פרשת החשבוניות הפיקטיביות בליכוד
פרשת החשבוניות הפיקטיביות בליכוד היא פרשה של איסוף תרומות מתאגידים למפלגת הליכוד, במהלך מערכת הבחירות לכנסת השתים עשרה בשנת 1988. גזבר הליכוד, אהוד אולמרט, הועמד לדין בפרשה זו בשנת 1996, ויצא זכאי.[1] במשפט נפרד הועמדו לדין שלושה מעורבים אחרים בפרשה, מנחם עצמון, יונה פלד ומרדכי יהל. השלושה הורשעו ונידונו לעונשים קלים, בין השאר עקב הזמן הרב שעבר מאז שנעברו העבירות ועד שהוכרע דינם.[2] תאגידים שהיו מעורבים בפרשה נדרשו לשלם כופר.[3]
במערכת הבחירות לכנסת השתים עשרה גויסו תרומות מתאגידים למפלגת הליכוד, בניגוד להוראות חוק מימון מפלגות. התרומות הופקדו בחשבונות של חברה פרטית בשם "ב.מ.י. שחר תקשורת בע"מ" וניתנו עבורן חשבוניות מס ששיקפו, באורח כוזב, תקבול עבור שירותי פרסום. לתרומות לא היה ביטוי בספרי החשבונות של הליכוד אף-על-פי שהן שימשו, בפועל, למימון הוצאות של הליכוד במערכת הבחירות. התרומות הללו ומערכת הנהלת החשבונות הכרוכה בהם לא נכללו בדו"ח שהוגש על ידי הליכוד למשרד מבקר המדינה, ובו הצהיר אולמרט כי חשבונות הליכוד מתקופת מערכת הבחירות, הנמסרים למבקרת, תוך ציון מקורות ההכנסה, משקפים, למיטב ידיעתו, את כל הכנסות הליכוד והוצאותיו.
עקב הצהרתו הועמד אולמרט לדין, ויוחסו לו עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, הכנה והרשאה לאחר להכין ולקיים פנקסי חשבונות כוזבים, שימוש במִרמה, עורמה ותחבולה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע העבירות הנ"ל ומסירת הצהרה כוזבת ביודעין. אולמרט כפר בהאשמות אלה, בנימוק שלא הייתה לו כל ידיעה על איסוף תרומות מתאגידים וממילא גם לא ידע דבר על אודות דרכי גיוס התרומות, רישומן, חשבוניות המס שהוצאו ונמסרו כנגדן, ואף לא נודע לו, אז, שמץ דבר על אודות דרכי השימוש בתרומות.
בראש מטה בחירות של הליכוד עמד השר משה ארנס, ותחתיו פעלו אגפים אחדים, ובהם אגף הכספים, שבראשו עמדו אהוד אולמרט מטעם תנועת החרות ומנחם עצמון מטעם המפלגה הליברלית. אולמרט ועצמון נודעו בכינוי "הגזברים". לניהול הפעילות הכספית הוקמה, כשלושה חודשים לפני הבחירות, "העמותה לניצחון הליכוד בבחירות 1988". באוגוסט 1988 הקימו מרדכי יהל, איש מפלגת הליכוד שהיה כפוף לגזברים, ואשתו ברוריה את החברה פרטית "ב.מ.י. שחר תקשורת בע"מ" ונרשמו כמנהליה. יהל השתמש בכספים שהתקבלו בחברה זו (פחות ממיליון ש"ח) להוצאות של הליכוד במערכת הבחירות.
השופט, עודד מודריק, זיכה את אולמרט, אך העיר כי "מצאתי שהנאשם התנהג בעניין הזה באורח מאוד לא ראוי, אך אי-התקינות לא חרגה אל התחום הפלילי בהתאם להגדרות החוק".[1]
על סיעת הליכוד כתב השופט מודריק:
- לפני כ-9 שנים נפל דבר חמור במחנה סיעת הליכוד. בוצעו מעשי זיוף ומִרמה בתוך מטה הבחירות, באגף הכספים, במגמה לזכות שלא כדרך הדין בהטבות שונות. ניסיון להשיג שלטון בדרכי מִרמה הוא אחיו התאום של קניית שלטון. זה וזה פוגעים במרקם העדין של מערכת הבחירות שהיא מנגנון חשוב ביותר בחיים הדמוקרטיים של המדינה.
- חבל מאוד שעגלת המשפט הפלילי חורשת לאִטה וכי חלף זמן כל כך רב עד שהדברים מגיעים אלֵי בירורם. אינני יודע אם הלקחים הופקו בזמנו ושמא כבר הספיקו לשכוח אותם. בירור שיפוטי מהיר ותגובה ראויה עשויים להיות בני תועלת בכגון זה.
- משנפל דבר כה חמור בסיעת הליכוד, מיד נמצאו הכול נוטשים את המערכה. זה לא ראה, פלוני לא שמע ואלמוני לא היה כלל בסביבה. אלה שטביעת אצבעם נמצאה על הגרעין הקשה של הראיות נלכדו בפח. האחרים ביקשו נפשם להִמלט. עוד מהדהדים באוזני דבריו של יונה פלד – זה האיש שלא יכולתי לתת אמון כולל בעדותו – כי טרם נחשפו פרטי הפרשה הזאת לאמיתם. אפשר שכך הדבר, אלא, שראוי לזכור שהבחינה השיפוטית במסגרת משפט זה נעשית על-פי אמות מידה של משפט פלילי ולמשפט כזה יש כללים משלו.[1]
בשנת 1996 ערערה המדינה על קולת העונש של נאשמי הליכוד בפרשה.[4] כעבור שנים אחדות טען אולמרט שהוצאות הגנתו במשפט זה הגיעו ליותר ממיליון דולר.[5]
קישורים חיצוניים
- תיק פלילי (מחוזי תל אביב) 329/96 מדינת ישראל נגד אהוד אולמרט, ניתן ב-28 בספטמבר 1997. פ"מ תשנ"ז(1), עמ' 1–145
- ארנה בן-נפתלי, אסף ברם והילה תירוש, איך זה שכוכב אחד מעז... למען השם?, המשפט, כרך ח', עמ' 65–103
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 ת"פ (מחוזי ת"א) 329/96 מדינת ישראל נגד אהוד אולמרט, ניתן ב-28 בספטמבר 1997
- ^ ת"פ (מחוזי ת"א) 477/91 מדינת ישראל נגד מרדכי יהל ואחרים
- ^ אורי בלאו, ראש ממשלה מחוסר ראיות, באתר הארץ, 21 בפברואר 2006
- ^ שמואל דקלו, המדינה מערערת על קולת העונש של נאשמי הליכוד בפרשת "החשבוניות הפיקטיביות", באתר גלובס, 2 בדצמבר 1996
- ^ יובל יועז, אולמרט העיד: הוצאות הגנתי במשפט החשבוניות הפיקטיביות ב-1997 הסתכמו ביותר ממיליון דולר, באתר גלובס, 20 ביוני 2011
30888503פרשת החשבוניות הפיקטיביות בליכוד