פרסם חמאס סרטון תעמולה בו נראתה אחת השבויות ההרוגות לפני מותה, שנועדה לכאורה להסב מצוקה פסיכולוגית למשפחות החטופים. בנוסף, חמאס הוציא אזהרה כי יוציא להורג את כל החטופים שנותרו ברשותו אם ישראל תנסה לבצע פעולת חילוץ.
הערות שוליים
- ^ סיקור פגישות מועצת הביטחון, פגישה 9572, באתר האומות המאוחדות, 11 במרץ 2024
- ^ Monica Marks, What the World Gets Wrong About Hamas, Time, 30 באוקטובר 2023
40038863פשעי המלחמה של חמאס